הסיקור העולמי: "פרנקופ" לא היכתה גלים

דל, לקוני, ללא תמונות, וכמעט ללא אזכור שמדובר במשלוח הנשק הגדול ביותר שנתפס על-ידי ישראל מאז ומעולם - כך ניתן לסכם את הדיווחים בעיתונות האמריקנית והאירופית המובילה בנוגע ללכידתה של אוניית הנשק "פרנקופ". 3,000 טילים ופגזים שהועברו מספינה איראנית דרך מצרים לספינה הנושאת דגל אנטיגוואה ומשם לסוריה וחיזבאללה, לא הצליחו לזעזע יתר על המידה את הכותרות בעולם, שעסקו ברובן בעימותים באיראן וברצח החיילים הבריטים באפגניסטן.

אם לא די בכך, על-פי הסטטיסטיקה של גוגל ניתן להסיק שלסיקור הכחשות חיזבאללה לכך שספינת הנשק יועדה אליו יש כמעט פי שניים מקורות באינטרנט מאשר לידיעה על לכידת הספינה. כ-200 מקורות מדווחים על ההכחשה של חיזבאללה בעוד קצר יותר מ-100 מקורות מדווחים על הלכידה.

התמונות שכמעט לא תראו בעולם (צילום: אבי רוקח)

וחזרה לאופן הסיקור הבינלאומי. העיתון "ניו-יורק טיימס" העדיף לעסוק הבוקר בעימותים באיראן ובעניינים הבוערים של המלחמה באפגניסטן. סיפור אוניית הנשק נדחק אל החלקים המשניים של אתר העיתון תחת הכותרת "הקומנדו הישראלי לכד אוניה 'שהובילה נשק לחיזבאללה'". סגן שר החוץ, דני איילון, הסביר בכתבה הקטנה כי מדובר ב"קצה של קרחון", אולם מעבר לכך - יתקשה הקורא להבין את גודל המשלוח שנתפס. הטיימס מציע גם מצגת קצרה וצנועה למדי של תמונות של הנשק שנתפס.

"וושינגטון פוסט" מציע תמונה זהה למתחרו הניו-יורקי. "לוס-אנג'לס טיימס" בחר דווקא לדווח לקוראיו על ספינת הנשק בהבלטה בדף הבית. הכתבה מפורטת, ומתארת את מסלול השיט של הספינה, ואת החשדות הכבדים שמדובר בנשק איראני המוברח לחיזבאללה.

בבריטניה הסתפקו כל העיתונים המובילים בכתבות מתומצתות ונטולות פרשנות או מאמרי דעה. "אינדיפנדנט" כתב על "לכידת משלוח נשק ללבנון" וציטט את ההודעות לתקשורת שהוציאו נציגת דובר צה"ל, סא"ל אביטל לייבוביץ', וראש מטה חיל הים, רני בן-יהודה. קוראי אתר החדשות של העיתון "דיילי טלגרף" סביר שלא יודעים על לכידת הספינה. רק אלה שיתאמצו מאוד לחפש בתחתית עמוד חדשות החוץ יזכו לגלות ידיעה בנושא.

באופן אירוני, כותרת הידיעה "ישראל תפסה בים את משלוח הנשק הגדול אי פעם" מבהירה שהטלגרף דווקא הבין את חשיבות הלכידה, אולם בחר שלא לייחס לה די חשיבות. גם "גרדיאן" האנטי-ישראלי בדרך כלל, אינו חורג מהקו שעמו הוא מזוהה ומעדיף להדגיש את העימותים באיראן ואת הדיונים בעצרת הכללית של האו"ם בעניין דו"ח גולדסטון.

ספקנות בדיווח מעוררת תיאוריות בטוקבקים

בעיתונות הצרפתית התמונה מעורבת. "לה פיגארו" השמרני מבליט את הסיפור בכותרת הראשית של מדור חדשות החוץ ומספר על הספינה ויעדה בהרחבה. לעומתו "לה מונד" אינו מטפל כבר בנושא. ו-"ליברסיון" מעניק לסיפור הספינה "מקום טוב באמצע" עמוד החוץ שלו בין כישלון הדמוקרטים לעימותים באיראן.

בגרמניה, שבה דווקא היה אמור הסיפור להכות גלים לאור העובדה שבעלי הספינה היא חברה גרמנית, בקושי דווח הסיפור. מרבית העיתונים התעלמו ואחרים הזכירו את לכידת משלוח הנשק בעמודים האחוריים בלבד. באתרי החדשות שכן דיווחו על הספינה, לשון הדיווח היתה ספקנית מה. "סידדויטשה צייטונג" לדוגמא כתב כי "אמצעי לחימה רבים היו מוסתרים על גבי הספינה כנראה".

רוב המאמרים נמנעו מלקבוע חד-משמעית שכלי הנשק הרבים היו מיועדים לחיזבאללה, אלא ייחסו אימרה זו ל"גורמים ישראליים". על אף שהתקשורת הגרמנית מתבטאת בזהירות גדולה בהרבה מהתקשורת הישראלית בדרך כלל, הלשון הזהירה שבה נקטו הפעם מיהרה לעורר תיאוריות קונספירציה שונות, בעיקר בקרב כותבי הטוקבקים. רבים טענו שהפרשה כולה היא בדייה ישראלית או מבצע שמטרתו להטעות את העולם ולהסיח את הדעת מדו"ח גולדסטון. 

בכל הנוגע להסברה הישראלית, חשוב לציין כי דו"ח מבקר המדינה ב-2002 מתח ביקורת על היערכות גורמי ההסברה (לשכת העיתונות הממשלתית, משרד החוץ, לשכת ראש הממשלה ודובר צה"ל) על היעדר גורם-על מנחה ומתאם ביניהם. כדוגמה מציין המבקר, מיכה לינדנשטראוס, את ההסברה הכושלת בפרשת ספינת הנשק קארין A. "שם היו כמה מחדלים, כמו בחירת עיתוי שגוי למסיבת העיתונאים בנושא וכן יצירת מצב שבו נציגי התקשורת הזרה שאמורים היו לסקר את האירוע נפלו בין הכיסאות, באופן שגרם להחמצת הזדמנות הסברתית חשובה". מאופן הסיקור הבינלאומי בפרשת "פרנקופ" נראה כי הטיפול לא היה טוב יותר.