לאומנות תוצרת הסטודנטים ב"עברית"
הצעת אגודת הסטודנטים להקים גדר ש"תמנע פריצות", מעוררת תהיות לגבי המגמה הלאומנית שמשתלטת על הקמפוס
יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית הציע לעיריית ירושלים להקים גדר בין שכונת עיסאוויה במזרח העיר להר הצופים. לא מדובר בחבר בתא שמאלני קיצוני הדוגל בחלוקת ירושלים, אלא במי שמאמין שהקמת גדר בין השכונה הענייה שלמורדות הר הצופים והאוניברסיטה תמנע מגנבים לפרוץ לכלי רכב ליד המעונות ובגבעה הצרפתית ותפחית את ההטרדות המיניות.
נדמה אם כן שכבר אין יותר בעיות לסטודנטים בעברית, אלו המועסקים בחברות קבלן ובעבודות זמניות כבר הסתדרו, מדעי הרוח לא גוססים עוד, ויותר ויותר סטודנטים כבר לא ניצבים מול פחות ופחות מבחר של מרצים והרצאות. הקיצוץ בשעות פתיחת הספריות בוטל. תמו כל הבעיות. נותרה רק ההפרדה בין השכנים הערבים והעניים לבין מגדל השן והכל יבוא על מקומו בשלום.
האגודה הגדירה את עצמה כאגודה ציונית התומכת במדינת ישראל. גם אני ציוני, שעושה מילואים ואוהב את מדינתי, אבל כשהייתי סטודנט ציפיתי מהאגודה לדאוג לרווחת הסטודנטים ולא להעדיף רטוריקה ריקה על פעילות חברתית וחינוכית. ובכלל, בכל פעם שמישהו שאמור לספק לי שירותים נזכר להצהיר שהוא ציוני ופטריוט במקום לדאוג לתנאי לימוד או תנאים סוציאליים, אני מבין שאת השירות המקצועי שהוא אמור לתת אני כבר לא אקבל.
בגבעה הצרפתית חיים יהודים וערבים, חילונים, מסורתיים וחרדים, סטודנטים ישראלים וסטודנטים זרים, הכל מכל כולל הכל. שכונה מעורבת בעיר מעורבת במדינה מעורבת שהדבר האחרון שהיא צריכה זה פלוגות סער של טוהר גזע במסווה של משמר אזרחי סטודנטיאלי.
המשטרה נוכחת בשכונה במתכונת מוגברת ויעילה, עוד קצת תאורה באזורי החנייה מן הסתם תרתיע יותר את הגנבים, גם הוספת קווי הסעה בין הקמפוס והמעונות תיתן מענה טוב יותר לביטחון של סטודנטים וסטודנטיות במקום הליכה בחושך.
אבל כל עוד ירושלים תשאר העיר הענייה ביותר בארץ, שום גדר לא תמנע פריצות. לא של יהודים ולא של ערבים. בניית גדרות לא תעצור את העוני גם אם יקיפו כל שכונה "טובה" בגדר ויאסרו כניסה לתוכה מתחת להכנסה מסוימת. הוא ימשיך להתקיים כל עוד אנשים לא יכולים להתפרנס בכבוד או כחוק בגלל שמעסיקים מעדיפים שלא להעסיק ערבים, חרדים, אתיופים, ולא להעסיק עובדים אלא רק באמצעות קבלנים.
הניסיון הלאומני לתלות באוכלוסייה הערבית בעיסאוויה ובגבעה את האחריות לעבירות הפלילים באיזור, משול להאשמתם המיידית של יהודים ברציחת ילדים באירופה. ההיגיון אותו היגיון, אם יש יהודי או ערבי באיזור בו ילדים מתים או מכוניות נפרצות - הוא אשם.
בניית גדר תספק רק קתרזיס גזעני בעלות של מיליוני שקלים. היא תיצור הפרדה בעיר שחוברה לה יחדיו, אבל מחר יתברר שהפורצים מגיעים ממערב העיר או מצפונה. העוני של עיסאוויה יישאר מאחורי הגדר ומאיחוד ירושלים לא ישאר דבר.
רק כשכל תושביה יוכלו לעבוד ולהתפרנס בכבוד, תהפוך ירושלים לעיר מאוחדת שבה נהנים כולם מאותה רמה של שירותי רווחה, בריאות וחינוך, ובאפשרותם לחיות היכן שהם רוצים בגבולות העיר. לא כשהם סגורים בגטאות מוקפי חומות של שנאה, עוני ובורות.
הפוגרומים של עלילות הדם לא גרמו לכך שילדים באירופה הפסיקו להיעלם. חומות הגטו לא גרמו ליהודים לא לצאת ממנו. במקום להפיץ שנאה, לראשי אגודת הסטודנטים כדאי לנסות לפחות לעשות את מה שהם אמורים, ולהשאיר למשטרה את הטיפול בעבריינים.
ד"ר גלעד נתן, מכון קבנר להיסטוריה גרמנית