ערעור לעליון: להרחיק "האם המרעיבה" מילדיה
"היא מסוכנת, ועלולה לפגוע בילדיה", כתבה הפרקליטות בערעור על החלטת המחוזי שלא לעצור את האם עד תום ההליכים. בפרקליטות טוענים כי אי אפשר לתת אמון באם
פרקליטות המדינה ערערה היום (ד') לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שלא לעצור את האם הנאשמת בהתעללות בבנה ובהרעבתו עד תום ההליכים. בערעור טענה הפרקליטות כי מידת מסוכנותה של האם גבוהה, וכי קיים חשש כבד שהיא לוקה בתסמונת מינכהאוזן ותפגע באחד מארבעת ילדיה, ולפיכך יש להרחיקה מהם.
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה רביד, קבע אתמול כי האם תישאר במעצר בית, ולא תופרד מילדיה. עם זאת,
הוא פסק כי זו תצטרך לשהות עמם מחוץ לשכונת מאה שערים שבה היא מתגוררת, ותוצב שמירה סביבה, שתימשך 24 שעות ביממה.
בערעור היום טענה הפרקליטות כי לא ניתן לתת באם אמון, וכי בית המשפט המחוזי שגה כשלא הסיק את המסקנה המתחייבת מקביעותיו שלו, לפיהן היא מסוכנת, החשש שהיא לוקה בתסמונת המדוברת עשוי להתאמת, והיא עלולה לפגוע בילדיה.
הפרקליטות ביקשה מבית המשפט העליון להורות על אימוץ חלופת המעצר שהוצעה על-ידי שירות המבחן בתסקיריו, שעיקרה הרחקתה הפיזית של האם מילדיה. היא ביקשה שבהיעדר חלופה יורה על מעצר האם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדה.
לטענת הפרקליטות, בהתנהגותה מכשילה האם את הוראות בית המשפט ואת פעילות גורמי הרווחה. לדבריה, רק הפרדת האם מילדיה תוך מתן אפשרות לביקורים תחת פיקוח תוכל לתת מענה הולם על מסוכנותה כלפי הילדים.
"האם כבר נעדרה מהבית, הילדים לא ייפגעו"
עוד נטען בערעור, כי בית המשפט המחוזי טעה בכך שנתן משקל מכריע להערכתו שהרחקת האם מילדיה תפגע בילדים. הפרקליטות טענה כי גם לדברי גורמי הרווחה, במקרים כגון אלה דווקא הפרדה שבין ההורה הפוגע לקטין היא שמאפשרת לאחרון להתחיל בהליך של התמודדות עם הפגיעה.
הפרקליטות הדגישה בערעורה כי במשך תקופה של כשנה וחצי הייתה האם "נוכחת נפקדת" מביתה, שכן שהתה מרבית שעות היום ליד מיטתו של בנה בבית החולים. היא ציינה כי בזמן הזה אמהּ, סבתם של הילדים, היא שטיפלה בהם, ולכן יש לתת משקל מצומצם להערכה כי הרחקת האם מילדיה תפגע בהם באופן משמעותי.
הפרקליטות סיכמה כי הפיתרון שקבע בית המשפט המחוזי אינו נותן מענה על טענת גורמי הרווחה בכל הנוגע לטיב הפיקוח שבאפשרותם לתת במצב שבו מתגוררת האם עם ילדיה. היא טענה כי הפיתרון גם אינו יכול לאפשר הבנה של מצב הילדים, נוכח העבירות המיוחסות לאמם, ושמתאפיינות בין השאר בתחכום והסתרה מפני הסובבים אותם.