בחזרה לעתיד: התצוגות השוות לקיץ הבא

ככה זה בעולמן הצר של עיתונאיות האופנה: עוד לא חשבנו מה לקנות החורף, וכבר מתרגשות עלינו תצוגות הקיץ הבא, מבלבלות את חושינו וגורמות לכל מה שיש בחנויות להיראות אפעס, פאסה. אחרי חרישת התצוגות בסטייל דוט קום, הניטים והפייטים נראים כבר גסים מדי, ואם פני הקיץ באמת מועדים למגמה משוחררת, אוורירית, בהירה ופיוטית, כמו שמסתמן, אנחנו כבר שם.

כרגיל, מארק ג'ייקובס מצליח להתוות את הדרך בצורה הכי ברורה לעונה: התצוגה שלו הייתה מיש־מש של סגנונות שכותרת העל שלהם היא – אינדיבידואליזם. ז'קט מעל חצאית מתרחבת, שמלה שקופה וקלה כאוויר, משחק שכבות של מכנסי פיג'מה מלופפים על המותן עם חזיית מחוך מסאטן, כל אלה העידו שנפתחות האפשרויות למשחקים בגוון אישי, לפשפוש בארון ולשילוב של ישן וחדש. העוצמה של התצוגה הייתה במה שאפשר להסיק ולפרש ממנה יותר מאשר הבגדים עצמם, וזה כבר מנחם מאוד.

מיש-מש של סגנונות. על המסלול של מארק ג'ייקובס (צילומים: Getyimages Imagebank)

עוד אמריקאי שהצליח להעניק פרשנות יפה הוא אלכסנדר וואנג, שלקח את מוטיב בגדי הספורט, שאהוב עליי מאוד, ויצר סביבו קולקציה שיקית, עירונית, צעירה ובועטת. הנה חוזרות להן חולצות הבטן, שאהבנו כל כך לגנות. אבל הפעם קצת אחרת – כבר לא חולצות צמודות, אלא גזורות בצורת קופסה, בהשראת גזרת הקימונו, ונראות נפלא עם חלקים תחתונים גבוהי מותן ובטן שטוחה מרוב מכון כושר.

עירונית, צעירה ובועטת. הקולקציה של וואנג (צילומים: AP)

ונסה ברונו הצרפתייה דיברה אל חובבת הסגנון הזרוק שבתוכי, שהמתינה באריזת וואקום על אחד ממדפי לבי. היא נגעה בתצוגה במגמת הלנז'רי, שתהיה חזקה מאוד בקיץ, במשחק של שכבות ושקיפויות שמתרגם את השיק הצרפתי למראה משוחרר. הבגדים הנוזליים, שאפשר לדמיין אותם מתנפנפים מסביב לגוף תוך כדי הליכה, הצבעים החמימים והסטיילינג הענוג של מגיני ברכיים מתחרה, עושים לי נעים.

שיק צרפתי במראה משוחרר. ונסה ברונו (צילומים: MCT)

הופך את האישה למיצב מהלך של חרון, ורק חסר שייצא לה עשן מהנחיריים. כשראיתי את היצורים האלה, עם תסרוקות הזיזים, כמו קרניים שעדיין לא בקעו, הגבות המחוקות והנעליים הבלתי אפשריות, חשבתי על דמותו של האמן מאת'יו בארני בפרויקט ה-CREMASTER שלו. בהתחשב בעובדה שבארני הוא בן זוגה של ביורק, התמזגו אצלי שתי הדמויות – המפחידה והאפלה של בארני עם הקוקיות של ביורק – לאחת, והתגלגלו לתוך אלה של מקווין. מעניין אם גם הוא חשב על זה.

לא שמח לקראת הקיץ. אלכסנדר מקווין (צילום: AP)

נראה שגם צמד האחיות שמאחורי רודארטה חשו באחרית הימים נושפת בעורפן.

 אבל במקום ההדפסים הדיגיטליים והגזרות הנוקשות של מקווין, הן יצרו מעין לוחמת מודרנית שלבושה בפיסות בד, סריג, עור ושאר חומרים, אותן עיבדו ושחקו עד דק, ואז קלעו ושזרו יחד במלאכת מחשבת, תוצאת שעות רבות של עבודת יד (כך לפחות זה נראה). לעיתונאים הן סיפרו כי דמיינו דמות של לוחמת עתידנית שנשרפה בעודה בחיים והפכה לנשר. המסלול כוסה ברפש ובקרח יבש, ונראה כמעלה אד רעיל. אם אני צריכה לשאוף משהו שמזיק לי, זה הרעל שלי.

אחרית הימים על המסלול של רודארטה (צילום: AP)

רוצים עוד? לכל הטורים של מרב