או מיי גוד איי לאב דיס בלוג
רויטל מאוהבת בבלוג האופנה "איי לאב ג'וש" של מיכל רונאל, שמספק רגעי אושר מזוקקים של סטייל בינלאומי. בואו להכיר
הדוגמן באטיסט ג'יאביקוני לדוגמנית פרייה בהה אריקסן: "הופה. אני לא מכיר אותך מאיזשהו מקום"?
פרייה לא עונה.
באטיסט: "כן, אני די בטוח. אני גם רואה שיש לנו טעם די דומה. אין מצב שזה מקרי. וגם לא יכול להיות שזה רק מקרה שביום שאני פוגש כאן באסם בחורה כמוך, מופיעה פה עוד פיה. אני אומר לך, זה גורל - תסתכלי ותגידי לי אם זו לא פיה".
שניהם מפנים את מבטם לעבר הדוגמנית לארה סטון, שלובשת צבעי קרם ולבן.
לארה: "היי חמודים. בעניין של קצת גוד טיים?"
פרייה: "הממ. זו פיה? לא סגורה על זה. אם היו לי כאן הנעליים שלי יש מצב שהייתי שוקלת להתחפף. אבל בסדר, אני מוכנה לראות לאן זה מתפתח"
שלושת החמודים נשכבים באסם.
פרייה: "כן, תכל'ס אני לא מתחרטת שנשארתי. ממש לא. בעיקר עם כל האנשים האלה מאחורה שנראים כאילו הם מה זה נהנים."
על המסלול באות ועולות דוגמניות נוספות.
דומגנית 1: "שיו, את קולטת את הפרוצות האלה? לא, אני אומרת לך, אין דבר שהן לא יעשו במטרה להתחנף לדוֹד".
הדוד, הוא המעצב קארל לגרפלד, עולה לבמה.
לארה: "ששש! הדוד מגיע!"
השלישייה מפנה את מבטה כלפיי מעלה, ומביטה אל הדוד שעומד בפיסוק רגליים.
דוד קארל: "תודה ילדים, זה היה לא רע בכלל. נדמה לי אפילו שראיתי את קארין רויטפלד (עורכת ווג הצרפתי, ר"מ) מסמיקה. עכשיו קדימה, קומו מהחציר - מקלחת, פיפי ולישון. ולא, לארה - בלי מקלחות משותפות הפעם, ברור?"
הזכויות על הדיאלוג הנ"ל אינן שייכות לבית שאנל, וגם לא לאף אחד מהדוגמנים שלוקחים בו חלק. הזכויות הן של מיכל רונאל, בעלת הבלוג "איי לאב ג'וש". את קוראי הבלוג לא תפתיע הציניות המתקתקה הזו והפנייה הישירה לשמות הגדולים ביותר, גם לא התחושה שכותבת הבלוג מגיעה ממעמקי עולם האופנה. זהו טיבו של הבלוג, שלמרות שהוא בקושי בן חצי שנה הפך כבר חלק מסדר היום של כל מי שמחפש אחר אופנה בעברית ברשת. לאלה מספקת רונאל, כמעט על בסיס יומיומי, רגעי אושר מזוקקים של אופנה בינלאומית. כזו שעושה הכי הרבה חשק ומספקת את הנחמה הנעימה של האסתטי.
רונאל התחילה את שיטוטיה האינטרנטיים בחיפוש אחר מוזיקה לעבודת היום הלילית שלה כדי.ג'יי והגיעה לאופנה לגמרי במקרה. היא מספרת: "הדבר הזה של
אופנה ברשת צץ ועלה וכאילו במידה מסוימת החליף את זמן השיטוט שלי, שלפני כן הוקדש למוזיקה. הבלוגים של האופנה ריגשו אותי כמו הבלוגים של המוזיקה. הרגשתי שיש שם משהו שמשנה את התפיסה שלי על הנושא וזה היה מאוד חזק". בעיני רונאל, "אופנה היא הפרספקטיבה התרבותית שמצליחה להתגנב מהחלון, בלי לצאת בהצהרות גדולות". רונאל רואה באופנה שער כניסה לתוך התרבות המערבית של שנות האלפיים. "אחרת", היא שואלת, "איך אפשר להסביר את ההתפוצצות של הנושא הזה ברשת? היום ברור שעבור הרבה מאוד אנשים אופנה היא דרך להסתכל על העולם".
ביטוי לקשר של רונאל עם עולם האופנה ועם התרבות שבה הופכת האופנה לחלק מהיומיום שלנו אפשר למצוא כבר בשם הבלוג, שלקוח מהסרט "קלולס". רונאל מסבירה: "לקראת סוף הסרט חווה קלולס רגע של הארה שבו היא מבינה שהיא מאוהבת בג'וש, אחיה החורג והחנון, ופולטת: 'או מיי גוד! איי לאב ג'וש!'". מבחינת רונאל, רגע ההארה הזה, שלקוח מתוך סרט שהוא תופעה תרבותית, מבטא את רגע ההארה והגילוי המשמח שהיא מחפשת בכל פוסט שהיא מעלה.
עד כה מצליחה רונאל לספק את התחושה הזו פעם אחר פעם כשהיא מדווחת על אושיות עכשוויות של תרבות הפופ כמו עורכת ווג הצרפתי קארין רויטפלד והמעצבים
אלכסנדר וונג ואלבר אלבז. כל אחד מאלה מפגין בדרכו את האהבה הטהורה והלא מחושבת הזו לאופנה. נכון לעכשיו, נראה שרונאל תמשיך להביט עליהם ועל התעשייה שבתוכה הם פועלים, ותציג בפנינו את הפנינים שמדברות אליה. "אני מאמינה בדיאלוג", היא מציינת, "כך שאם אני מסתכלת על משהו והוא לא מדבר אליי, הוא לא ימצא את דרכו לבלוג שלי".