הכל בגלל האהבה, האהבה

"זכרו את דבריי, שאהבה מבריאה!", כתב בדרמטיות ד"ר ברני סיגל, רופא כירורג, במבוא לספרו "אהבה, רפואה וניסים". "אינני טוען שאהבה מרפאה הכל, אבל היא יכולה להבריא, ובתהליך ההבראה מתרחש גם המרפא". ואכן, אין דבר יותר רומנטי מלקבוע שאהבה חשובה לבריאות, ויחסי מין מאריכים חיים. אבל האם באמת אהבה, אינטימיות ומגע תורמים לבריאות שלנו יותר מאשר להנאה הרגעית? האם המדע מסוגל לבדוק דברים כאלה ולהביא הוכחות או "מרשמים" שיתארו מה כדאי לנו לעשות בתחום על מנת לשפר את סיכויינו לעוד אי אילו שנים בריאות?  

מאוהבים? הסבר מדעי לכוחה המרפא של האינטימיות (צילום: liquidlibrary)

חיים ארוכים לאוהבים

"אני לא מכיר שום פקטור אחר – לא תזונה, לא עישון, לא פעילות גופנית, לא סטרס, לא גנטיקה, לא תרופות, לא ניתוחים – בעל השפעה גדולה יותר על איכות החיים, שכיחות מחלות, או מוות טרם עת מכל סיבה", מסכם החוקר והרופא האמריקאי הנודע פרופ' דין אורניש,  בהסתמך על המחקרים הרבים הקיימים על משמעותה הבריאותית של אהבה. פרופ' אורניש, מחבר הספר בעל השם הפומפוזי משהו "אהבה והישרדות – הבסיס המדעי של כוחה המרפא של האינטימיות", שעצם שמו עשוי לגרום להרמת גבה ספקנית, גדוש בכל כך הרבה עדויות מדעיות בנושא, שקשה שלא להשתכנע.

לדוגמה: באחד המחקרים המובאים בספר בדקו חוקרים מאוניברסיטת "ייל" כ-160 אנשים לאחר שעברו צנתור לב. החוקרים מצאו שתחושות של אהבה ותמיכה רגשית היו אמצעי ניבוא משמעותיים יותר לחומרת החסימה בעורקי הלב מאשר מספר מערכות היחסים שהיו לאדם, התזונה שלו, שכיחות הפעילות הגופנית, רמת הכולסטרול, מידת העישון, ההיסטוריה משפחתית וגורמי סיכון מקובלים אחרים.

"אחד מהסודות של אריכות חיים הוא לאהוב ולהיות נאהב", קובע ד"ר צחי בן ציון, סקסולוג, מנהל המרפאה לתפקוד זוגי ומיני וסגן מנהל המרכז הרפואי "סורוקה". "קשה להפריד במחקר בין התועלת של אהבה, אינטימיות ויחסי מין, אך ברור כי כולם חשובים וכשהם באים יחדיו, הם מאדירים את ההשפעה החיובית של כל אחד מהם."

ההבדל בין סקס ואינטימיות

רבים מבלבלים בין אינטימיות לבין יחסי מין. כדי לעמוד על ההבדל ביניהם, אסביר בקצרה: אינטימיות היא תחושת קרבה, רעות וחיבור בין אנשים החולקים ביניהם בדרך כלל רגשות, מחשבות וחוויות אישיות ופרטיות מאוד. מכאן ברור שלא כל זוג שמקיים יחסי מין חווה גם אינטימיות, ומצד שני, אנשים שלא מקיימים ביניהם יחסי מין יכולים ליהנות מאינטימיות משותפת. למה זה כל כך חשוב? כי עדויות מדעיות רבות מצביעות על כך שאינטימיות בין אנשים היא עוד אחד מהכלים המשמעותיים שעשויים לשפר לא רק את איכות חיינו, אלא גם את משך החיים. מחקר שוודי מרמז על כך שזו עשויה להיות אחת מתרופות הנגד היעילות ביותר מפני נזקיהם של המתח והלחץ המאפיינים כל כך את אורח החיים המערבי. במחקר זה עקבו החוקרים אחר 752 גברים בני 50 ומעלה במשך 7 שנים. וכך התברר כי הסיכון למוות בתום המעקב של הגברים שבתחילתו דיווחו כי הם חיים תחת מתח (עקב קשיים כלכליים, תחושת חוסר ביטחון במקום העבודה או תהליכי גירושין), היה גבוה פי 3 מזה של הגברים שלא דיווחו על רמת מתח גבוהה בתחילת המחקר.
מאידך, הנתון המפתיע והמעודד במחקר היה כי אצל אלה שדיווחו על מתח גבוה בתחילת המחקר, אך גם על קיומה של מערכת תמיכה אינטימית בחייהם, לא הייתה כל עלייה בשכיחות התמותה יחסית לאלה שדווחו שאין מתח משמעותי בחייהם.

נתונים מפתיעים על סקס בגיל הזהב (צילום: Index Open)

אין גבול לאהבה (או לסקס)

"מחקרים מוכיחים כי לא רק שמי שבריא יותר מקיים יותר יחסי מין (כי הוא מסוגל יותר מבחינה רפואית), אלא גם שמי שמקיים יותר יחסי מין בסופו של דבר יותר בריא", אומר ד"ר בן ציון. ויש לכך, כמובן, הסבר מדעי פשוט: " בזמן היחסים משתחררים בגוף שלל חומרים מועילים הגורמים בין השאר להרגעה, לשיפור מצב הרוח ולסבילות הגוף, ובמידת הצורך אף הפחתת תחושות כאב ולשיפור זרימת הדם. בנוסף, מופרשים חומרים טבעיים מעודדי גדילה הפועלים כמעין 'זריקת מרץ' לגוף. הם משפרים את ההרגשה הכללית, ובין השאר מעודדים את חידוש תאי הגוף והעור, מה שעשוי לשפר גם את המראה".

ד"ר בן ציון מציין שבאופן עקרוני בכל גיל אפשר לקיים יחסי מין, וששכיחות קיום יחסי מין בגיל המבוגר גבוהה הרבה יותר ממה שמרבית הציבור חושב: מעל גיל 70 לדוגמה 65% מהנשים עדיין מקיימות יחסי מין מלאים וכשליש מהנשים מאוננות. מעל גיל 80, 30% מהגברים עדיין מקיימים יחסי מין, 40% מאוננים ו- 64% מתגפפים באופן קבוע. "הסיבות להפסקת קיומם של יחסי מין כוללות בעיקר פחד מפגיעה בריאותית עקב האקט עצמו, חשש להיראות או להיתפס מגוחך, ירידה ביכולת התפקוד המינית עצמה (גברים ונשים) ומחסור בבני זוג."

בגיליון "לאשה" המתפרסם השבוע מתפרסמות כמה מעצותיו של ד"ר בן ציון כיצד לשמר יחסי מין מהנים בכל גיל.

השורה התחתונה: אל תפסיקו לאהוב

 לכל הכתבות בסדרה לחצו כאן

אופיר פוגל הוא ראש תחום נטורופתיה במרפאת שיר"מ, בית חולים "אסף הרופא", מחבר הספר "הלב - המדריך המלא לבריאות ולשיקום" יחד עם פרופ' רפי קרסו.