שתף קטע נבחר
 

בן הזוג נשלח לעבוד בחו"ל, איך מסתדרים עם זה?

הרעיון להיפרד לתקופות ארוכות הצריך שינוי בחוזה הזוגי הבלתי כתוב שמאמצים בכל פעם מחדש לנוכח המציאות המשתנה. השינוי טעון הסתגלות, אבל יכול לצאת מזה גם משהו טוב

כשאורי הודיע לדנה שהחברה בה הוא עובד משגרת אותו לחו"ל באופן שבמהלך שבועיים-שלושה ישהה מחוץ למדינה ויחזור לשהות כאן רק למשך שבוע, דנה הרגישה שחיי הנישואים שלהם בסכנה. היא הורגלה לבעל שחוזר הביתה מידי ערב, אמנם בשעה מאוחרת ואמנם עייף, אבל נמצא איתה, שותף לנעשה בבית ועם הילדים.

 

הרעיון להיפרד לתקופות ארוכות הצריך שינוי בחוזה הזוגי שלהם, אותו חוזה זוגי שמאמצים בכל פעם מחדש לנוכח המציאות המשתנה, כמו בתקופות שבהן הילדים צעירים או במצב שבו אחד מבני הזוג חלילה מובטל או חולה וכו'. השינוי לא פשוט, ויש צורך להסתגל אליו.

 

ההתייחסות שלנו לאירועים היא זו שתקבע את מידת הסתגלותנו אליהם. מה שחשוב הוא הפרשנות הסובייקטיבית שאנחנו נותנים לשינוי. אנחנו יכולים להחליט שהמציאות החדשה שנכפתה עלינו תצמיח ותרענן את המרחב הזוגי שלנו, תצביע על התחשבות בקידום האישי והמקצועי של בן הזוג ותתרום לקשר בינינו. בהמשך נחזור לאורי ודנה עם ארגז כלים שיסייע לצלוח את השינוי ואף ליהנות ממנו.

 

בן זוגי ואני נשואים כבר 34 שנה. רוב השנים בעלי עובד בחו"ל, ואילו ואני מנהלת קריירה בארץ. כשיש בסיס יציב שמושתת על תקשורת פתוחה ומקדמת, הבנת הצרכים זה של זו והתכוונות לקראת מטרה משותפת של זוגיות טובה, קרובה, חברית, המרחק לא רק שאינו מחבל בקשר אלא אף תורם לו ומחזקו.

 

על הזוגיות יש לעבוד, להשקיע בה, לרענן אותה ולהוציאה לעיתים משממונה, מהשחיקה, מהשגרה האפרורית שלה. מצב כזה של נתק זמני לצורך מפגש עושה היטב את העבודה. בקשר כזה יש געגועים, יש רצון לשתף את בן הזוג, יש ציפייה לשיחה או למפגש.

 

הוא רחוק ומתגעגע אפילו לוויכוח

בזוגיות מעין זו ניתן לחדש אלמנטים של התאהבות, רומנטיקה, פנטזיה, משהו שמחזיר לשלבים הראשונים של הזוגיות, כשהשחיקה והשעמום טרם כרסמו בה. המצב החדש מאפשר עבודה מתגמלת על הקשר הזוגי: בן הזוג לא הרגיז אותי אתמול ולא שכח את מה שאמרתי שלשום. הוא רחוק ומתגעגע אפילו לוויכוח או אי שביעות רצון, כדי לצאת מהבדידות שלעיתים מאפיינת את השהות בלילות בבית המלון. יש זמן למחשבות אישיות בהקשר לזוגיות של שני בני הזוג, יש רצון לעשות דברים ביחד, כי בכל פעם במהלך התקופה שבה בן הזוג שוהה בחו"ל כל אחד עושה דברים בנפרד. יש רצון הדדי לחלוקת הנטל כשבן הזוג חוזר, יש לגיטימציה לבקשת עזרה.

 

אני זוכרת את התקופות שבן זוגי הגיע לארץ כתקופות של ירח דבש. רצון לבלות ביחד, לא לבזבז את הזמן על ויכוחים ומריבות, יש רצון להיטען בחוויות משותפות טובות, שיזינו בהמשך את הגעגוע.

 

באורח חיים כזה יש אפילו משהו חגיגי: מה נעשה כשיחזור לארץ? איך נראה במיטבנו? מה נעשה למען ה"ביחד" שלנו שכרגע הוא מרוכז ובמינון מוגבל? יש תחושה של חופשה משותפת וההתנהגות שלנו היא בהתאם: מה אלבש כשאקבל את פניו? מה יהיה הדבר הראשון שאומר לו כשניפגש? ועוד.

 

כמובן, בצד ההתרגשות ושבירת השגרה שהמציאות מכתיבה כשאחד מבני הזוג שוהה בנסיעות תכופות יש גם תחושות של תסכול, בדידות, עומס יתר ואחריות יומיומית בגידול הילדים כשבן הזוג אינו נוכח ואינו שותף. יש גם הרגשה שבן הזוג שנמצא בחו”ל מבלה ונהנה, חשוף לאירועים ולאתגרים חדשים, רחוק מהשגרה האפרורית והמכבידה ונמצא בעולם אחר של חופש - בתי מלון, טיולים ועוד. בנוסף, יש חוויה של החמצה כשאני נמצאת לבד עם אירועי היומיום ללא השותף שלי, חוגגת ימי הולדת לבד, ערב שבת ועוד.

 

בן הזוג שבמרחקים חווה תחושת אשמה מול בת זוגו ומול ילדיו. הוא עזב אותה להתמודד בגפה עם השגרה, אינו משמש עזר כנגדה ואינו מבלה איתה, הוא מחמיץ אירועים בחיי הילדים ואינו שותף פעיל לגידולם ולהתפתחותם. לעיתים אינו פנוי ברגע שזקוקים לו, לא זמין לעצה ועוד.

 

בנוסף, יש סביב העניין הזה גם מיתוס של בגידה. תולים בנסיעה ובזוגיות המרוחקת גיאוגרפית את הסיבה לבגידה. הרשו לי לנפץ מיתוס זה ולומר שנסיעה לחו"ל, כשהיא לעצמה, אינה סיבה או הזדמנות לבגידה. בדרך כלל קודמים לה בעיות בקשר הזוגי, ריחוק רגשי בין בני הזוג, בעיות של אמון ואינטימיות שטעונות בדיקה ובירור הדדי לגבי הצרכים הרגשיים.

 

וכמבוטח, כלים לאורי ודנה, שבעזרת תקשורת טובה ונכונה יוכל לעבור את השינוי בצורה טובה ומהנה. הכלים האלה, אגב, מומלצים ביחסים בכלל:

 

● להפוך תלונה לבקשה. לומר לבן הזוג מה אנחנו מבקשים ממנו לעשות או לא לעשות כדי שנרגיש טוב ונוח בקשר.

● לדבר בלשון "אני" – מה נחוץ לי, איך אני מרגיש/ה

● לדבר על רגשותינו- זה מייצר אינטימיות בתקשורת. למשל אני מרגיש/ה ש... עצוב לי כש...

● לא למתוח ביקורת על בן הזוג. לא להשתמש במילים כמו: תמיד אתה... אף פעם את/אתה... אלא לומר: הייתי רוצה ש... מה שיעשה לי להרגיש טוב זה... נעים לי כש...

● להתייחס להתנהגות ולמעשה ולא לאישיות. לדוגמה, לא לומר 'את/ה כך וכך', אלא 'מה שאמרת לי גרם לי...'

● להקשיב באמפתיה לבן הזוג, הקשבה "נקייה", מבלי לתת לו עצות ודוגמאות, אלא הקשבה אמיתית וכנה. דיאלוג כזה מאפשר שיחה אינטימית, כנה וישירה ויכול לשמש בסיס ליצירת חוזה זוגי מחודש ותואם את המצב החדש.

 

זוגיות בשלט רחוק יכולה להצמיח את הקשר הזוגי, לחדש את הרומנטיקה, לתרום להערכה הדדית, לחזק את האמון הזוגי ולהוות הזדמנות "לשדרוג" הזוגיות.

 

עדנה דולב היא מנחת קבוצות ומרצה בכירה במכון אדלר המתמחית בזוגיות.


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לא סיבה או הזדמנות לבגידה
צילום: Jupiter
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים