ניו יורק בוחרת: סוד הקסם של בלומברג
הרפובליקנים והדמוקרטים ויתרו על העיר החשובה ובלומברג העצמאי צפוי לזכות היום בכהונה שלישית ללא קושי. הסיבה: כסף, הרבה כסף. הבחירות שיתקיימו גם בניו ג'רזי שכנעו את אובמה לקפוץ לביקור, כי יוקרתו תלויה בניצחון המושל המכהן
ראש העיר ניו יורק, מייקל בלומברג, שעשה את הונו בעשר אצבעות וחולש על אימפריה בשווי 16 מיליארד דולר, יתמודד היום (ג') בבחירות שתוצאותיהן ידועות מראש. הפוליטיקאי העצמאי צפוי להיבחר לכהונה שלישית ללא קושי, והשאלה הגדולה היא מדוע איש לא טורח להיאבק נגדו על התפקיד. גם בווירג'יניה ובניו ג'רזי מתקיימות בחירות ובארה"ב רואים בכך מבחן חשוב לנשיא ברק אובמה.
ההצבעה ב"תפוח הגדול" נחשבת לאישית ולא מפלגתית, למרות שהעיר בבסיסה היא דמוקרטית. רבים שואלים כיצד ייתכן שבעיר כמו ניו יורק לא הצליחו הדמוקרטים או הרפובליקנים למצוא מועמד ראוי לערער על ההגמוניה של בלומברג. התשובה המתבקשת היא כסף - הרבה כסף. כל פוליטיקאי מתחיל יודע שכדי לנצח את איל ההון היהודי דרוש הון עתק.
מגייס תומכים. בלומברג ורוכב האופניים לאנס ארמסטרונג (צילום: AFP)
ה"ניו יורק טיימס" דיווח בסוף השבוע כי בלומברג הוציא עד כה 85 מיליון דולרים על הקמפיין שלו, ומאז העריך העיתון שהמספר גדל ל-114 מיליון. מדובר בסכום גבוה יותר מזה שהוציא כל פוליטיקאי אחר בהיסטוריה האמריקנית, אולם עבור בלומברג זו רק השקעה קטנה ובלתי מורגשת. לשם השוואה, יריבו הדמוקרטי וויליאם תומפסון הוציא שישה מיליון דולרים בלבד מאז החל המירוץ לראשות העיר.
נשאלת השאלה על מה בדיוק מבזבז מטה בלומברג את הונו האישי? גם כאן ישנה תשובה ברורה - מסע בחירות ענק, שבו משתתפים המומחים הגדולים ביותר ושבמסגרתו מותקפים תושבי ניו יורק בדמותו של בלומברג בכל הזדמנות. הקמפיין, שהוקם עוד בימים שבלומברג שקל להתמודד לנשיאות, מציף את ערוצי הטלוויזיה בתשדירי תעמולה ומציג את היריב בתור מושחת.
לא כריזמטי אבל מפנה את האשפה
פעילי בלומברג התדפקו על דלתות מיליון וחצי בתים ברחבי העיר. הם גם טילפנו לחצי מיליון בתי אב והשמיעו הודעות תמיכה מגוונות: מצביעים שחורים יכלו לשמוע את קולו של מזכיר המדינה לשעבר קולין פאוול, בעוד שיהודים זכו לשמוע את קולו של הסנאטור ג'ו ליברמן. התותח הכבד ראש העיר לשעבר רודי ג'וליאני, הנערץ על ידי אנשי חב"ד, אף הובא לבסיסם בבורו פארק.
מערכת הבחירות עצמה מתקשה לעורר עניין בקרב תושבי ניו יורק, אולי בגלל שבלומברג עצמו אינו מלהיב או כריזמטי ואולי בגלל שכולם יודעים שהמשחק מכור. ראש העיר אינו אדם אהוב, אבל הוא מוערך. הוא לא סימפטי, אבל הוא יודע לנהל. הניו יורקי הממוצע יודע להעריך אדם שצבר את הונו בעצמו וכן מנהיג שידע לשקם את העיר אחרי מתקפת 11 בספטמבר 2001.
גם בלי הפיגוע במגדלי התאומים, ניו יורק היא עיר קשה לניהול. בלומברג שיפר את הכלכלה, ואת מערכת החינוך ואפילו עשה סדר במערך פינוי האשפה שהתייעל. זו כנראה הסיבה שבגללה איש לא הרים גבה כשבלומברג פעל לשנות את החוק האוסר על ראש עיר להתמודד לכהונה שלישית ברציפות - חרף הצהרותיו בעבר.
הבעיה הגדולה של בלומברג בבחירות היום היא האדישות של הבוחרים, כמוה לא זכורה בניו-יורק. על פי הסקרים האחרונים, ראש העיר ניו יורק אינו צריך לחשוש מהפסד, אלא רק ממיעוט מצביעים שיהפוך את ניצחונו לקטן ומשפיל.
אובמה בצד השני של הנהר
מערכת הבחירות בניו יורק תופסת מקום שולי בתשומת הלב של הממשל בוושינגטון, שמתמקד בשני מקומות שונים לגמרי: לשכות המושלים בניו ג'רזי ובווירג'יניה. בשני המקרים מדובר בהצבעה שיש לה השלכות מקומיות בלבד, אך בבית הלבן עוקבים בדריכות אחר אירועי היום כדי לראות אם הציבור מצביע למועמדים רפובליקנים כמחאה נגד הנשיא.
טיול לניו ג'רזי. אובמה בעצרת של קורזין, שלשום (צילום: רויטרס)
במירוץ למשרת המושל בווירג'יניה מוביל המועמד הרפובליקני בוב מקדונל ב-11 אחוזים על פני יריבו הדמוקרטי קרי דידס. הבית הלבן נואש מהמערכה הזו ואף האשים את דידס בכך שלא רצה לקבל סיוע מעוזרי הנשיא. כעת, כך נראה, כבר מאוחר מדי לתקן את הנזק.
עיקר תשומת הלב מופנית לניו ג'רזי שבה המירוץ נראה צמוד מאוד. המושל המכהן, ג'ון קורזין הדמוקרטי, הצליח לצמצם פער של 15 אחוזים לטובת
המועמד הרפובליקני, כריס כריסטי. השניים זוכים כעת לאחוזי תמיכה כמעט זהים, עם יתרון קל לקורזין. בבית הלבן יודעים שהפסד של קורזין יחשב לתבוסה של הנשיא ולכן אובמה עצמו יצא לשטח.
הנשיא יהיה במרחק של כמה דקות מהעיר ניו יורק, אבל הוא לא יטרח להגיע למנהטן כדי לסייע למועמד הדמוקרטי השחור תומפסון. לנשיא עצמו יש קשר אישי חם עם בלומברג שמתמודד כעצמאי.