מבצע סבתא: הקשרים שמאריכים את החיים

בכל החברות המובילות בעולם מבחינת אריכות חיים בריאה נהנים המבוגרים מרשתות תמיכה חברתיות, הן מהמשפחה המורחבת, שכמעט תמיד גרה באותו הבית או בקרבת מקום, והן מאנשי הקהילה הגרים בשכנות.
המבנה החברתי בסרדיניה לדוגמא, מאוד מדגיש אלמנטים אלה אף יותר משאר חלקי איטליה, וזה מה שאולי מסביר את השכיחות הנמוכה יותר של דיכאון בגיל המבוגר, או אף את אריכות חיים הטובה יותר שלהם משאר האיטלקים. האוקינאווים, מאריכי החיים מיפן, לא מסתפקים רק במשפחה וקהילה, אלא נעזרים גם בקבוצות תמיכה מאורגנות הנקראות Moai. קבוצות אלה נפגשות פעם בכמה שבועות ולחבריהן יש מכנה משותף (תחביב מיוחד, לימודים משותפים בעבר וכדומה). מטרת הקבוצה היא לאפשר מקום לדבר, לתת תמיכה ולקבל תמיכה. יותר ממחצית מתושבי אוקינאווה משתתפים בקבוצה אחת או יותר מעין אלה, וישנן קבוצות הנפגשות ברציפות כבר יותר משמונים שנה.

כולם מרוויחים מקשרים משפחתיים

בחברה המערבית הצלחה נמדדת לרוב על פי הממון, הכוח וההשפעה שאדם מצליח לצבור, ואילו במרבית החברות מאריכות החיים כמות הקשרים האנושיים המשמעותיים, גודל המשפחה והקשר של אדם עם הקהילה בה הוא חיים הם המדדים החשובים ביותר.
בעוד שבחברה המערבית, מקובל ורווח שצעירים רבים עוברים לגור רחוק מבית ההורים, לא פעם בשל מקום לימודים או עבודה, במחוז אבחזיה למשל, אפילו במשפחות הכי קטנות, יריבו הבנים מי יזכה בכבוד שבמגורים במרחב ביתו של ההורה המזדקן.
המגורים במשפחה רב דורית מאפשרים עזרה צמודה, תמיכה ושמירה על קשרים הדוקים בין הדורות. כך יוצא שכולם מרוויחים: הילדים נהנים מזמן האיכות, הניסיון והסבלנות בקשר עם הסבים, ההורים נהנים מהעזרה ויכולים להתפנות יותר לעבודה ולפרנסה, ואילו הזקנים נהנים מחברתם של הצעירים, מתחושת משמעות וערך שאין לה כנראה תחליף זהה אחר.

קשרים הדוקים תורמים לבריאות הגוף והנפש (צילום: גטי אימג'ס/אימג' בנק)

עד כמה חשובה תמיכה חברתית לבריאות שלנו? כנראה שהרבה יותר ממה שרובנו חושבים. מספר מחקרים שנערכו בארה"ב ואירופה מצאו כי אנשים חסרי תמיכה חברתית נוטים למות פי שניים עד פי ארבעה יותר מבני גילם הנהנים מתמיכה חברתית. ברוב המחקרים נמצא שרמת התמיכה החברתית הינה גורם עצמאי ובלתי תלוי למוות מוקדם גם לאחר שמנטרלים גורמים כמו תזונה, מצב סוציו-אקונומי, עישון, פעילות גופנית ושימוש ברפואה מונעת.

המחקרים מוכיחים: תמיכה חברתית מאריכה חיים

פרופ' דיויד שפיגל, רופא ומרצה בבית הספר לרפואה בסטנפורד, היה מעורכיו של מחקר פורץ דרך שהראה שתמיכה חברתית יכולה אף לעזור להאריך את חייהם של חולים קשים. במחקרו הוא עקב אחר 86 חולות בסרטן השד גרורתי. הוא חילק אותן לשתי קבוצות, כשבשתיהן נשים שנמצאות באותו מצב של המחלה ומקבלות אותו טיפול רפואי. ההבדל בין הקבוצות: קבוצה אחת השתתפה פעם בשבוע בקבוצת תמיכה, והשנייה לא.
כעבור 10 שנים נמצא כי בקבוצת הנשים שלא השתתפו בקבוצת תמיכה מתו פי שניים נשים מאשר אלה שהגיעו לקבוצות התמיכה. אני חוזר בשנית: פי שניים הבדל בתמותה! אילו היתה תרופה מביאה לתוצאות דומות ודאי היה כל רופא רושם אותה למטופלותיו מיד עם אבחון המחלה.

"במחקרים שנערכו הן בעולם והן בארץ נמצא קשר הדוק וברור בין מערכות התמיכה שיש לאדם – זוגיות, משפחה מורחבת, חברים קרובים – לבין תפקוד גופני ומצב רגשי ונפשי טוב יותר", מאשרת פרופ' אריאלה לבנשטיין, ראש המרכז לחקר ולימוד הזקנה באוניברסיטת חיפה וראש החוג למינהל מערכת בריאות במכללת עמק יזרעאל. פרופ' לבנשטיין היא מומחית בגרונטולוגיה חברתית ועיסוקה המחקרי העיקרי הוא בנושא יחסים בין דוריים במשפחה. בשנים האחרונות אף ריכזה מחקר אירופאי גדול בנושא, שכלל 1200 אנשים מכל אחת מהמדינות המשתתפות: ישראל, ספרד, נורווגיה, גרמניה ואנגליה. "מהרבה פקטורים שבדקנו, נמצא שלקשרים רגשיים ולתמיכה רגשית קשר מאוד משמעותי לאיכות החיים".

בדידות הורגת 

אנשי מדע רבים כיום טוענים כי בדידות הופכת להיות מגורמי המוות טרם עת המשמעותיים ביותר בעולם המערבי. מחקרים מראים למשל, כי גברים שלא חיים בזוגיות (גרושים, אלמנים או רווקים) נמצאים בסיכון למוות מוקדם כמו גברים נשואים שמעשנים. נתון זה מרמז כי בדידות עלולה להיות מזיקה לבריאות ממש כמו עישון! סקירת מאמרים שפורסמה ב 1988 בעיתון הרפואי sciene, הגיעה אף למסקנה כי מחסור בתמיכה רגשית הינו גורם סיכון משמעותי יותר לתחלואה ותמותה מאשר עישון.

"בדידות היא אכן מחלה קשה ומקצרת חיים", אומר פרופ' יעקב גינדין, מהפקולטה למדעי הבריאות והרווחה באוניברסיטת חיפה, גריאטר וגרונטולוג. "אנשים ללא תמיכה חברתית נוטים יותר לסבול מדיכאון, מתחושת חוסר ערך ומרצון נמוך יותר לחיות. במצבים אלה עולה הסיכון לסבול מבעיות שינה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, תפקוד ירוד של המערכת החיסונית ושלל מחלות הנגזרות מכך".
פרופ' גינדין מדגיש כי הטיפול בבעיות אלה צריך להתמקד בהיבט המשפחתי והחברתי ופחות ברפואי, "הטיפול היעיל הוא במסגרת המתנ"ס השכונתי ולא בבית החולים. כשמגיעים לבית החולים עם מחלות שנגרמו במקורן מחוסר תמיכה זהו סופו של תהליך שהחל הרבה קודם, ובשלב זה קשה לטפל".

לאנשים באמצע החיים ממליץ פרופ' גינדין לא להזניח את הפן החברתי-משפחתי ולטפל בהורים במלוא תשומת הלב והאכפתיות שאפשר. "זה יעזור להורים שלכם, וזה יעזור גם לכם כשאתם תאריכו שנים, כי מה שאתם עושים היום ישפיע על איך יטפלו בכם ילדיכם שלכם".

לאנשים בכל גיל ממליץ הפרופסור לשמור על קשרים חברתיים ומעורבות באופן יזום ומודע ולא לאפשר למירוץ החיים ולאילוצים השונים להפיל קורבן חברויות משמעותיות, תחומי עניין ופעילויות חברתיות. "להשקיע בקשרים חברתיים זה כמו לקחת תרופה שמונעת מחלות. זו רפואה מונעת במלוא מובן המילה".

איך ליצור תמיכה חברתית? עצות ששוות (גיל) זהב

2. התנדבו. רבים עשויים להרוויח מכך, ובעיקר אתם.

3. חדשו קשרים. חשבו על חבר/ה עמו אבד הקשר במרוצת השנים והאילוצים ועשו מאמץ לאתרו ולחדש את הקשר עמו.

4. חפשו קבוצה.  נסו לאתר קבוצת אנשים הנפגשת באופן קבוע סביב נושא שמעניין אתכם. לא מצאתם? קחו יוזמה והקימו בעצמכם קבוצה כזו.

5. הצטרפו לחוג. בחרו חוג או קורס לימודים סביב נושא מעניין.

6. עשו ספורט בזוג. ספורט עדיף לעשות בזוגות, או אף בקבוצה.

7. פתחו קשרים. קשרים חברתיים שטחיים עם אנשים יכולים להעמיק ולתרום לכם הרבה יותר אם תעזו לפתוח את הלב. ודאו  כי אפשר לסמוך על האדם שאיתו מעוניינים להדק את הקשר ואז עשו אתם את הצעד הראשון. מה שיקרה אחר כך יכול להיות שווה זהב.

עוד עצות של מומחים איך להדק את הקשרים עם המשפחה וחברים ולהאריך את החיים תמצאו בגיליון "לאשה" המתפרסם השבוע.

לכל הכתבות בסדרה לחצו כאן.

אופיר פוגל הוא ראש תחום נטורופתיה במרפאת שיר"מ, בית חולים "אסף הרופא", מחבר הספר "הלב - המדריך המלא לבריאות ולשיקום" יחד עם פרופ' רפי קרסו.