יהודי, כך תענה לאנטישמי

ישראל אינה מדינה פופולרית. יש לזה כל מיני סיבות - חלקן קשורות למצבנו הפוליטי וחלקן קשורות למוצאנו השמי - אבל במשך שנים היתה חלוקה ברורה: נכון שבעולם לא כולם אוהבים אותנו, אבל היהודים שנמצאים ברחבי תבל דווקא כן, ואף תורמים לנו ביד רחבה. הבעיה היא שלאחרונה גם הם אוהבים אותנו פחות.

הקונפדרציה העולמית של המרכזים הקהילתיים היהודיים תדון בכנס בינלאומי שיתקיים בארץ בתחילת נובמבר בהשפעת מעמדה הירוד של מדינת ישראל בעולם על חיבתם של היהודים אליה. הקונפדרציה, שמאגדת 1,100 קהילות מהעולם כולו - מאמריקה ואירופה, ועד להודו ואוסטרליה - מתמודדת בשנים האחרונות עם ירידה בגרף האהבה לישראל.

"השנים האחרונות לא היטיבו עם מרבית הקהילות היהודיות בעולם, הן בשל מעמדה של מדינת ישראל בעולם והן בשל המשבר הכלכלי והמשך מגמת ההתבוללות", מסבירה סמדר בר עקיבא, מנהלת הקונפדרציה העולמית של המרכזים היהודים. "המציאות הזו מחייבת את המרכזים הקהילתיים לפתח תוכניות חדשות לחיזוק הקשר עם תושבים יהודים. אם בעבר עלייה לארץ ומרכזיותה של ישראל היו המסר העיקרי, היום זה כבר לא. אנחנו כבר לא אומרים להם לעלות לארץ. יש הבנה שלכל אחד יש זכות לבחור איפה לגור ואנחנו מקבלים את זה שיהודי בחר לגור בברלין. זה כבר לא נורא אם לא כל היהודים יבואו לחיות כאן".

לא פוטוגנים בתקשורת

הקשר עם יהדות התפוצות הפך למורכב יותר כאשר מדינת היהודים הופיעה בטלוויזיה המקומית באופן מאוד לא פוטוגני. ההופעה האחרונה של "עופרת יצוקה" רק חיזקה את הפרופיל הלא-מחמיא בתקשורת העולמית והובילה למשברים בתוך הקהילות, כשחלק מחבריה יצאו נגד התנהלותה של ישראל.

בר עקיבא: "לרוב המרכזים הקהילתיים היהודיים יש תמיכה כללית בישראל, אבל בגלל שהם פלורליסטים וצריכים להיות גם בית ליהודים שחושבים אחרת, הם שומרים על סטטוס קוו. למרכזים הקהילתיים מאוד חשוב לשמור על כמה שיותר אנשים במעגל הקהילתי ולכן הם חייבים לקבל את השוני. לאפשר ליהודי שתומך בארגון שמאל להרגיש בבית, וכך גם לדור הצעיר שלא מוכן לקבל תכתיבים, ומאוד מושפע מהמדיה. זה מאוד לא פשוט".

לדברי בר עקיבא, המרכזים חשים היטב שבזמן משברים בישראל קשה להם לקרב יהודים לקהילה. "במבצע עופרת יצוקה, לדוגמה, היה משבר ממש גדול שנוצר

בעקבות חברים בקהילה שהתנגדו לעמדת ממשלת ישראל. לכן, המרכזים יזמו  ימי עיון והביאו אנשים מימין ומשמאל כדי להמחיש שכל הדעות מתקבלות".

במקביל לפתיחות הפוליטית, בתקופות בהן גילויי אנטישמיות ואנטי-ישראליות עוברים את הרף הממוצע מקיימים במרכזים הקהילתיים ימי הסברה. "זה דור שלא יודע הרבה", מסבירה בר עקיבא, "ואנחנו רוצים קודם כל להעניק להם את הכלים להשיב לטענות על כך שלמדינת ישראל אין זכות קיום. אנו נותנים להם ידע שבאמצעותו יוכלו להתמודד עם מתנגדים בקמפוסים, ובמקומות שבהם הם עובדים. מה שחשוב לנו היום זה לשמור על התחושה שאנחנו עם אחד. אנחנו לא רואים את היהדות רק כדת, אלא כתרבות, ואפשר להתחבר אליה לא רק דרך המצוות".