שתף קטע נבחר

 

כן, הכותל התחרד

"אם נשים לא מרגישות נוח בכותל, אם מרבית דגלי ישראל הוסרו ממנו וחיילים לא רצויים - אז הכותל מתחרד". רחל עזריה כותבת לרב רבינוביץ'

בפסטיבל "אורות בעתיקה" האחרון, נהניתי כמו כל עם ישראל לבלות בעיר העתיקה, הסתובבתי עם משפחתי ברובע, וכמובן שבסוף הגענו לכותל.  יצאתי מהכותל בתחושה איומה ונוראה. לא הייתי שם כמה חודשים, ולא האמנתי מה קרה שם בזמן האחרון.

 

נתחיל בשילוט. שילוט שמפריד בין גברים ונשים כבר בכניסה לכותל. ממתי זה? משמרות צניעות שמתנפלות על כל אישה שהן חושבות שהיא לא מספיק צנועה. הן נוזפות, מעירות, ולפעמים שגם משפילות, אי אפשר לנזוף ולהעיר בציבור בלי להלבין פני חברך ברבים.

 

כל זה היה רק ברחבה הכללית, זאת שהוגדרה מייד אחרי מלחמת ששת הימים כאזור לאומי ציבורי ותיירותי, בניגוד לחלק התחתון הצמוד לכותל, שהוגדר כאזור תפילה. אותה רחבה בה מתקיימים הטקסים הלאומיים ביום הזיכרון, ויום העצמאות, הרחבה בה תיירים מבקרים, ותלמידי ישראל בטיול השנתי, בנים ובנות ביחד שומעים הסברים על הכותל המערבי ושחרור העיר העתיקה.

 

כשירדתי לאזור התפילה, זה שיש בו הפרדה מובהקת בין גברים ונשים, נחמץ ליבי למרות שכבר ראיתי את זה, מגודל עזרת הנשים, או יותר נכון, מהמקום הצר כל כך שנשאר לנשים להתפלל בו לעומת הגברים.

 

על אלה אני בוכיה

זה היה בקיץ, לפני תשעה באב, והתחילה להתנגן בי המנגינה של "על אלה אני בוכיה", הרמתי את ראשי לשמיים, במחשבה שאולי שם אמצא תשובה, איך הכותל שינה את פניו, מי גרם לזה לקרות? ומה אבי הצנחן יחשוב על זה כשהוא יראה את הכותל כך? האם הוא יבכה? בעודי חושבת את המחשבות האלו, הבטתי על הרובע והבנתי שהכותל לא לבד. הרובע היהודי, הרובע של העם היהודי, העם היהודי כולו, זה שהושקעה מחשבה עצומה איך לתכנן אותו כך שיהיה מזמין עבור כולם. אותו הרובע נראה כמו שכונת סלאמס בסגנון חרדי. מרפסות פיראטיות, סגירות חורף לא ברורות, ובעיקר, המון שלטים פיראטיים עצומים, של ישיבות, מתנופפים ברוח הקלה.  

 

טרם התגברתי על התחושה הקשה, והתחיל בי מאבק פנימי. קול אחד אמר לי אל תחזרי לפה יותר. המקום הזה מקיא אותך ממנו. לא מצאתי שום מקום בכותל שהרגשתי בו בנח. אבל קול אחר אמר לי אל תוותרי, למרות הכל הכותל הוא גם שלך, הכותל הוא של כולם, ואף אחד לא יצליח לגרום לך ללכת מפה. בלי קשר לעובדה שאבא שלי צנחן. החלטתי לא לוותר.

 

אבל מאז הדברים רק הידרדרו, מנהל סיעת ש"ס דרש להפסיק לקיים את השבעות הצנחנים בכותל, חמשת דגלי ישראל הורדו מהכותל, ורב הכותל מתנגד לטקס של הסוכנות היהודית עבור עולים חדשים.

 

אם חיילים לא רצויים בכותל, אם נשים לא מרגישות בנוח בכותל - אלא נתונות למשטר צניעות מחמיר, אם מרבית דגלי ישראל הוסרו מהכותל, ואם ההפרדה בכותל בין גברים לנשים הולכת ומחמירה. אז הכותל מתחרד.

 

אם רב הכותל החרדי לא מצליח להבין על מה אנחנו מדברים, אז כנראה שהוא לא ראוי להיות הרב של הכותל המערבי, הכותל ששייך לכל עם ישראל.  

 

הכותבת היא חברת מועצת העיר ירושלים, יו"ר תנועת "ירושלמים"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דניאל כהן
הכותל. של כולם?
צילום: דניאל כהן
קרב הצניעות
צילום: דודי ועקנין
מומלצים