בלי תרופות: 4 חוקים להקלת תסמיני גיל המעבר

בשפה הרפואית, המושג "גיל המעבר" מהווה צירוף תיאורי ולא שיפוטי על תקופת חיים זו. מנופאוזה פירושה הפסקת המחזור - לא גיל הקמלות, ולא גיל הבלות. כך, יכולות נשים לעבור תקופה זו ולצאת ממנה ללא מחזור, אך לא בהכרח קמלות או בלות. קיימת גישה רפואית שבוחרת שלא לראות במעבר זה מצב המחייב טיפול תרופתי, אלא תופסת אותה כתהליך פיזיולוגי נורמלי, שיש לקבלו תוך כדי מיזעור הנזקים הפוטנציאליים, בעיקר באמצעות שינויים באורח החיים. קיימות תרבויות רבות בעולם בהן המנופאוזה נצפית כחלק טבעי של החיים וכמאורע חיובי בחייה של האישה.

המנופאוזה, בכל מקרה, היא חלק טבעי מהחיים. נשאלת השאלה באם מצב טבעי זה הוא בריא, או שלהפסקת ייצור והפרשת אסטרוגן ופרוגסטרון יש משמעות בריאותית לא רצויה.

כמעט לכל הבעיות העלולות להתפתח עם המעבר למנופאוזה קיים מענה חלקי או שלם מנקודת מבטה של הרפואה הטבעית. הרפואה הנטורופטית מבוססת על שלושה מרכיבים, שכל אחד מהם מתייחס לנשים בגיל המעבר: תזונה, תנועה וצמחי מרפא.

1. בעיקר מהצומח - המרכיב התזונתי 

להקלה על תופעות גיל המעבר ואימוץ אורח חיים בריא מומלצת תזונה עשירה בפיטואסטרוגנים. אלה נמצאים, בין השאר, גם במוצרי סויה, זרעי פשתן, שומר, סלרי, פטרוזיליה, אגוזים, דגנים מלאים, קטניות, תפוחים, אספסת וגזר. צריכה גבוה של פיטואסטרוגנים עשויה להסביר למה בתרבויות בהן התזונה היא בעיקרה מעולם הצומח, גלי חום וסימפטומים אחרים פחות שכיחים. ההמלצה היא על מוצרי סויה טבעיים כמו טופו, חלב סויה, אדממה, מיסו, טמפה ופולי סויה, ולא על מוצרי סויה מעובדים (חלבון סויה המשמש לשניצל צמחי או כדורי פיטואסטרוגנים). 

כדי למנוע את שאר הבעיות המופיעות עם הגיל כמו מחלות לב, סוכרת, אוסטיאופורוזיס, יתר לחץ דם והשמנה, מומלצת תזונה העשירה במזון מעולם הצומח וענייה יחסית במזונות מעולם החי.

שני המודלים המוצלחים ביותר הקיימים מייצרים חיים ארוכים בבריאות אופטימלית ונשענים על התזונה האסייתית או התזונה הים תיכונית. זו האחרונה מעודדת אכילת שפע דגנים מלאים (עדיפות לבעלי אינדקס גליקמי נמוך), ירקות ממשפחת המצליבים (כרוב, כרובית, ברוקולי, צנון/נית, לפת, קולרבי, רוקט/ארוגולה, כרוב ניצנים, בוק צ'וי, כרוב סיני), עלים ירוקים (חסות שונות, עלי בייבי, סלרי, פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, מנגולד, תרד), וירקות ממשפחת הבצליים (בצל, שום, כרישה, בצל ירוק, עירית), קטניות (עדשים ירוקים וכתומים, גרגרי חומוס, אפונה, תורמוס, שעועית על כל סוגיה - לבנה, אדומה, לוביה, מאש, אזוקי, שחורה, פולי סויה, פול גדול ומצרי), פירות (שוב, כאלה עם אינדקס גליקמי נמוך) וכן אגוזים, שקדים וגרעינים.

מעולם החי, מושם דגש על דגים עשירים באומגה 3 ובסדר עדיפות יורד: חלקים רזים של עוף, ביצים מועשרות באומגה 3 וכמה שפחות מוצרי חלב, עדיף דלי שומן ואורגניים (המוצרים האופטימליים מיוצרים מתנובת בעלי חיים אוכלי עשב. קשה יותר להשיג, אך שווה לנסות). אם אתם אוכלים בשר בקר, העדיפו בשר המיובא מדרום אמריקה, שם הפרות ניזונות מעשב (העשיר יחסית באומגה 3) ולא מתערובת דגנים (העשירים באומגה 6).

2. העיקר לזוז - המרכיב התנועתי  

תנועה מפחיתה את תופעת גלי החום, את הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים וכן את הסיכון לתחלואה לבבית. כמו כן, תנועה מפחיתה משמעותית (מעל 3%) את הסיכון לפתח סרטן שד וסרטנים תלויי הורמונים אחרים, מורידה לחץ דם, מסייעת באיזון סוכרת, ומשפרת את מצב הרוח וההערכה עצמית. בנוסף, פעילות גופנית מסייעת גם לשיפור החשק והתפקוד המיני. 

הבעיה העיקרית בתחום זה היא ההיענות - לא רק בהחלטה לבצע פעילות גופנית, אלא גם להתמדה בה. יש להציב תחילה אתגרים קלים יחסית לביצוע, וכך הסיכוי להצלחה ארוכת טווח עולה. הצבת יעדים קלים מובילה לצבירת הצלחות וכך אפשר להעצים את תכנית האימונים עם הזמן.

מעלה אפילו את החשק המיני (צילום: index open)

3. מה כדאי ומה לא - צמחי מרפא  ו-HRT

צמחי מרפא מתאימים ביותר להקטנת הסבל מסימפטומים של גיל המעבר, בעיקר גלי חום. רמיפמין הוא מוצר מוכר יחסית. מדובר בתמצית של צמח קלאסי לשימוש בהקשר למנופאוזה (הקוהוש השחור). בשונה ממוצר זה, המורכב מצמח אחד, ברפואת צמחי המרפא המערביים מקובל יותר להרכיב פורמולה המורכבת ממספר צמחי מרפא, שאפשר לקחת אותה בכמה צורות. המקובלות יותר כוללות קפסולות של תמצית צמחים יבשה או טינקטורה - תמצית אלכוהולית של הצמחים.

תחום זה תופס תאוצה כיום. קיימים מוצרים המכילים הגדרה מדויקת של החומרים הפעילים במוצר ומינונם, ויש יותר מחקרים המתחקים אחר מנגנוני הפעולה של הצמחים. מחקר של אוניברסיטת בסטיר בסיאטל, למשל, בדק את השפעת הפורמולה של צמחי מרפא על סימפטומים של גיל המעבר כמו גלי חום, שינויים במצב הרוח ואינסומניה. המחקר הראה שיפור בסימפטומים בקרב 71% מהמשתמשות מול 17% בקבוצת הפלצבו.

הצמחים הקלאסיים אותם תמצאו בפורמולות הם תלתן אדום, הקוהוש השחור ושיח אברהם. צמחים נוספים הם אנג'ליקה סינית ובטטת הבר. זו מהווה כבר שנים מקור לייצור הורמוני מין לשימוש רפואי, וכמובן גם משתלבת בטיפול הטבעי, בצורת משחות וגינליות לווגיניטיס אטרופית, או במשחות עוריות כחלק מטיפול הורמונלי חלופי בסגנון הטבעי. 

ומה על ה-HRT (ראשי תיבות של טיפול הורמונלי חליפי - Therapy Hormone Replacement), הנמצא בשורה הראשונה של הטיפול בתסמיני גיל המעבר אצל רופאים קונבנציונאלים? אחד העקרונות המנחים בשימוש בתרופות (כולל תוספי תזונה וצמחים) הוא מציאת ההתערבות הקטנה ביותר המניבה את התוצאות הטובות ביותר, ושימוש בה לזמן הקצר ביותר האפשרי. בעבור העוסקים ברפואה טבעית, HRT הוא המוצא האחרון, לאחר שמוצו כל אפשרויות הטיפול, ובתנאי שסבלה של האישה עדיין רב.  

טיפול תרופתי לא חייב להיות ברירת מחדל (צילום: liqud library)

4. עניין של תפיסה - המרכיב התרבותי בגיל המעבר

בשונה מהתרבות המערבית, ישנן תרבויות החוגגות את קבלת הווסת בפעם הראשונה. לא מתביישים במאורע, לא מסתירים אותו או עוברים לסדר היום. גם את המעבר הביולוגי הבא אנחנו יכולים לבחור ולהפוך לקטע רע, מאורע שרצוי לדחותו עד כמה שאפשר באמצעים תרופתיים, או שנבחר להפכו לחגיגה - לטקס חשוב, למעבר מבגרות או פוריות לשלב החוכמה והכבוד. בניגוד לגברים, שבחייהם אין תאריך ביולוגי ברור למעברי החיים ומשום כך הם נזקקים ללוח השנה, נשים התברכו בציון ברור של המעבר.

לצערם של העוסקים בדבר, מעט נשים בוחרות לראות בשלב זה סיבה למסיבה. מרבית הנשים בוחרות לנסות להנציח את היופי והנעורים באמצעות HRT, גם אם הן חושבות שלקיחת טיפול זה מעלה את הסיכון שלהן לסרטן. ברור שבנטילת סיכון כזה צריך, לדעתן, להיות רווח שקול העולה עליו. הרווח קשור למסרים חברתיים שנשים רבות נשבות בהם, ורופאים/ות וחברות תרופות רבים מעודדים: יותר חשוב מהכל - הישארי צעירה ומושכת.

מחקרים בין-תרבותיים מראים שצורת ההסתכלות של התרבות על מנופאוזה קשורה ישירות לתסמינים ולסבל מהם; כך, ישנם מחקרים המעלים כי נשים בתרבויות אחרות עוברות שלב זה עם פחות מהתסמינים המוכרים לנו. כשמבחינה תרבותית המנופאוזה נתפסת באופן שלילי, כמו במקומותינו, תסמיני גיל המעבר שכיחים ונחווים קשה יותר, ולהיפך. מספר מחקרים בדקו את היחס של נשים משבט המאיה לגיל המעבר. בעוד שהן חוות סימפטומים של גיל המעבר, הן מצפות

 בכיליון עיניים למנופאוזה ולחופש והמעמד הנלווים לשינוי זה. החוקרים התרשמו שהיחס לתקופת חיים זו היה אחראי לקלות היחסית בה היא נחווית. מחקר אחר, בקרב נשים נוצריות אדוקות ביוטה, הראה שאמונה חזקה הייתה קשורה לדיווח על מיעוט סימפטומים מנופאוזליים. החוקרים סיכמו שרוחניות חזקה עוזרת לנשים להתמודד טוב יותר עם השינויים הכרוכים בגיל המעבר. היתכן שכאשר חברתנו תאמץ צורת מבט שונה על המנופאוזה, תהיה הקלה בתסמינים?  

מחשבות שכיחות כמו "...יצאתי מהמעגל, אני פחות נשית, פחות מושכת, עשיתי את שלי, אני יכולה ללכת, הילדים ובעלי כבר אינם זקוקים לי יותר, אני כבר לא נחוצה…" יכולות להיות מוחלפות במחשבות אחרות, משמעות חדשה, חיפוש ומציאת סיפוק והתלהבות במה שעושה כל אחת בדרכה הייחודית.

כשרמת ההתלהבות נמוכה, כל שינוי עלול לזעזע. במקרה של המנופאוזה, הסיכוי לזעזוע גדול יותר עקב מסרי התרבות והחברה שרוצה את האישה צעירה, יפה, נשית, שמחה וצוהלת לנצח. במקום זה, כל אחת ואחת יכולה לחפש ולהשקיע אנרגיה במה שמלהיב אותה, גורם לה לשקוע במה שהיא עושה מבלי לשים לב שהשעות חולפות, להרגיש פרץ של אנרגיה, חיות, משמעות וסיפוק בעיסוקה. זו איננה תרופת פלא, אך התגמול שלה עצום.