האשה שהתחתנה עם חומת ברלין: זו היתה אהבה

אייה-ריטה, בת 55, נשואה לחומת ברלין כבר 30 שנה. בעוד אזרחי גרמניה ורבים ברחבי העולם מתכוננים לחגוג את יום השנה ה-20 לנפילת החומה ואיחוד גרמניה, אייה-ריטה ממשיכה להתמודד עם הטרגדיה האישית שלה. היא שינתה את שם משפחתה לחומת ברלין ונזכרת בערגה בפעם הראשונה שבה ראתה תמונה של החומה בעיתון. זאת היתה אהבה ממבט ראשון.

אייה-ריטה היא אוביקטופילית, היא נמשכת לחפצים ולא לבני אדם. בשיחה עם ynet היא נזכרה בסיפור האהבה הארוך, שהחל בימי בניית החומה ב-1961 - ימים שרוב אזרחי גרמניה יתקשו לתאר כמאושרים. "חשבתי שהיא יפה, אבל הייתי רק בת שבע. כשהתבגרתי התחלתי להימשך אליה יותר ויותר. בגיל 23 נסעתי בפעם הראשונה לברלין כדי לפגוש אותה", סיפרה אייה-ריטה, שמדברת על החומה בלשון זכר.

יום הריסת החומה. חג לגרמנים, יום אבל לרעיה

לדבריה, המפגש הראשון היה מרגש. "להיפגש סוף-סוף. הייתי ביישנית בהתחלה, בקושי העזתי לגעת בחומה. אי אפשר להשוות את חומת ברלין לאף חומה אחרת בעולם". בתשובה לשאלה האם החומה משיבה לה אהבה, ענתה: "היא אוהבת אותי. היא אמרה לי, לא במילים אבל בצורתה הייחודית. יש לנו קשר חזק מאוד". אחרי החתונה ב-1979 חזרה אייה-ריטה חומת ברלין למולדתה שבדיה, אך חזרה לבקר את החומה מדי פעם.

"הגעתי לבקר חמש פעמים. בכל פעם לקחתי איתי חלקים מהחומה. יש לי הרבה תמונות ודגם מוקטן. יש לי מוזיאון המוקדש לחומה במרתף ואני מרגישה קרובה אליה. כשלא התראנו במשך תקופה ארוכה, כתבתי לה מכתבים וחברה שלי שגרה בברלין הביאה לה אותם". חומת ברלין היא סמל לדיכוי מתמשך, אך אייה-ריטה לא מאשימה אותה. "זה לא באשמת בעלי. הוא לא ביקש שיבנו אותו. הרקע הפוליטי לא מעניין אותי", היא אומרת.

על היום שבו שמעה על נפילת החומה, סיפרה אייה-ריטה בכאב. "אבא שלי התקשר אלי ואמר שבעלי מופיע בטלוויזיה. בהתחלה שמחתי מאוד לראות אותו שוב. אני עדיין זוכרת שהלב שלי פעם בחוזקה. ואז ראיתי את התמונות הנוראיות. אנשים מכים אותו בטירוף. הייתי בהלם, הייתי הרוסה. 9 בנובמבר 1989 היה יום האסון של חיי".