שואלים ומבקשים - אייכה
"פעמים שהאלוקים שואל והאדם מתחבא, ופעמים שהאדם שואל והאלוקים מסתיר פניו ומתחבא". אבי רט מתחיל מבראשית
"וישמעו את קול ה' אלוקים מתהלך בגן לרוח היום, ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלוקים בתוך עץ הגן. ויקרא ה' אלוקים אל האדם ויאמר לו אייכה" (בראשית, ג', ח'-ט').
עוד מימי גן עדן מקדם, בימים שלאחר החטא, נוצרה מעין חלוקת תפקידים בין האדם לאלוקיו - האלוקים מחפש ושואל אייכה, והאדם מתחבא. כך נרקמת לה מערכת יחסים בין המין האנושי לבין האלוקי, בין הבורא לבין ברואיו, בין המצווה לבין המצווים.
זה הראשון, בורא העולם, הניח לאדם גן עדן שלם לחיות בו, בצירוף שתי הנחיות חיוביות וברורות. האחת - " ויקח ה' אלוקים את האדם, ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשומרה" - ציווי פשוט - תעבוד ותשמור. ההנחיה השנייה הייתה: "ויצו ה' אלוקים על האדם לאמור - מכל עץ הגן אכול תאכל".
כמה פשוט, כמה ממש גן עדן היה יכול להיות שם - בלשון החבר'ה היינו אומרים - ממש סבבה. מה יותר כיף מלשבת תחת העצים, לצד הנהרות, לעבוד, לשמור ולאכול מכל עץ הגן, למעט עץ אחד.
אבל האדם - המין האנושי - חיפש להתחכם, חיפש את הקומבינה, חיפש את מי להאשים ועל מי להפיל את התיק - והתחיל להתחבא. מעצמו, מהאמת, ממצפונו ומאלוקיו. התחבא מפני החיים.
מאז ימי גן עדן - ממשיך האדם להתחבא. הוא ממציא לעצמו כבישים עוקפים, תירוצים, הסברים וטענות, כשהכיוון הכללי הוא - ויתחבא .
האלוקים תובע תשובה לשאלה הכל כך בסיסית ואלוקית - אייכה? והאדם - במקום להישיר מבט ולהתמודד - מביט ימינה ושמאלה, מעבר לכתף ומעבר לניצב מולו - ומחפש פתחי מילוט והתחבאות מפני השאלה הכל כך פשוטה מציקה והנוקבת הזו - אייכה?
נוח למין האנושי לחיות חיים נוחים - גם אם המשמעות היא שבעצם החיים יעברו 'ליד החיים' ב'כאילו', גם אם זה אומר לזייף פה ושם, גם אם זה אומר לגלגל אחריות ממך והלאה, ולהיכנס לאיזו מערכת של מוסכמות חברתיות מפרגנות, ו'שאנטי' רגוע. נוח למין האנושי להכניס לאוזניים את האוזניות בפול-ווליום, כל אחד עם המנגינה האהובה עליו - העיקר לא לשמוע את השאלה המעצבנת והמטרידה הזו- אייכה. האדם יהיה מוכן לרצוח את אחיו, להמשיך לברוח ולהתחבא - העיקר לא להישיר מבט באומץ מול שאלת החיים הזו - אייכה.
מתברר, שקורות חיי האדם מובילות אותו לכך, שהוא איננו רק נשאל על ידי הבורא - אייכה, אלא שהוא גם שואל את הבורא - ריבונו של עולם-אייכה ?
כמה נוגעות, אמיצות ומיוחדות הן מילותיו של האומן המוכשר שולי רנד לשירו "אייכה", שהפך כבר להיות חלק מנכסי צאן הברזל של השירה:
חנון ורחום הן לפניך גלוי
כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי
נלחם בעצבות בייאוש המכרסם כתולעת
השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת
קולות מהעבר לוחשים לי לעצור
אבל אני מוסיף בחושך לחתור
ושואל ומבקש, אייכה?!
בסופו של יום הן אפלט אל החוף
האדמה הרחומה אותי אליה תאסוף
ואז אצעק ואצטדק ואספר
איך בחושך הזה הייתי חותר
ושואל ומבקש וכוסף - אייכה?!
פרשת בראשית עוסקת בו זמנית ובמקביל בקוסמוס כולו, בבריאה, בעולם, ברקיעים ובימים, אך גם בפרטים הקטנים, באדם הקטן על כוחותיו וחסרונותיו, על כישרונותיו ושיגיונותיו.
הבריאה כולה שואלת אייכה. המציאות כולה שואלת מניין באת ולאן אתה הולך. פעמים שהאלוקים שואל והאדם מתחבא, ופעמים שהאדם שואל והאלוקים מסתיר פניו ומתחבא - 'אל מסתתר בשפריר חביון, השכל הנעלם מכל רעיון' (מתוך הזמירות לסעודת שבת).
האנושות והעולם יוצאים לדרך מבראשית. ההתחלה הייתה מבטיחה. גן עדן אמיתי. אלא שמאז אובדן הציווי והכיוון - החל העולם והאדם להתחבא, הקב"ה ממשיך לחפש, וממשיכה הבריאה כולה כמאמר שירו של שולי רנד - לשאול, לבקש ולכסוף - אייכה?
גן עדן. אילוסטרציה
צילום: ויז'ואל/פוטוס
שולי רנד. אייכה?
צילום: חגי אהרון
מומלצים
