פנקו את ילדיכם, אבל אל תהרסו אותם

הצורך והרצון שלנו ההורים לפנק את ילדינו הינו מולד, טבעי וחשוב ביותר להתפתחותם התקינה של הילדים. הרצון לחבק, לתת, להקל ולגרום להם אושר וסיפוק מהווה גורם חשוב בהורות שלנו ובבנין מערכת יחסים בריאה ותקינה במשפחה.

הפינוק ההורי משמש מעטפת ביטחון ודלק הכרחי להתפתחותם המאוזנת וליכולתם של הילדים לממש את הפוטנציאל הגלום בהם. כאשר ביטויי הפינוק הללו מורעפים על ילדינו ברגישות ובחוכמה, הילדים יגדלו ויתפתחו כשמלווה אותם התחושה החיונית של היותם נאהבים ונתמכים, התחושה שיש על מי לסמוך.

אבל אותה התנהגות מפנקת - חייבת להינתן בשכל, בזהירות ובעיקר בתזמון הנכון. ואז - כל המרבה הרי זה משובח. זהו פינוק בונה, המסייע לבניין אישיות בוגרת, בטוחה, רגועה ויציבה.

הורים שנותנים לילד כל מה שהוא רוצה (כי הוא בוכה), שמוכנים לעשות במקומו מה שיבקש (לא בא לו), שיקחו לאן שרק ירצה (גם כשלא יגיד תודה), שנענים לכל בקשותיו (גם כשהן נאמרות בטון כועס ובלשון ציווי), הורים שמחליפים מיד צעצוע שבור באחד חדש (גם אם הילד שבר אותו בעצמו) - הורים אלו גורמים לילדיהם נזק רב.

1. תובע ודורש ולא מבקש

ילדים מפונקים נוטים לדרוש ולתבוע, תוך הרמת קולם. לעיתים הם אף צועקים במלוא גרונם תוך הבעת פנים וטון כועס ורוטן ואף פעם אינם מבקשים. כאשר ההורים לא מגיבים מיד ומספקים את רצונם, רמת הכעס של הילדים המפונקים והמבט התובע והדורש עולים ומחריפים.

2. רוצה ורוצה רוב הזמן

קשה מאוד לספק ילד מפונק. מיד לאחר קבלת מבוקשו, הוא מבקש שוב את הדבר הבא. קשה מאוד עד כמעט בלתי אפשרי לספק את רצונו של המפונק אשר אושרו האמיתי בא לו מהעובדה שההורים מספקים לו כל אשר ידרוש.

3. לא רוצה רוב הזמן 

ילדים מפונקים נוטים לסרב כמעט באופן מיידי לכל בקשה, הנחיה או הוראה של הוריהם. לעיתים נראה כי הם אפילו לא שומעים את ההוראה וה"לא רוצה" נפלט כמעט באופן אוטומטי. לאחר הסירוב מגיע שלב המשא ומתן בו הילד מוכן להתרצות ולמלא אחר רצון ההורה, אבל בתנאים מסוימים: "אני מוכן ללכת לישון אבל בתנאי שתשכבי לידי". ההורה של המפונק מנסה בדרך כלל להשיג "דיל" יותר נוח, "בסדר, אני אשכב לילדך, אבל רק לחמש דקות, בסדר?" ומתפלל שהילד יסכים לתנאים.

4. הכל מגיע לו

הילד אשר חונך להתנהגויות פינוק מטפח אופי מאוד אגוצנטרי. הוא מכיר ורואה רק את הצרכים שלו ואינו נוטה לשתף את חבריו ואחיו בחפציו ולהתחשב ברצונותיהם. ניתן לשמוע מהילד המפונק את המשפטים האופייניים האלה בשכיחות גבוהה: "זה שלי!" "מגיע לי!" , "תקני לי", "גם אני רוצה" (לא מבקש).

5. התנהגויות קנאה לא ראויות

לילד אשר חונך לפינוק, קשה מאוד לראות ילדים אחרים המשחקים במשחקים אותם הוא אוהב. קשה לו מאוד לראות ולעכל תשומות לב וביטויי חיבה הניתנים לאחר על ידי הוריו. לעיתים אף לא ישים לב לחפץ מסוים עד אשר אחיו או חבר יחפוץ בו ואז יבקש לעצמו מיד את החפץ, יכעס ולא יאפשר לילד אחר לשחק בו.

6. אינו מוכן להתאמץ

הילד המפונק נוטה לא להתאמץ יתר על המידה ויבקש / ידרוש תכופות כי ההורה ילביש, ינעל, יפתח, יסדר, יערבב, יתקשר, יביא, ייקח עבורו - למרות שהוא מסוגל לבצע את כל הפעולות ללא קושי באופן עצמאי.

מדוע הורים מפנקים?

האמת היא שרוב ההורים המפנקים את ילדיהם פינוק הורס מודעים להתנהגותם הבלתי נאותה ועדים לנזקים הנגרמים לילדם עקב התנהגות זו. נשאלת השאלה מדוע הם ממשיכים. התשובה העצובה היא שמרביתם משלימים עם כך שהם אינם יכולים לשאת בצערו, התנגדותו, כעסו ותוקפנותו של הילד בשעה שהם מנסים לחנכו לדחיית סיפוקים וללמדו שליטה עצמית ויכולות איפוק וסובלנות.

הם פשוט נכנעים ללחץ המופעל עליהם וחשים הקלה (רבה) בשל העובדה שהילד חדל להתישם, מכך שנרגע ולעיתים אף הוקיר להם תודה על כי נכנעו וסיפקו לו את מבוקשו. לעיתים יפנק ההורה את ילדו ויספק לו את כל מבוקשו אף בטרם יבקש זאת על מנת למנוע עימות עם הילד ("בשביל השקט"). חלק אחר של ההורים ירגיע את מצפונו וינמק את חוסר יכולתו לעמוד בלחצים אותם מפעיל הילד בתירוצים מתירוצים שונים ("הוא היה חולה", "הוא לא ידע", "זו הפעם האחרונה", "לא קרה כלום. כאשר יהיה גדול הוא יבין").

• פרופ' עמוס רולידר  הוא אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המרכז להורות אחרת והמכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות במכללה האקדמית עמק יזרעאל ומגיש התוכנית "סדרת חינוך ".
  

• לכל הכתבות בסדרה.