יו"ר ועדת חוקה: ברית הזוגיות - רק ההתחלה
הוועדה לא הצביעה היום על הצעת "ברית הזוגיות" כדי לאפשר לחברי הכנסת להעביר הסתייגויות. הח"כים טענו כי היא לא פותרת את הבעיה ויו"ר הוועדה, ח"כ רותם, ניסה להרגיע: "אנחנו עושים את הסדק שיפרוץ את הסכר"
ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת דנה הבוקר (יום ג') בהצעת חוק ברית הזוגיות, לפיה יתאפשרו נישואים אזרחיים לשני בני הזוג שאינם יכולים להינשא בבתי הדין של הדתות השונות הפועלים בישראל. בתום ישיבה ארוכה החליט יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, שלא לקיים הצבעה זאת לאחר שרוב הדוברים התנגדו לחוק במתכונתו הנוכחית ודרשו לאפשר להם להגיש את הסתייגויותיהם. ח"כ רותם קבע כי בעשרת הימים הקרובים הח"כים יכולים לעשות זאת ולאחר מכן הוא נחוש להצביע על החוק במטרה להביאו לקריאה שנייה ושלישית בהקדם.
עיקר הטענות כלפי החוק היו שהוא פותר בעיה רק למעטים מאוד מבין הלא יהודים החיים בישראל ובמחיר גבוה מדי של בידודם של כל ה-300 אלף והגדרתם במרשם האוכלוסין כ"חסרי דת". בתגובה הזכיר ח"כ רותם לחברי הכנסת, בעיקר מ"קדימה", כי בקדנציה הקודמת הפילו הצעת חוק שלו לנישואים אזרחיים בישראל משיקולים קואליציוניים. הוא ניסה להרגיע ורמז כי המטרה היא להגיע בסופו של דבר לנישואים אזרחיים לציבור רחב יותר: "החוק בא לפרוץ את הדרך בשלב הראשון. כשיש סדק בסכר הוא לא יכול להחזיק מעמד ואת הסדק הזה אנחנו צריכים לנצל".
יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין (הליכוד) הוסיף: "נלך בשיטת השלבים. נעבור צעד אחד, אבל גם פתרון רחב יהיה בסופו של דבר".
ח"כ אילן גילאון ממרצ אמר: "אנחנו רק ממציאים את הבעיה. תפסיקו למרוח את החיים של האנשים. צריך להעיף את החוק הזה. אי אפשר לעסוק כל כך הרבה זמן בתרמית הזו". גם חברו לסיעה, ח"כ ניצן הורוביץ, התנגד ואמר: "אם יהיו שני זוגות בשנה שיתחתנו ככה זה הרבה...". הוא קרא להפעיל את החוק הזה גם על שני בני זוג בני אותו המין.
ח"כ אופיר פינס אמר בדיון: "החוק לא נותן פיתרון לפסולי החיתון ואם הם לא יהיו בתוכו זו פארסה טוטלית". הוא פנה ליו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, וקרא לו להמשיך את הדיונים כדי לשפר את הצעת החוק ואמר לו: "אתה יכול לעשות דבר היסטורי ויכול לעשות רק גימיק".
הרב גלעד קריב מ"התנועה ליהדות מתקדמת" אמר בדיון כי "הנזקים של החוק הזה עולים על התועלת. בשביל פחות מ-200 זוגות בשנה אנחנו מבודדים קבוצה של 300 אלף ומפלים אותם". עוד הוסיף כי "מדובר בביצור מעמדם של בתי הדין הרבניים, כאשר בפעם הראשונה המדינה מאפשרת להם להתערב בעניינם של אזרחים שאינם בני הדת היהודית".
הצעת החוק
ההצעה נועדה לאפשר לאזרחים או תושבי קבע שאינם מוכרים כיהודים או מוסלמים לזכות בזכויות כמו כל זוג נשוי. החוק החדש יפתור לכל היותר את בעייתם של כ-60 אלף מתוך 300 אלף העולים, רובם מחבר המדינות, שאינם יכולים להינשא בשל ספק ביהדותם
שר המשפטים, יעקב נאמן, ניסח את ההצעה ברוח ההסכם הקואליציוני עם ישראל ביתנו, על בסיס הצעה שנוסחה בכנסת הקודמת. ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), שעמד מאחורי ההצעה המקורית, הודה שנוסחת נאמן רחוקה מהצעתו, "אבל המצוין הוא האויב של הטוב. זה לא פותר את כל הבעיה אבל שווה לחוקק את החוק, אם הוא מאפשר לפתור לפחות בעיה של זוג אחד ואפילו לא של 100 או 1,000 זוגות". הוא הטיח במתנגדי החוק: "אתם לא עשיתם כלום כשהנושא היה במצע שלכם, אבל הצבעתם נגד הצעתי כי רציתם רק לנגח אותנו".
חוק ברית הזוגיות, שהיה מעיקרי המצע של "ישראל ביתנו" בבחירות, היה במוקד המשא ומתן הקואליציוני כאשר המפלגות החרדיות התנגדו לו בטענה כי ירבה את ההתבוללות בארץ.
גדול
המתנגדים היה המנהיג החרדי, הרב יוסף שלום אלישיב שבתחילה שלל אף נישואים אזרחיים בין לא-יהודים. חששו היה שבמקרים בהם אחד מבני הזוג הוא יהודי על פי ההלכה - לא תהיה לו מוטיבציה להוכיח את יהדותו והוא יבקש להינשא כחסר דת. בנוסף, סבר הרב אלישיב כי החוק לא יעמוד במבחן הבג"ץ וכשבית המשפט יידרש לכך הוא יבטל את האפליה בין יהודים לשאינם יהודים ויאפשר נישואים אזרחיים לכלל האזרחים.
לבסוף, אימץ הרב אלישיב הצעת פשרה שיזם הרב הראשי, שלמה עמאר, לפיה החוק יאפשר נישואים אזרחיים ללא יהודים בלבד והרבנות הראשית היא שתקבע מיהו לא יהודי. גם הרב עובדיה יוסף קיבל את הנוסחה הזו שסללה את הדרך להסכם הקואליציוני בין המפלגות החרדיות ל"ישראל ביתנו".