מחקר: ערבים מתחמקים ממס - בגלל עוני

ההיענות הנמוכה של האזרחים הערביים במדינת ישראל לתשלום מיסים עירוניים אינה קשורה לרגשות אנטי ישראלים, או לחוסר אכיפה. כך עולה מנתוני מחקר שביצע דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון, רפיק חאג'. המסקנה אליה הגיע חאג' היא שהבעייתיות בתשלום המסים נובעת מהמצב הסוציו-אקונומי הנמוך של האוכלוסייה הערבית בישראל. בין הפתרונות שמציע המחקר: התניית מתן שירותיים עירוניים בתשלום מסים.

שיעור הגבייה של מסים עירוניים במגזר הערבי עומד כיום על  18.6% מסך הכסף שאמור להיגבות, לעומת 53.7% במגזר היהודי.

 עם זאת, השיעור הנמוך במיוחד של גבייה במגזר הערבי קשור להשפעתם של חובות העבר על הסכום הנגבה השוטף. שיעור האנשים ה"משתמטים" מתשלום מסים באוכלוסייה הערבית עומד על כ-60%, כאשר 20% מכלל חייבי התשלום אחראים ל-40% מהחוב ו-40% אחראים ל-60% מהחוב. 

מנתוני המחקר עולה שהסיבות אינן קשורות לסכסוך הישראלי-ערבי ואינן נובעות מ"הרגשת ניכור והרגשת אי שייכות למדינה". כמו כן, לדברי חאג', המחקר מפריך את התפיסה שאכיפה חזקה יותר תביא לגידול בגבייה, זאת משום ששיעור האוכלוסיהה הנרתע מ"הפעלת כוח" כנגדו הוא מוגבל - בשיחה עם ynet העריך אותו חאג' בכ-15%-20% מכלל "משתמטי המס". 

חאג' תולה את הגורמים לשיעור הגבוה של אי תשלום מסים עירוניים במצב הכלכלי הירוד בקרב האוכלוסייה הערבית, ביחס לאוכלוסייה היהודית. חאג' הגיע למסקנה כי ביישובים שבהם המצב הסוציו-אקונומי גבוה - שיעור הגבייה גבוה אף הוא, ולהיפך. ממחקרו עולה שהארנונה מהווה 6.9% מהכנסתה הממוצעת של משפחה ערבית, לעומת 4.6% של משפחה יהודית. לדבריו, הדבר נובע מן העובדה שההכנסה הממוצעת של משפחה יהודית היא פי שניים מזו של הערבית.

האם שיעור המשתמטים ממס דומה באוכלוסייה יהודית וערבית בעלי אותו מצב כלכלי-חברתי?

"לא, באוכלוסייה היהודית במצב כלכלי-חברתי דומה שיעור הגבייה הוא עדיין גבוה יותר, אך פער הגבייה בין שתי האוכלוסיות נמוך במידה ניכרת", אומר חאג'. לדבריו, ישנם עוד גורמים, עיקריים פחות, המשפיעים על שיעור הגבייה, ובהם רמת ההון החברתי (כקבוצה או חמולה; ג.ק.), שיעור המשלמים הנתפס, רמת ההטרוגניות על בסיס חמולתי, רמת האכיפה הנתפסת של מערכת הגבייה, רמת שביעות הרצון מקבלת שירותים מוניציפליים, רמת ההגינות של הפקידות בשלטון המקומי הערבי.

מה הכוונה שיעור המשלמים הנתפס?

"ככל שהתפיסה ביישוב היא שהרוב לא משלמים ארנונה -  אז גם  הפרט נוטה לא לשלם. זו תופעת העדר. מצאתי גם שריבוי חמולות ביישוב מביא לגבייה נמוכה יותר".

עד כמה משפיעה רמת הגינות פקידות השלטון המקומי בגבייה מהאוכלוסייה הערבית?

"במועצות והעיריות הערביות ישנה רמת הגינות נמוכה יותר בממוצע מאשר באלו היהודיות. משמע, ככל שהתושבים רואים שכספי המסים מגיעים  למקורבים, למינויים פוליטיים ולעניינים שאינם קשורים בטובת הציבור, הדבר משפיע הן על הרצון לשלם והן, כמובן, על איכות השירותים עצמם. בגלל זה בבתי המשפט ממנים מועצה קרואה וגזברים מלווים לעיריות ומועצות, כפי שאכן מתרחש ב-20 יישובים ערבים."

וזה עוזר?

"עד כמה הוועדות הקרואות אפקטיביות לשיפור שירותים וגבייה - זה עניין למחקר נוסף".

"להתנות קבלת שירותים בתשלום מסים"

המחקר מעלה הצעות מעשיות לפיתרון בעיית ההיענות הנמוכה לתשלום מסים במגזר הערבי. לגברי חאג', יש לטפח אווירה של שייכות ומחויבות לקהילה המחזקת את "מורל תשלום המסים". עוד טוען חאג' שיש לבצע רפורמה במערכת המסים העירוניים, ולהתאימם לאופי המיוחד של המגזר הערבי.

פיתרון נוסף אותו הוא מציע הוא להתנות קבלת שירותים מסויימים בהיעדר חובות למערכת המסים המקומית. עם זאת, עובדה זו מחייבת מחשבה שנייה לגבי שיטת הארנונה הרגרסיבית הקיימת, שאין לה כל קשר להכנסות האזרח. 

קשה להאמין שהתניית קבלת שירותים בתשלום מס תזכה לאהדה בציבור הערבי.

"זה רעיון, ויש לבחון וליישם אותו כמובן על כל האוכלוסייה, הן הערבית והן היהודית. לדוגמה, באירלנד התושבים קונים  מדבקות לפח האשפה, ואם אין מדבקה עובדי העירייה משאירים את הזבל. הבעייה  היא שבניגוד למים וחשמל, אין כאן שאלטר שסוגרים אם התושב לא משלם. צריך לבחון כיצד עושים זאת."

ומה הכוונה שיש לבצע רפורמה והתאמה במערכת המסוי לאוכלוסיה הערבית?

יש לשקול מתן שירותים באופן פרוגרסיבי, משמע - העדפה מתקנת לאוכלוסיות במצב סוציו אקונומי נמוך - אף מעבר למינימום התשלום כיום. תעריף המינימום של 29.7 שקלים ארנונה למ"ר לשנה הוא גבוה מאוד. יש לשקול זאת לא רק לאוכלוסייה הערבית, אלא גם ליהודית - על בסיס חברתי-כלכלי".