אכטונג בייבי: חוגגים את האיחוד, הדרך ארוכה
20 שנה אחרי שהמוני ברלינאים מוטטו את החומה שהפרידה ביניהם, נראה שהאיחוד המרגש בין שתי הגרמניות מצליח, אך הדרך למחיקת כל הפערים עדיין ארוכה. "החומה שבראש" עדיין קיימת, ו-"הבריחה הגדולה" ממזרח גרמניה בחיפוש אחר עתיד טוב יותר במערב - נמשכת במספרים גדולים. והיכן ההבדלים האלה כן מצליחים להטשטש? בעיר שבה הכל התחיל
בנגיעות מכחול עדינות טבולות בצבע ורדרד וכחלחל, משחזר גרהרד קריידנר, אמן בן 69, את העבודה שצייר על חומת ברלין כמה ימים אחרי פריצתה. זהו ציור נוף אפור, שומם, עמוס בבועות סבון, המייצג את פרשנותו של קריידנר להתפוגגות החלום הסוציאליסטי המזרח גרמני, כשבא במגע עם מציאות חדשה.
20 שנה לנפילת החומה - סיקור מורחב ב-ynet
למרות שב-9 בנובמבר 1989 היו הברלינאים להוטים לפורר כל אבן ולבנה בחומה שהפרידה ביניהם במשך 40 שנה, כעת, במרחק של 20 שנה מאז פרוץ האירועים, הם מעוניינים לשמר משהו ממנה. עבור ההיסטוריה וגם עבור המוני התיירים המגיעים לבירה הגרמנית, שנחשבת היום לאחד המרכזים השוקקים ביותר של אירופה.
הרשויות בגרמניה עשו בחודשים האחרונים מאמצים גדולים כדי לשחזר קטע באורך 1.3 קילומטרים מחומת ברלין. הן אף הזמינו את 106 האמנים שציירו וריססו עבודות הגרפיטי אחרי שהגישה אל החומה התאפשרה. צדה המערבי של החומה החל להתמלא בציורים זמן קצר לאחר הקמתה ב-13 באוגוסט 1961. אולם, זה המזרחי נותר שומם. ולא בגלל חוסר יצירתיות, אלא יותר בשל הפחד מהמשטרה החשאית, השטאזי, שפטרלה לכל אורכה ואיימה לירות במי שינסה לברוח אל המערב.
"זה רגע מאוד מרגש. חומת ברלין מסמלת עבורי את חוסר החופש המוחלט שהיה מנת חלקנו באותם ימים", סיפר קריידנר לסוכנות AP. ביום שבו נפלה החומה ברח קריידנר ממזרח גרמניה למערבה לבדו, וכעת הוא שב אליה.
ראשונה בכלכלה, אבל איפה המזרח?
20 שנה אחרי האיחוד בין מזרח למערב, גרמניה של היום היא גרמניה אחרת. מדובר בכלכלה החזקה ביותר באירופה, צומת דרכים בין המערב המתועש והמפותח לבין החברות החדשות באיחוד האירופי, שחלקן עדיין נמצאות בשלב "ההיכרות הראשוני" עם האירו והגוש האירופי. גרמניה המאוחדת של סוף 2009 מובילה את אירופה בגידול שנתי ביחס לתמ"ג וכלכלתה מהווה 7.3% מכלל התמ"ג ב-OECD. היא ראשונה בהכנסות מייצור ומובילה בצמצום הפליטה של גזי חממה. וזו רק רשימה חלקית.
אולם, מזרח המדינה נותר אפור ושומם. מאז נפילת החומה השקיעה ממשלת גרמניה סכום אדיר של 1.9 טריליון דולר במזרח, אך הפערים בין שתי הטריטוריות שייצגו בעבר אידיאולוגיות שונות נותרו גדולים מאוד. שיעור האבטלה במזרח גרמניה כפול ממערבה ומספר מקומות העבודה צנח בשני העשורים האחרונים בעשרות אחוזים. ותושבי מזרח גרמניה? גם הם נעלמו. מנתונים שפורסמו ב"ניו-יורק טיימס" עולה כי ב-20 השנים האחרונות עזבו את מזרח המדינה כ-1.7 מיליון גרמנים - 12% מאוכלוסייתה. בעיירות מסוימות צנח מספר הנשים בגילאי 20 עד 30 בכ-30% ותהליך זה עודנו נמשך.
העיירה הויירסוורדה היא הדוגמה המובהקת "להתרוקנות" מזרח גרמניה מתושבים, עקב חיפוש אחר תעסוקה ושיעורי ילודה שצנחו לאחר הסתלקות הקומוניזם. ב-20 השנים האחרונות הצטמצמה אוכלוסיית הויירסוורדה מ-70 ל-40 אלף תושבים. במקום 21 אלף דירות שהיו בעיירה ב-1989 יש כעת 7,500 דירות והרשויות מתכוונות להרוס 2,000 דירות נוספות בשל חוסר ביקוש. התעשייה המקומית, שבעבר סיפקה עבודה לכ-13 אלף איש, מפרנסת כעת 3,500 בני אדם בלבד, והגיל הממוצע זינק בתוך 20 שנה, מ-35 ל-48. בשאר מזרח גרמניה, למעט המטרופולינים הגדולים ברלין, דרזדן, ואזור רוסטוק - המצב דומה.
"התרוקנות המזרח" אינה בעיה שנוצרה עקב אדישות שלטונית במערב. בין 2006 ל-2008, למשל, הוציאה ממשלתה של אנגלה מרקל כ-60 מיליארד דולר על תמיכה בעסקים ותשתיות באזור הקומוניסטי לשעבר. הפעילות הכלכלית לאדם במזרח גרמניה אמנם מראה סימני צמיחה, אולם אלה יותר סימנים של פגיעת המיתון העולמי במערב, מאשר התפתחות של ממש במזרח.
החצר האחורית של המערב
למרות הנתונים הסטטיסטיים, ראש המכון להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית, פרופ' משה צימרמן, סבור שגרמניה נמצאת בכיוון הנכון. "ברור שמערב גרמניה הייתה אטרקטיבית עבור מזרח-גרמנים ולכן הייתה עזיבה המונית. צריך להשקיע 40 שנה לפחות, כמו פרק הזמן שמזרח גרמניה הייתה קיימת, כדי לתקן את כל מה שהתקלקל. צריך לזכור שהמזרח גרמנים נמצאים במציאות מאוד מיוחדת. הם צורפו כיחידה אחת אל מדינה שבלאו הכי היתה כבר בגוש המערבי. זה לא המצב של הונגריה, צ'כיה, פולין או המדינות היוגוסלביות לשעבר, שעשו את הדרך למערב כחטיבה אחת".צימרמן סבור שאין צורך להגזים באי שביעות הרצון מתוצאות איחוד גרמניה, להיפך. "לאיחוד אין כישלונות גדולים, אבל יש לו הצלחות גדולות. כמו למשל עצם העובדה שגרמניה הצליחה להתאחד מבלי להפעיל נשק או כוח צבאי. כמובן שיש דברים שלא הושגו. לדוגמה, 'החומה שבראש' עדיין לא נעלמה ויש מזרח גרמנים רבים שעדיין חשים שבמערב מסתכלים עליהם מלמעלה. באותו האופן, במערב גרמניה מעדיפים להסתכל למערב אירופה ולא על המזרח", הוא אומר.
ואכן, מרבית תושבי מזרח גרמניה לשעבר מאמינים באיחוד, ונתוני הבחירות הפדראליות שהתקיימו לפני כחודש וחצי מעידים על-כך. מפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית (CDU) זכתה לרוב מוצק ברוב מדינות המזרח, ובאחוזים דומים לאלה שבמערב. כך לדוגמה זכתה CDU ל-35.6 אחוז בסקסוניה, ול-33.2 אחוז במקלנבורג-מערב פומרניה - נתונים דומים לאלה שהשיגה המפלגה במדינות מערביות כמו נורדריין-וסטפליה או באדן-וירטמברג.
יוצאת מן הכלל במארג הפוליטי הגרמני של 20 השנים האחרונות, היא מפלגת השמאל. לדברי צימרמן, זו מפלגה שנוסדה במזרח גרמניה על-מנת לשרת מטרות מזרח גרמניות, ובאופן טבעי זכתה שם לתמיכה גדולה יותר, צימרמן מציין כי אמנם השמאל השיג את ניצחונותיו בבחירות בברנדנבורג ובסקסוניה-אנהלט, המזרח גרמניות לשעבר, אולם מדובר במפלגה שחוברים אליה גם כוחות מערב-גרמניים, דבר המעיד על שילוב אידיאולוגיות בין מזרח ומערב.
השפעות האיחוד הגרמני, שהחל עם נפילת החומה בברלין, לא פסחו גם על הימין הקיצוני. "מדי פעם מצליחה מפלגה ניאו-נאצית להיכנס לפרלמנט של אחת המדינות במזרח גרמניה. זה בהחלט משהו שמייחד אותם לעומת המערב. כרגע זה מאוד בולט בסקסוניה, אבל באופן כללי התנועות האלה לא מתמידות ולא מצליחות לשמור על כוחן. הנוכחות שלהן קיימת ככל הנראה כדי להתמודד עם שינויי ערכים. אנשים מחפשים פתרון - הם עזבו את הקומוניזם, הקפיטליזם בוגד בהם, אז הם פונים לדרכים האלה. כיום, התנועות האלה נמצאות בסימן מובהק של דעיכה".
מקום טוב באמצע אירופה
אבל אם יש מקום שבו ההבדלים בין מזרח למערב מטשטשים, זה בברלין. העיר שבא הכול החל עם פריצת החומה. בשכונות שבמעגל הפנימי של העיר, יתקשה בימינו כל תייר ממוצע שאינו מצויד במפה לענות על השאלה אם הוא מצוי במזרחה או במערבה של העיר. חלקים משמעותיים בשכונות המזרחיות עוברים תנופת פיתוח וכמה מהשכונות באזורים אלה נחשבות לאזורים הפופולאריים ביותר בקרב צעירים.ברלין גם זו שמרכזת את מרבית חגיגות האיחוד שילוו את גרמניה בשבוע הקרוב. להקת U-2 הופיעה בשער ברנדנבורג במופע ענק, עשרות אלפי אבני דומינו שסודרו למייצג ענק באורך שני קילומטרים יופלו ביום שלישי, וכל זה לצד עשרות פסטיבלים, עצרות, טקסים ואירועים נוסטלגיים.
האם מברלין המאוחדת תצא בסופו של דבר הבשורה גם ליתר חלקי מזרח גרמניה? צימרמן משוכנע שכן. "בעוד 20 שנה האיחוד בין הגרמניות יהיה כמה צעדים קדימה והוא יהיה מעוגן עוד יותר בתוך ההסדר האירופי. כשאוחדה גרמניה היו רק 15 מדינות באיחוד ומאז הצטרפו עוד 12, ככה שגם תפקידה של גרמניה כמרכז אירופה יהיה בולט יותר. כשזה יקרה, מזרח גרמניה במיוחד תהיה על קו התפר שבין מערב אירופה למדינות האיחוד המזרחיות ורוסיה".
לפנייה לכתב/ת 
20 שנה לאיחוד
צילום: רויטרס
פרופ' צימרמן. "לאיחוד אין כישלונות גדולים"
U2 תופיע בשער ברנדנבורג
צילום: AP
מומלצים
