יום אחרי ששמעה שרוז מתה, מארי חיפשה עוגה

מארי פיזם סיפרה שהתמוטטה לאחר ששמעה שרוז מתה, אבל הבוקר (יום ג') מתבררת תמונה מעט שונה. בבוקר שאחרי קבלת הבשורה המרה כבר הוציאה מהאינטרנט מתכון לעוגת שוקולד והכינה רשימה של הרכוש בביתה לקראת טיסה לארצות-הברית. כך עולה מעדותה של הנאשמת ברצח בבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה.

הדיונים האחרונים במשפט הרצח:

• מארי: לא יכולתי לבגוד ברוני ולהלשין עליו
  
• "רוני השפיל את רוז, שדפקה ראש בקיר"
  
• עדה: רוני שמח שרוז באה - ואז זנח
  
• רוני: מארי לא דיווחה כי "היא לא יודעת לחייג"
  

אחרי שגוללה את סיפורה הקשה בעדות מטעם ההגנה, היום הגיע תור החקירה הנגדית. התובעת, עורכת הדין אנה אבידוס מפרקליטות מחוז מרכז, הקשתה על מארי וניסתה להראות את אדישותה למות הילדה, שהיתה בת 4. האם שוב פרצה בבכי מעל דוכן העדים.

התובעת הזכירה למארי כי בעדותה סיפרה שב-18 ביוני 2008, כאשר רוני סיפר לה שרוז מתה, היא התמוטטה, נשכבה על המיטה, בכתה ורקעה ברגליים. אך מבדיקת המחשב שלה התברר כי כבר למחרת, בשעות הבוקר,

 מארי נכנסה לאינטרנט וחיפשה מתכון לעוגת יום הולדת בצורת ארנבון לבתה הקטנה, שיום הולדתה חל רק עשרה ימים לאחר מכן. בנוסף, היא הכינה את רשימות הרכוש בבית וסיכמה מה עליה לקחת לנסיעה לארצות-הברית, עליה דיבר רוני רון, הנאשם השני ברצח.

"רוני יקבל את העונש שלו"

מארי המשיכה לטעון שמותה של רוז לא היה רצח, וודאי שהיא לא היתה מעורבת במעשה. "היה קשה לחיות", אמרה. "אני לא מחפה על רוני, הוא יקבל את העונש שהוא צריך לקבל. אני מקווה ורוצה לחשוב שזו היתה תאונה כי אני לא רוצה לחשוב שהוא בן אדם שרצה לרצוח את הבת שלי" יחד עם זאת, לדבריה "אני מאוד כועסת על רוני, יש לי הרבה בלב נגדו".

עוד בעדותה אמרה מארי שאין לה שום דבר להסתיר, והזכירה שבנותיה האחרות נלקחו ממנה. "אני כבר 14 חודשים בכלא. למה אני צריכה לחפות עליו?", ענתה בבכי לתובעת.

התובעת הציגה בפני מארי מכתבים שכתבה לרוני בהם היא הציבה לו תנאים שונים לגבי המשך הקשר בינהם - בין היתר להתחתן איתה מהר, שיהיה רומנטי, יגיד לה מילים רומנטיות, שזרוק את הנייד שלה לזבל וייצא איתה לחופשה של שבוע.

לשאלת התובעת מדוע לא דרשה ממנו גם שיספר לה מה קרה עם רוז, היא השיבה:

 "שום דבר לא יותר חשוב מאשר לדעת איפה הבת שלי. אף פעם לא יצאנו לחופש, הוא לא היה רומנטי. קיבלתי ממנו רק יותר מכות. לא שאלתי על רוז כי אף פעם לא השגתי כלום. אני זוכרת שכתבתי מכתב בקשר לרוז, אני חושבת אחרי שהיא נפטרה. הרבה פעמים שאלתי את רוני על רוז".

מארי אמרה גם שנהגה לכתוב הרבה, וגם היום בכלא היא ממשיכה לכתוב. את המכתבים, לדבריה, היתה נוהגת להניח על השולחן בתקווה שרוני יקרא אותם.