הילד אסתמטי? כל מה שאתם צריכים לדעת

בתגובה לחשיפה לגירויים בסביבת הילד, תאי המערכת החיסונית בדופן הסמפונות הנקראים תאי מאסט משחררים חומרים כימיים. חומרים אלה גורמים לתגובה דלקתית, המביאה לפגיעה בציפוי הפנימי (הרירית) של דרכי הנשימה, להתנפחות הרירית ולהגדלת ההפרשות, ובעקבות זאת להצרת דרכי הנשימה. נוסף על כך, גם השרירים סביב דרכי הנשימה עלולים להתכווץ. כל אלה יחד מוליכים לחסימת דרכי הנשימה למעבר אוויר. תופעה זו נקראת התקף אסתמטי.

התסמינים האופייניים הם שיעול, צפצופים וקוצר נשימה. התסמינים האלה יכולים להופיע במשולב או בנפרד ובדרגות חומרה שונות. כך, למשל, יש ילדים הסובלים מצפצופים מרובים אך משיעול קל בלבד. לעומתם, יש כאלה הסובלים משיעולים חוזרים אך לא מצפצוף.

החשש העיקרי במחלה זו הוא מהסתבכות. הסיבוכים העיקריים הם התפתחות דלקת ריאות, לעתים עד כדי צורך באשפוז, ובמקרים מסוימים התקף חמור שעלול להוביל לחוסר יכולת לנשום ולחנק ואף למוות. לכן, ילדים שסובלים

 מהתקפים תכופים חייבים להיות במעקב אצל רופא ריאות ילדים כדי למנוע סיבוכים, ובמידת הצורך לקבל טיפול מונע.

לאו דווקא. כשהאסתמה מופיעה מתחת לגיל 3־4, כ־70%־80% מהילדים מבריאים. אצל ילדים גדולים יותר סיכויי ההחלמה קטנים ככל שהגיל עולה. כמו כן, רקע אסתמטי ו/או אלרגי במשפחה או חשיפה לעישון מקטינים את סיכויי ההחלמה. עם זאת, אי אפשר לנבא מראש מי יחלים מהמחלה, ולכן הטיפול הרפואי המונע הניתן בכל המקרים זהה.

בתי סובלת מאסתמה של העור. האם היא מועדת לחלות גם באסתמה של הנשימה?

אסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס) היא מחלת עור דלקתית כרונית המופיעה אף היא על רקע אלרגי. אצל אנשים שסבלו בעבר מאסתמה של העור והמחלה נעלמה אצלם, עלולה להופיע מאוחר יותר אסתמה של הנשימה. במקרה כזה הרקע לאסתמה הנשימתית הוא אלרגי, כאשר הביטוי לאלרגיה עובר מהעור לנשימה.

בתי ובעלי סובלים מנזלת אלרגית, בני סובל מאסתמה. האם יש קשר גנטי בין המחלות?

כן. הרקע להתפתחות האסתמה הוא תורשתי, וכאשר ישנו סיפור משפחתי של אסתמה או מחלות אלרגיות אחרות כמו נזלת אלרגית, ובעיקר אצל הורים ואחים, הסיכון להתפתחותה גבוה יותר.

בעלי מעשן. הרופא טוען שעליו לשמור מרחק מהילד גם כשאינו מעשן. למה?

מחקרים מראים שגם כשההורים מעשנים במקום אחר, ואחר כך נוגעים בילד, הכימיקלים הרעילים בסיגריות משפיעים על בריאותו.

הרחיקו את הילד ממעשנים (צילום: index open)

מה עוד עלול לגרום להתקף אסתמה?

המון גורמים: הצטננויות ווירוסים למיניהם, שינויי מזג אוויר ובעיקר אוויר קר ו/או יבש, חשיפה לחומרים אלרגניים ובעיקר קרדית אבק הבית (יצור מיקרוסקופי הקטן פי 500 מנמלה ששוכן באבק הבית ומחבב במיוחד שטיחים, וילונות ומצעים), עובש, אבקני צמחים, כימיקלים שונים (כגון חומרי הדברה, אבקות כביסה, חומרי צבע ובשמים), אלרגיה למזונות ולמשקאות (למשל, חלב או בוטנים), חשיפה לחיות מחמד פרוותיות, מאמץ פיזי ממושך ומצבי מתח. אצל בני 3־4, 80%־90% מההתקפים נגרמים על ידי הצטננות או זיהום ויראלי. בגילאים גדולים יותר הטריגר השכיח הוא חשיפה לגורמים אלרגניים.

כל כך הרבה גורמים. איך אפשר לנטרל אותם?

הימנעו מלפרוש שטיחים בבית, העדיפו מרצפות או פרקט על פני שטיחים מקיר לקיר. הסירו אביזרים הקולטים אבק כמו וילונות כבדים, בובות פרווה ועוד. נקו את מסנני המזגנים ביסודיות ובתדירות גבוהה ועשו מאמץ למנוע הצטננויות ושפעות.

כשחזרנו מהים, בתנו האסתמטית לקתה בהתקף קשה. האם הרחצה בים גרמה לזה?

הרחצה אינה בעייתית, הבעיה היא במעבר מהאוויר הלח והחמים בחוף הים למכונית או לבית הממוזגים באוויר קר ויבש. מאותה סיבה הימנעו מלהעביר ילד אסתמטי מהאמבטיה לחדר ממוזג. כמו כן, כשאתם מחממים את הבית או את חדרו של הילד, דאגו להניח קומקום או סיר עם מים כדי לבטל את היובש באוויר, שעלול אף הוא לעורר התקף.

מה ההבדל בין אסתמה לסטרידור?

בעוד שהאסתמה מאופיינת בדלקת ובהיצרות בסמפונות, הסטרידור מתבטא בנפיחות במיתרי הקול. למרות ששתי המחלות יכולות להתבטא בקוצר נשימה, אסתמה מאופיינת בצפצופים ובחרחורים וסטרידור בשיעול נבחני הנשמע בעיקר בזמן שאיפת האוויר.

יש לנו חתול והרופא טוען שנוכחותו מגבירה את ההתקפים של הילד. הילד מאוד קשור לחתול. מה לעשות?

אם הוכחה אלרגיה לחיית הבית, רצוי להרחיקה מהבית, שכן החשיפה עלולה לגרום להתקפים קשים ויומיומיים. לכל הפחות הרחיקו את החיה מחדר השינה של הילד והקפידו על ניקיונה באמצעים מתאימים. כדאי לדעת שאלרגיה לחתול

 עלולה להתפתח פתאום דווקא אצל ילדים או אנשים שגדלו בעבר עם חתול בבית. מערכת החיסון טועה ומפתחת עם הזמן נוגדנים כנגד החלבונים המגיעים מעור החתול או מהפרשותיו.

אבחון וטיפול לפי הרפואה המערבית

הרופא הפנה את בני לבדיקה המכונה "מבחן תגר מטכולין". מה זה ולמה זה טוב?

זו בדיקה לאבחון אסתמה שבמהלכה מקבל הילד אינהלציה של חומר המגרה את דרכי האוויר של חולי אסתמה, אך אינו משפיע על בריאים. אם במהלכה יופיעו שיעול וצפצופים, הוא חולה באסתמה.

ויש דרכים אחרות לאבחן אסתמה?

ברפואה המערבית האבחון מתבסס בעיקר על תסמינים של שיעול (יותר מכמה שבועות), קוצר נשימה וצפצופים (לרוב שילוב של כמה תסמינים) ובדיקה גופנית. נוסף על כך, בוחנים את התגובה לטיפול במרחיבי סמפונות במשאפים ובאינהלציות. אם הילד סובל מאחד מהתסמינים האלה או משלושתם גם יחד, ומגיב טוב לטיפול במשאף או באינהלציה, קרוב לוודאי שמדובר באסתמה. אמצעי עזר נוספים: צילום חזה, בדיקות דם למדידת רמות נוגדנים לאלרגנים מסוימים בדם ומבחני אלרגיה. בילדים מעל גיל חמש אפשר גם לבצע בדיקת תפקודי ריאה כדי להעריך את חומרת המחלה ואת התגובה לטיפול.

בני בן השמונה סובל מאסתמה. אילו תרופות הוא צריך לקבל כדי למנוע התקפים?

ברפואה המערבית הטיפול מבוסס על שתי קבוצות תרופות נוגדות דלקת:

• תרופות המבוססות על סטרואידים: למשל, בודיקורט, פליקסוטייד ו־QVAR הניתנות במשאף או אינהלציה, כך שהן נשאפות ישירות לריאות. תרופות אלה אינן מרפאות את האסתמה אלא מפחיתות את הנטייה לדלקת רק בתקופה שבהן הן ניתנות. משך מתן התרופה נקבע על פי המצב.יש ילדים שנזקקים לה במשך כל השנה ויש שרק בעונות מסוימות.
  

• אנטי לויקוטריאנים: כאן יש לנו את סינגולייר, תרופה החוסמת את פעילותם של הלויקוטריאנים, חומרים כימיים שיש להם תפקיד חשוב בתגובה הדלקתית והאלרגית. בדרך זו היא מונעת את כיווץ הסמפונות ומשפרת את התסמינים. התרופה ניתנת בטבליות לבליעה, טבליות לעיסה לילדים גדולים יותר או גרגרים מתוקים לילדים קטנים יותר. היא משפיעה אך ורק באותו יום שבו היא ניתנת. כאשר היא אינה משפיעה מספיק על תדירות ההתקפים ועל חומרתם, עוברים לטיפול בסטרואידים.
  

הוא לא חייב להיפרד מהחתול (צילום: index open)

ומה עושים בזמן התקף?

במקביל לטיפול המונע קיימות תרופות הניתנות בזמן התקף, כגון ונטולין ובריקלין. תרופות אלה נועדו להרחיב את דרכי הנשימה ולהביא להקלה מיידית, בתוך דקה מרגע שהתרופה ניתנה. הן אינן מרפאות את המחלה או משמשות כטיפול מונע. התרופות ניתנות בדרך כלל בשאיפה ישירה לדרכי הנשימה באמצעות משאף או באינהלציה והן קיימות גם בצורת סירופ לשתייה. במקרה של התקף קשה יותר ניתנים נוסף על תרופות אלה גם סטרואידים במשאף או באינהלציה.

מתי עדיף להשתמש באינהלציה ומתי במשאף?

שתי השיטות יעילות באותה מידה, אבל לצורך הטיפול המונע היומיומי כדאי להעדיף את המשאף, בגלל ההבדל המשמעותי במשך הזמן שהטיפול אורך – בעוד שהטיפול באינהלציה אורך כעשר דקות, הרי הטיפול במשאף נמשך רק כ־40 שניות.

האם לאפשר לבתי חולת האסתמה להירשם לחוג אירובי? אני חוששת שהמאמץ הגופני שיידרש ממנה עלול לגרום להתקף.

הדריכי אותה לעשות זאת נכון, שכן מאמץ גופני ממושך עלול לגרום להתקף אסתמה. לפני שהיא מתחילה לעשות פעילות מאומצת או מיד בסיומה, תדאגי שהיא תיטול תרופה מרחיבת סמפונות (ונטולין או בריקלין). חשוב שתציידי אותה במשאף מתאים ותלמדי אותה להשתמש בו בצורה נכונה ויעילה.

האם יש ליטול תרופה לפני כל מאמץ גופני?

לא. לפני ריצות קצרות או מאמץ גופני לא ממושך אין צורך ליטול את התרופה, אך יש להקפיד שלילד תמיד יהיה משאף כדי שיוכל להשתמש בו במידת הצורך. חשוב גם ליידע את המורים בבית הספר שהילד סובל מאסתמה כדי שיידעו מה לעשות במקרה של התקף.

אבחון וטיפול לפי הרפואה המשלימה

רופא סיני אמר לי שהאסתמה של בני נגרמה בגלל חולשה של הריאות. למה הוא התכוון?

בז'רגון של הרפואה הסינית חולשה של הריאות פירושה חוסר אנרגיה בריאות (או חוסר צ'י בריאות), והיא יכולה לנבוע מכמה סיבות:

• חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית המגיעה מטלפונים סלולריים, ובעיקר ממסכי המחשב שממוקמים בדיוק מול בית החזה של הילד.
• מחלה ממושכת או אפילו שפעת ממושכת שההתאוששות ממנה קשה.
• תזונה ענייה בצ'י - תזונה המורכבת בעיקר ממזונות מהירים שאינה כוללת כמעט מזונות מזינים (ירקות ופירות טריים, קטניות, דגנים מלאים, אורז מלא וכו').
• בעיות במשפחה - על פי הגישה הסינית בעיות משפחתיות מחלישות מאוד את הריאות, בעיקר אצל ילדים.
  

רופא סיני המליץ שבני חולה האסתמה לא יאכל מוצרי חלב. מה זה קשור?

בגישה הסינית בעיות נשימה אצל ילדים, ובכללן האסתמה, הן בין היתר תולדה של תסמונת ההצטברות במערכת העיכול. תסמונת זו נובעת לרוב מתזונה לקויה הכוללת מזונות שמייצרים ליחה, כמו מוצרי חלב או במבה וממתקים, מזונות מעובדים כמו פיצה, מאכלים מטוגנים או כאלה שבושלו בהרבה שמן, וגם מזונות שבושלו זמן רב כמו תבשילי קדירה למיניהם.

הרופא הסיני טען שהילד חיוור ורזה. איך זה קשור לאסתמה שלו?

ברפואה הסינית האבחון מבוסס במידה רבה על התבוננות בילד. גוון חיוור מעיד בדרך כלל על חולשת צ'י בריאות, ואילו גוון אדמדם או צהבהב מעיד על תסמונת ההצטברות. כשהילד רזה ומבנה בית החזה שלו מכונס, הדבר מעיד לרוב על חולשה של הריאות, ואילו כשהילד שמנמן עם כרס, הדבר מעיד על תסמונת ההצטברות.

האם אפשר לטפל באסתמה באמצעות תזונה?

על פי הרפואה המשלימה, רצוי לאכול מזונות שמחזקים את אנרגיית הריאות ואת מערכת החיסון, כגון ירקות ופירות טריים, דגנים מלאים, קטניות ואורז מלא, ומזונות נוגדי דלקת, כגון דגי מעמקים (סלמון, טונה, הליבוט וסרדינים) העשירים באומגה 3. רצוי אף להעשיר את התפריט באגוזי מלך, שקדים וגרעיני דלעת (לילדים קטנים אפשר לטחון ולהוסיף לאוכל), העשירים במגנזיום שפועל להרפיית השרירים. כדאי להימנע ממזונות יוצרי ליחה, כגון מוצרי חלב, בוטנים ומאכלים עתירי סוכר, ומזונות שמעודדים דלקת, כגון שמנים צמחיים, מזונות מעובדים ומאכלים מטוגנים.

האם יש צמחי מרפא ו/או תוספי תזונה שיעילים נגד אסתמה?

ברפואה הסינית יש כמה פורמולות המיועדות לטיפול במחלה, וכוללות צמחים כמו ג'ינסנג שנחשב למחזק צ'י וגם מחזק את מערכת החיסון, מיימן דונג שמשפיע על הריאות, דרוזרה וליקוריץ (שוש קירח) שמפיגים שיעול ואסטרגלוס המחזק

 את הריאות ומונע זיהומים. נוסף על כך, אפשר ליטול תוסף חומצות שומן מסוג אומגה 3, הפועל כנוגד דלקת, ופרוביוטיקה, שמשפרת את תפקוד מערכת החיסון ועוזרת למנוע הידבקות בווירוסים. המינונים של כל התוספים לפי הוראות היצרן.

איפה ידקרו את הילד בטיפול אקופונקטורה?

נקודות הדיקור העיקריות הן בגב העליון ובבית החזה – אזורים שבהם יש נקודות המשפיעות על הריאות, וכן בידיים, שבהן עובר מרידיאן הריאות.

האם יש שמנים ארומתיים שמקילים על הנשימה?

כן. והם אפילו פועלים כנוגדי דלקת: שמן לבנדר, שמן אקליפטוס או שמן עץ התה. טפטפו כמה טיפות (עד 15) במבער שמנים והריח כבר יתפשט בחדר.

אמרו לי שכדאי ללמד את הילד לתרגל טכניקות נשימה. למה הכוונה?

בשיטת בוטייקו (Buteyko) מלמדים את הילד תרגילי נשימה פשוטים לביצוע, שמטרתם לשנות את דפוסי הנשימה וכך להפחית את תסמיני האסתמה ואת התלות בתרופות. אפשר ללמד את הילד תרגילי נשימה גם באמצעות יוגה או טאי־צ'י. אפילו ניפוח בלונים יכול לעזור.

האם אפשר לטפל באסתמה באופן משולב (מערבי ומשלים גם יחד), או להיצמד רק לאסכולה אחת?

בהחלט אפשר. אך מומלץ להמשיך עם התרופות עד שרואים שיפור במצב.

ייעוץ מקצועי: פרופ' חיים ביבי, מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי כרמל ומומחה למחלות ריאה בילדים; ד"ר גלית לבנת, רופאה בכירה ביחידה לריאות ילדים של מאייר, בית החולים לילדים שליד בית החולים רמב"ם; פרופ' משה שטרנפלד, מומחה ברפואה פנימית וברפואה סינית; עמרי שדה, מומחה לרפואה סינית בילדים ומרצה לרפואה סינית במכללת רידמן; גילה ארזי, מומחית לתזונה בחוג לנטורופתיה במכללת רידמן; דתיה יער, דיאטנית קלינית ויועצת לאלטמן רוקחות טבעית