אפריקה מכריזה מלחמה על סדרת אג"ח ט'
במסמך בן 166 עמודים שהגישה החברה לבית המשפט היא תוקפת בחריפות את התנהלות נציגות האג"ח מסדרה ט', משגרת עקיצות לתקשורת ומאשימה בעיקר את המשבר הכלכלי
הסדר איגרות החוב של אפריקה ישראל מסתבך. שבוע אחרי שחברת האחזקות, שבשליטת לב לבייב, הגיעה להסכמה עם נציגות בעלי האג"ח ועם חלק גדול מהבנקים, הגישה אתמול אפריקה ישראל לבית המשפט בקשה להורות על כינוס אסיפת מחזיקי אג"ח ובעלי מניות לצורך אישור הסדר.
- ההסדר באפריקה: ליועצים היא משלמת מיליונים
- יש הסדר באפריקה: לבייב יזרים 750 מיליון שקל
- "אפריקה ישראל תישאר מסוכנת וממונפת"
- "אפריקה ישראל תישאר מסוכנת וממונפת"
על פני 166 עמודים מגוללת אפריקה ישראל את שעבר עליה בשבועות האחרונים, שולחת עקיצות לכל עבר ושוטחת את טיעוניה המשפטיים כנגד אלו של מחזיקי האג"ח מסדרה ט' שאמורים לקבל היום את תשלום האג"ח האחרון שלהם.
"כנגד החברה נפתחה סערה ציבורית שנתמכה בבעלי אינטרסים שחפצו באמצעים אלו לשפר את יכולת המיקוח שלהם מול החברה והנהלתה, ובמקביל לובתה האש על ידי 'מתקני עולם' למיניהם אשר שמו להם כמטרה מוצהרת להביא לפירוקה של החברה תוך אדישות מוחלטת לשאלה, האם מהלך שכזה יועיל לנושים או שמא יפעל דווקא לרעתם", נאמר בבקשה שהגישה אתמול אפריקה לבית המשפט.
מדובר בבקשה לכנס אסיפות ל־13 סדרות האג"ח שלה כדי לאשר את ההסדר בהצבעה אחת. על פי חוק החברות, כדי שההסדר יאושר, צריך להתקבל אישור של 75% מערך החוב של בעלי האג"ח ורוב של המשתתפים בהצבעה. המהלך של אפריקה ישראל אתמול נועד להקדים את הפנייה הצפויה לבית המשפט היום של נציגי אג"ח ט', שכאמור פירעון האג"ח שלהם מתקיים היום, ושטוענים כי עצם העובדה שמועד פירעון האג"ח שלהם הוא הקרוב ביותר, מקנה להם עדיפות על פני יתר מחזיקי האג"ח.
אלא שגם לאפריקה צפויות הפתעות. ל"כלכליסט" נודע כי קרן פרייבט אקוויטי פרטית מלונדון מנסה להשתלט על החברה־הבת אפי פיתוח. הקרן בוחנת אפשרות לבצע את המהלך באמצעות רכישת אג"ח בשוק ויצירת גוש חוסם באסיפת בעלי האג"ח שאמורה לאשר את ההסדר.
באמצעות הפנייה לבית המשפט מצמצמת אפריקה את הרוב הדרוש לה להעביר את ההסדר באסיפת בעלי האג"ח מ־100% לרוב של 75%. כלומר, איסוף של אג"ח בשיעור העולה על 25% מהיקף החוב עשוי לטרפד את אישור ההסדר. ל"כלכליסט" נודע כי במקרה שכזה, אותה קרן תציע באסיפת בעלי המניות לרכוש 50% מחברת הנדל"ן הרוסית אפי פיתוח תמורת שווי הגבוה בעשרות אחוזים מהשווי בשוק, במהלך שלבעלי האג"ח יהיה קשה להתנגד אליו, שכן הוא צפוי להזרים לאפריקה הון מיידי של 2 מיליארד שקל לפחות.
הקרן הגיעה עד עתה לאחזקה של כ-10% מהיקף האג"ח כיום, אולם טרם החליטה לבצע את המהלך. מצד אחד, האינדיקציות שלה אומרות שאפי פיתוח שווה עשרות אחוזים יותר מהשווי הבורסאי בלונדון, אולם מצד שני, העליות בשערי האג"ח הניבו לה רווח נאה עד כה. ההחלטה תתקבל בימים הקרובים, אבל עד לאסיפת בעלי האג"ח שמועדה עדיין לא נקבע, מסתמן מכשול נוסף ומהותי להסדר.
לכל נושה הזכות להעמיד את חובו לפירעון מיידי
לפי החוק היבש וכן לפי ניירות עמדה שהוציאה רשות ניירות ערך, כל זמן שלחברה אין יכולת לעמוד בהתחייבויותיה התזרימיות וארוכות הטווח, קרי היקף נכסיה לא מכסה את היקף התחייבויותיה, הרי שהחברה אינה בעלת כושר פירעון ומשכך לכל נושה שלה יש זכות להעמיד את חובו לפירעון מיידי ולדרוש את פירוק החברה.
אפריקה אמנם הצהירה כי אין לה יכולת פירעון, ובמצב שכזה, לא קיים אינטרס נפרד למחזיקי אג"ח בעלי מח"מים שונים, ולטענת החברה אם תשלם לבעל אג"ח מסוים כעת, תהיה זו העדפת נושים אסורה.
מחזיקי אג"ח ט' השיבו לטענה זו כי על פי נתונים שבידיה ועל פי בדיקה שביצעה עבורה חברת הערכת השווי גיזה אבן זינגר, אפריקה אינה חדלת פירעון ויש ביכולתה לפרוע את כל התחייבויותיה, הן בטווח הקצר והן בארוך, ועל כן אין כל צורך בהסדר חוב. כאן נמצא למעשה לב ליבה של המחלוקת המשפטית שעמה ייאלץ בית המשפט להתמודד.
לטענת עורך דין בכיר בתחום הפירוקים, אפריקה יכלה לצרף לבקשת ההסדר גם סעד של הקפאת הליכים. המשמעות היא שכל מי שיש לו חובות כלפיה לא יוכל לדרוש אותם. לטענתו, אפריקה לא עשתה כן מכיוון שאין לה שום צורך בכך היות ולאג"ח ט' אין שום כלי משפטי אמיתי כדי להתמודד עם אפריקה אם לא תשלם לה היום את החוב בגובה של 550 מיליון שקל. אותו עורך דין מסביר כי אם אג"ח ט' תבחר להגיש בקשה לפירוק החברה, היא יורה לעצמה ברגל, כיוון שפירוק משמעו שלחברה אין כושר פירעון - טענה הפוכה להכרזות שלה בתקופה האחרונה.
לטענתו, הדבר היחיד שאג"ח ט' תוכל לעשות הוא להגיש תביעה כספית על אי־תשלום חוב במועדו. המשמעות היא פנייה נפרדת לשופט אחר שלא עוסק בפירוקים ותשלום אגרה של 1.25% מסכום התביעה, קרי כ־7 מיליון שקל, עם פתיחת התיק. לדבריו, במצב שכזה השופט שידון בתביעה יבקש להמתין עד שיוכרע הדיון בבקשת ההסדר מול שופט הפירוקים.
ביהמ"ש יתבקש להכריע
לצד הגשת התביעה הכספית, מסביר אותו עורך דין, יתאפשר לנציג אג"ח ט' להביע את עמדתו. לאחר מכן, יידרש בית המשפט לקבוע אם החברה אמנם חדלת כושר פירעון כפי שטוענת החברה או בעלת כושר פירעון כפי שטוענים מחזיקי אג"ח ט'.אם יחליט בית המשפט כי החברה לא יכולה לפרוע את ההתחייבויות שלה, הוא יצטרך לבחון אם לאג"ח ט' כבעלת המח"מ הקצר ביותר יש זכות להצביע באסיפה נפרדת, כשהמשמעות היא שמחזיקי אג"ח ט' יוכלו להתנגד להסדר, ובכך לטרפד אותו.
ככל הנראה, ובהמשך לעמדת רשות ניירות ערך, אם החברה אינה לא יכולה לפרוע את התחייבויותיה, אין משמעות למועד הפירעון ואין זכות לאג"ח ט' לקיים הצבעה באסיפה נפרדת. אם בית המשפט קובע שאין מקום לאסיפה נפרדת, יידרש רוב של 75% מהחוב של 13 הסדרות, ובמצב שכזה, ברור כי אג"ח ט' המחזיקה רק ב־7% תהיה בעמדת מיעוט. יש לציין כי גם לאחר אישור ההסדר באסיפות, ייתן בית המשפט אפשרות למחזיקי האג"ח השונים להגיש התנגדות לאישור ההסדר.
לפנייה לכתב/ת 
