דרושים: מגישים לתוכניות הבידור

איך אתם רוצים הנינט שלכם ארוזה? בכמה הומור תרצו לתבל את ההצצה לחתונת השנה של ידוען כלשהו? לראות סלבס מקבלים מתנות חינם ואת שחקני ארצנו סוחבים חליפות ושמלות נשף באוסקר או פסטיבל קאן?

אחרי שנים של "הגמוניה פינסית" מובהקת, מוצאות את עצמן בימים אלה שתי התוכניות המסקרות את עולם הבידור בקרב ליהוק מאחורי הקלעים שמטרתו: הצבה של פיגורה נכונה במשבצת המגיש.

דרוש מחליף. פינס וקיסוס (צילומים: שרון בק וענת מוסברג)

בעקבות סיום החוזה עם גיא פינס בכבלים וההעדפה של ערוץ הבידור הישראלי להפיק תוכנית חדשות בידור באופן עצמאי, ולנוכח הודעתו של אביעד קיסוס כי לא ימשיך להגיש את "Y בעשר" בלווין, הוכפלה בורסת השמות, וכולם סובבים סביב אותו מבחר מצומצם של טאלנטים שגם עוברים מסך, יודעים להקריא טקסטים, מתחברים לתחום וגם חביבים על הקהל.

הפרוע: ירון ברובינסקי

מי שיתגעגע לעיניים הכחולות והמהפנטות של פינס, יוכל להתנחם באלה של ירון ברובינסקי.

אחרי תפקיד ב"אולי הפעם", פינה ב"היום שהיה", עכשיו הוא מפציע בשעות החשיכה ב"לילה לבן" שם הוא מחזיק את המסך על כתפיו בהפעלות אינטראקטיביות.

ברובינסקי בשל כבר לטפס עוד שלב עם שילוב הומור, כריזמה, אינטליגנציה וייצוגיות. הוא אולי לא בחירה קונפורמיסטית אבל יכול להיות חידוש מרענן בחזית.

הרצינית: נסלי ברדה  

כשמדובר על מגיש בודד, הרבה יותר קשה לחשוב על שם נשי ראוי. ייתכן כי עיסוק בבידור שנחשב פחות יוקרתי מעיסוק בחדשות מרחיק נשות תקשורת רציניות, שלא רוצות שידבק בהן דימוי ה"וואנבי".

אז בזמן שמורנו תדחה את ההצעה ותקבל ישירות את העדכונים מבעלה הטרי קיציס, אפשר לבדוק עם נסלי ברדה,

אולי יש מצב. ברדה, אמנם צעירה, אבל משדרת בגרות. בעזרת סטייליסט וקצת גלוס, אפשר בקלות להפוך אותה ל"איט גירל" התורנית.

ומה עוד ייצא לה מזה? כדי לשכנע אותה לקבל את התפקיד, אפשר להסביר לה שזה תמיד יוכל לעזור במציאת מתנדבים לסרטי הגמר שלה בלימודי התואר שהיא עושה בקולנוע.

האון פרלין: יובל סמו

יובל סמו הוא סוג של דארלינג לאומי מזן האנדרדוג. יש יפים ממנו, יש גבוהים ממנו, אבל כל מפגש איתו על המסך הוא סוג של התאהבות מחודשת.

סמו. החליפה כבר מוכנה (צילום: דנה קופל)

פעם הוא קורע מצחוק ב"ארץ נהדרת", לפעמים הוא הסחבק ב"חברים של נאור", מעורר הזדהות נוגעת ב"אולי הפעם" וגם הספיק לעשות קאלט ב"רצועה". אפילו אם הוא ידווח על שערוריות בהן מעורבים חברים לשעבר מהמקצוע, קשה יהיה לכעוס עליו לאורך זמן.

הוא משעשע, הוא אחר ומתייחס להתנהלות הברנז'אית עם חיוך נצחי. שימו עליו חליפה, דרשו קורטוב של און פרלין בקריאת הטקסטים ויש לנו מנצח.

המאמי: קובי מחט 

מחט מוכן לתפקיד הזה כמו חמין שעמד שעות על האש. חוץ ממאות שעות ניסיון בהגשה בערוץ הילדים ותוכניות לקט בערוצי הברודקאסט, הוא נראה טוב, רהוט, שנון ומכיר את התעשייה מכל הכיוונים.

מחט. הגיע הזמן לאולפן (צילום: קרן נתנזון)

הוא התחיל כתסריטאי, הנחה ושיחק בסדרות נוער, עשה שעשועון, קפץ בפסטיגלים, עכשיו הגיע הרגע לדווח על כל מה שקורה כמתבונן מהצד שיודע טוב מאד איך כל העסק הזה עובד.

בעניין ימית סול דרוש צדק פואטי. אחרי דיווחים נלהבים על הליהוק שלה לסרטו של אדם סנדלר "אל תתעסקו עם הזוהאן", נותר מרבית מתפקידה על רצפת חדר העריכה והקהל המאוכזב נותר עם שלוש דקות שלה בלבד.

סול. אנרגיות קופצניות (צילום: ענת מוסברג)

את החשבון היא תוכל לסגור בדיווחים על סרטו החדש או לצוד אותו באמצעות כתביה במקרה ויבוא לבקר בארץ הקודש. בלי קשר סול, היא אול-יזראלי-גירל, יפהפייה, חצופה במידה, פלפלית ובעלת האנרגיה הקופצנית הדרושה לדיווחים מהסוג הזה.

בחירת המערכת: אושרי כהן

כשאושרי כהן נשאל אם היה רוצה לעבוד עם טרטינו, הוא אמר שיקרא את התסריט ויחליט.

בסופו של דבר, רק אחד שמתייחס בשיוויון נפש לבמאי בסדר גודל כזה, מסוגל להביא ראיון עם בראד פיט בלי להרגיש רגשי נחיתות.

הסנוביזם המקצועי של אושרי והשנים הארוכות בהן הוא עומד בכבוד מול גלים של ביקורת, יאפשרו לו להחזיק מעמד בעמדה שהולכת להיות מנוגחת מקצועית מיומה הראשון. חוץ מזה, אחרי שירות כל כך ארוך בלבנון, לא הגיע הזמן שייהנה קצת בפרימיירות?