"כבוד סגן השר ליצמן: האם אני ועמיתיי פושעים?"

בתחושת תדהמה שהתחלפה בזעם, קראתי את מכתבו של סגן שר הבריאות ח"כ הרב יעקב ליצמן שהוקרא בפני משתתפי יום העיון הרפואי ביום חמישי האחרון בנושא קביעת המוות המוחי. במכתבו מבהיר סגן השר את עמדתו הנחרצת לפיה "קביעת מוות יכולה שתיעשה רק לאחר הפסקת פעילות הלב. כל עוד הלב פועם, נחשב האדם חי על כל המשתמע מכך".

• המכתב ששלח סגן השר ליצמן בו הוא מביע התנגדותו למוות מוחי כמות אדם
  

התדהמה למקרא דברים אלה נבעה מן התעוזה שבפנייתו זו של נושא המשרה הבכיר ביותר בזרוע המבצעת בתחום הרפואי, לקרוא תיגר פומבי על החוק שקיבלה הכנסת, ובאותה עת אף לפסול את פסיקתה של מועצת הרבנות הראשית לישראל, שהכירה אך באחרונה במוות המוחי כרגע מותו של אדם.

האם הייתי שותף להריגה המונית?

מעבר לתדהמה כאזרח במדינה דמוקרטית, התמלאתי בתחושת עלבון וזעם הן כרופא שהקדיש את כל חייו המקצועיים להשתלות לב, והן כנשיא החברה הישראלית להשתלות, הגוף המדעי של ההסתדרות הרפואית בישראל המייצג את כל

 העוסקים בתחום השתלות האיברים בארץ. ככל שאני שב וקורא את מכתבו של סגן השר, אינני יכול להימנע מן התחושה הנוראה לפיה נושא המשרה הבכיר ביותר במערכת בה אני פועל מכנה את מעשיי לאורך 20 השנים האחרונות כפשע. שכן אם כל אותם מאות תורמי איברים בהם נקבע מוות מוחי כחוק, ומהם נטלתי את ליבותיהם לצורך השתלתם בחולים שנטו למות, "נחשבו כאדם חי על כל המשתמע מכך" כפי שטוען כיום סגן השר, משמעות הדבר כי אני, ביחד עם כל עמיתי הרופאים המשתילים, היינו שותפים להריגה המונית.

יסלח לי כבוד סגן השר אבל אינני מוכן לקבל ממנו כתב אישום שכזה.

בשמי, ובשם כל עמיתי חברי החברה הישראלית להשתלות, רופאים ואחיות כאחד, העוסקים שנים רבות ימים כלילות במלאכת הקודש של הצלת חיי אדם, אני קורא לך לחזור בדבריך ולמחוק את האשם הנורא שהטלת בכפופים אליך על לא עוול בכפם. כמי שמצויים היטב בתחום, מוכרת לכולנו עמדתו הקיצונית של כבוד הרב אליישיב שאינו מכיר במוות המוחי, עמדה שאינה מקובלת על מרבית שאר רבני ישראל כפי שבא הדבר לידי ביטוי בהחלטתה האחרונה של מועצת הרבנות

 הראשית. כאדם פרטי, זכותך המלאה היא לדבוק בכל עמדה הלכתית הנראית לך מתאימה להשקפתך. ואולם, כמי שנושא באחריות המיניסטריאלית לכל הנעשה בתחום עליו הוא הופקד הנך כפוף כמו כולנו לחוקי הכנסת ולכן אין זה בסמכותך להתעלם מהם ובה בעת להפוך אותנו, הפועלים לפיהם, לעבריינים.

חוק השתלות האיברים החדש שקיבלה באחרונה הכנסת כולל בתוכו כמה פריצות דרך חשובות וייחודיות מסוגן בעולם שבכוחן להגדיל את מספר תרומות האיברים להשתלה, ובכך להעלות את ישראל לרמת הפעילות המקובלת במרבית מדינות המערב. אנו, קהילת העוסקים בתחום ההשתלות בישראל, עומדים כיום בפתח התחלת יישומם של צעדים חדשניים אלה. אני כולי תקווה כי בכוחות משותפים נוכל לפעול להגשמתה של מטרה זו. אנחנו חייבים זאת ל-1,000 החולים הממתינים נואשות להצלת חייהם באמצעות השתלת איבר.