סינמה פרדיסו נוסח חיפה

"שיעור באהבה", סרטו החדש של אבי נשר, הוא מסע נוסטלגי לחיפה של קיץ 1968, כשבמרכזו משולש אהבה צעיר וברקע ניצב בית הקולנוע המיתולוגי בעיר התחתית שנוהל על ידי שבעה אחים ואחיות נמוכי קומה. פגשנו את נשר ואת כוכבי הסרט על הסט

דרור עמירפורסם: 01.11.09 , 18:59

יום חמישי האחרון, שעת צהריים בחיפה. השמיים עדיין אפורים, זכר לממטרים שפקדו את העיר הצפונית בשעות הבוקר. אבל בשוק הפשפשים שבעיר התחתית זהו בכלל קיץ 1968, שמתעורר לחיים בזכות צילומי "שיעור באהבה", סרטו החדש של אבי נשר ("דיזנגוף 99", "הלהקה", "סוף העולם שמאלה"). השחקנים - ביניהם אדיר מילר, מיה דגן ודרור קרן - והניצבים לבושים בהתאם, ועל הכביש חולפות להן מכוניות שלא נראו בכבישי חיפה מזה שנים.

ביקור על הסט של סרטו החדש של אבי נשר (צילום: רועי גזית, עריכה: רונה פפר)

סגור

שליחה לחבר

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/upl/523/380.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;538.Entertaiment-540.MoviesHP-635.MovieArticles&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

הרעיון לסרט נולד כפרויקט משותף לנשר ולסופר אמיר גוטפרוינד, שהחליטו לצאת לדרכים מקבילות מתוך חומרים זהים. גוטפרוינד כתב את ספרו "בשבילה גיבורים עפים", שיצא לאור לפני כשנה ומלווה את גיבוריו החיפאיים לאורך קרוב ל-30 שנה.

נשר, לעומת זאת, הסתפק בקיץ אחד, ובו הוא מלווה את סיפוריהן של דמויות השאובות מספרו של גוטפרוינד וכן דמויות שזוכות לבמה אך ורק בגרסה הקולנועית. ברקע ישנו סיפורו האמיתי של בית קולנוע מיתולוגי שפעל בחיפה

על הספר

גיבור על חלשים

עמיחי שלו

"בשבילה גיבורים עפים" של אמיר גוטפרוינד הוא ללא ספק הרומן הכי מרשים ויומרני שלו עד היום. בכל זאת, דומה כי המחבר פחד לומר משהו נוקב ומהותי מדי

גיבור על חלשים

בשנות ה-60 ונוהל על ידי שבעה אחים ואחיות נמוכי קומה ששרדו את השואה והקרינו במוסד הצפוני בעיקר סרטים טורקיים והודיים.

במרכז העלילה שלושה מתבגרים, שהסיבוכים הרומנטיים אותם הם חווים באותו קיץ והמפגש עם העיר התחתית ודייריה משנים את חייהם.

לא הולך לעיבוד

"במשך שנים הציעו לי לעבד ספרים לקולנוע ואני סירבתי כמעט תמיד", מספר נשר. "תמיד נראה לי שהספר יהיה טוב יותר מהסרט, ואם הוא לא יהיה טוב יותר, אז חבל להתחיל. זאת נראית לי סיטואציה עגומה, כשאתה מעבד ספר לתסריט. נראה לי שעשינו כאן דבר מעניין, היציאה מחומרים משותפים איש-איש לדרכו שלו.

"הספר תמיד יהיה טוב יותר מהסרט" (צילומים: סיוון גליקמן)

"חלק גדול מהדמויות קיים בספר, אבל הקולנוע זה דבר שעליתי עליו תוך כדי תחקיר. רוב החיפאים שתיחקרתי באמת מעולם לא היו בבית קולנוע הזה, אבל באופן אירוני משה אדרי מכר להם סרטים. והקולנוע הזה הוא שבו מתאספים אנשי התחתית. הסרט מתחלק לכרמל, שבו נמצאים הצברים של הדור הציוני, ולתחתית, ששם נמצאים ניצולי שואה, מרוקאים מוואדי סאליב, מבריחים וזונות. ממש 'Les Miserables' של חיפה. זה מדהים בעיניי שבאותה עיר היו שני עולמות כל כך שונים. זה ממש מגדיר מחדש את מושג 'האחר' בתרבות הישראלית".

בשנים האחרונות, ישנה תחושה שהסרטים שלך בורחים מההווה ומהמרכז, סרטים נוסטלגיים שבדרך כלל ממוקמים הרחק מתל אביב. זה צעד מכוון?

"מבחינתי זה לא נוסטלגי, אלא התמודדות אישית עם העבר. אני רמת-גני במקור, ורמת גן היא פריפריה לכל דבר. תל אביב בשבילי היתה דבר רחוק. לא היינו שונים מאנשים בבאר שבע או בחיפה, מהבחינה הזו. חזרתי לישראל אחרי הרבה שנים, מתוך אהבה וגעגוע, ואני מנסה לברר מה הקשר שלי למקום הזה. החיפוש הזה מחזיר אותי לרמת גן, והסרט הזה הוא כמו רמת גן בשבילי. בית הקולנוע הזה הוא כמו הקולנוע השכונתי שעליו גדלתי".

עד לא מזמן, לסרט הוצמד השם הזמני "גמדים" - שם מאוד קליט וייחודי. מאיפה הגיע פתאום השם "שיעור באהבה"?

"אתה אולי לא יודע זאת, אבל ל'דיזנגוף 99' קראו במקור 'נזק'. אני נוטה להחליף שמות תוך כדי עבודה, כי בזמנים שונים אני תופס את הסרט מפרספקטיבות שונות. לעיתים קרובות אני חוזר לשם המקורי בסוף, אבל אני אוהב להשתעשע עם שמות כחלק מהתהליך".

על הסט של "שיעור באהבה". "אוהב להשתעשע עם השם במהלך העבודה"

במקביל לעבודה הממושכת על "שיעור באהבה", נשר לקח חלק בהפקת הסרט המדובר "זוהי סדום", בכיכובם של משתתפי "ארץ נהדרת". "מולי שגב ושותפיו הסתבכו קצת עם התסריט וביקשו את עזרתי", מספר נשר. "כשהייתי צעיר, זכיתי

להמון עזרה מצד אפרים קישון ואורי זוהר, ולכן יש לי חוק שכשפונים אלי ומבקשים עזרה - אני מתגייס למשימה. אז עזרתי קצת, ואז נכנסתי עמוק יותר לתוך הפרויקט ובסוף הפכתי גם לאחד המפיקים של הסרט.

"חוץ מזה, חברתי שרון הראל טוענת שיש לי חוש הומור אינפנטילי מאוד, וכאן היתה לי הזדמנות מצוינת לתעל אותו למקומות הנכונים. נראה לי שזה ייצא סרט נהדר ומצחיק מאוד. זה סרט שונה מאוד מ'שיעור באהבה', ובעיניי זה יפה שהקולנוע הישראלי יכול היום להכיל שני סרטים שונים כל כך. אנחנו הופכים למדינה עם קולנוע בשל ועצמאי, שמסוגל להתמודד עם הרבה ז'אנרים שונים".