שתף קטע נבחר
 

בעלי היקר, יש לך מאהבת? לך אליה, לך מכאן

אשה נבגדת שנלחמת על בעלה יכולה להחזיר אותו אל חיקה באיומים, במניפולציות, בתככים ובמשחקי כוח. אבל לאן זה יוביל? להמתנה מורטת עצבים עד לפעם הבאה? לאומללות שתגיע לאחר שתסרוק את נפשו במסרקות ברזל על הבגידה? לנפש הריקה שתהיה לו על שבחר להישאר איתה מתוך מניעים שגויים?

לא הייתי נלחמת על בעלי אילו גיליתי שיש באמתחתו מאהבת. אין לי שום רצון לחיות במצב סטטי של שליפת ציפורניים חדות ואחיזה בטרף למען לא יתעופף למחוזות אחרים. בעל יקר שלי, אם לא מעניין אותך אצלי, לך לךָ אל האחרת, אבל לעולם אל תחלוק את עצמך איתי.

 

במחשבה מאוד מעמיקה, ביני לבין עצמי, הייתי יכולה לקבל סטוץ. זה היה מנפץ את נשמתי לרסיסים אילו הייתי מגלה, אבל ייתכן שהייתי נמנעת מלזרוק את בגדיו מהארון דרך המרפסת . אילו הנסיבות היו מקלות, אולי אפילו הייתי מסוגלת לסלוח. ונסיבות מקלות, ידידיי, משמען: בעל אחד ישוב על בר עם כוסית וויסקי בארץ זרה + לטינית יפת עיניים בעלת גוף עורג ושזוף עטוף שמלה לבנה רכה וחשופה.

 

אם אחת כזו היתה ניגשת אליו ומושכת אותו לרחבת הריקודים ושם, בין תזוזת אגן אחת לשנייה, יד אחת היתה מלטפת והשנייה מצמידה ואיכשהו עם המרחק, האלכוהול והריחות מסביב, זה היה מסתיים בבילוי לילי – אולי הייתי יכולה לבלוע את גאוותי.

 

אבל רומן, מעצם מהותו נמצא במקום אחר. רומן זו מעטפת שהתחילה בסקס פראי וטוב, שבסיומו רק רוצים עוד מזה. תענוגות הבשרים מובילים לקשר שסובב סביב ריגושים והתרגשויות אבל איכשהו משלב בתוכו רגשות והרבה מים מתוקים שנגנבו מהאשה החוקית.

 

אמירה חדה ובוטה שמשהו לא עובד במערכת היחסים

להחזיק מאהבת זה סוג של אמירה. אמירה חדה ובוטה שמשהו לא עובד בתוך מערכת היחסים. מאהבת אינה רק ספקית סקס זמינה, היא הרבה מעבר לכך - היא עמוקה ומובנית, מין סליל חוטים דקיק שעומד באמצע שום מקום וככל שהשקרים סובבים אותו, כך הוא מתעבה והופך להיות יציב וקבוע.

 

גבר שמנהל שתי מערכות יחסים מחורר לשתי נשים את הלב. על גבר כזה אין שום סיבה להילחם.

 

בעל, שהיה מושיב את האשה שלו אל מול אח בוערת עם בקבוק שמפניה ושתי כוסות גבוהות, מחזיק לה את היד ומספר לה שמשהו לא עובד ביניהם וצריך ללמוד לפתור את הבעיות או להיפרד כידידים, הוא אחד ששווה להילחם על מה שיש איתו. אבל ברגע שהוא בחר את הבחירה החד צדדית שלו – זה הזמן, נשים יקרות, לשחרר.

 

האמון האבסולוטי הוא מחיר החופש והמרחב של שנינו

אף אחד לא שווה את הביזיון העצמי הזה - התנהגות אובססיבית של מעקבים, טלפונים וחיים במחסור תמידי ודאגה מפני הלא נודע. אני חיה עם האיש שלי לא מעט שנים, ומעולם לא שקלתי אפילו לחטט לו בהודעות הטלפון או במיילים או לבדוק היכן הוא נמצא בכל רגע נתון. האמון האבסולוטי הוא מחיר החופש והמרחב של שנינו. אילו הייתי מגלה שהוא מנעים את זמנו במיטתה של אמזונה כזו או אחרת, האמון היה נשבר והייתי הופכת למשרתת נרצעת של חוסר האמון.

 

אשה נבגדת שנלחמת על בעלה יכולה להחזיר אותו אל חיקה באיומים, במניפולציות, בתככים ובמשחקי כוח. אבל לאן זה יוביל? להמתנה מורטת עצבים עד לפעם הבאה? לאומללות שתגיע לאחר שתסרוק את נפשו במסרקות ברזל על הבגידה? לנפש הריקה שתהיה לו על שבחר להישאר איתה מתוך מניעים שגויים?

 

כולנו בני אדם, אף אחד מאיתנו אינו חסין. לפעמים זה נגמר באמצע הדרך. זה עצוב, אבל אין מה לעשות וצריך לדעת מתי להרים ידיים. לעיתים אהבה דועכת ושיגרה אפרורית מנצחת ולא מתגברים. במקרה כזה צריך לדעת יפה לקפל את הפקלאות ולהמשיך עם מזוודה ורודה הלאה, כי שום דבר לא שווה את החיים בתוך מסגרת שוחקת ומאמללת מכל סיבה שהיא. בטח לא בגלל ילדים.

 

ילדים הם לא נשק. ילדים צריכים לחיות בבית שפוי, שיש בו מריבות מידי פעם, כי גם בעולם האמיתי לא הכל ורוד. לא בבית שבו אבא מנצל את חולשתה של אמא, ובטח לא בבית שאמא נבגדת מסתובבת עצובה ויורקת אש כל העת.

 

נשים רבות חיות כך בזוגיות אפלה ונבגדת במחשבה שהנה, עוד כמה רגעים זה יסתיים. הבעל יתעשת, המאהבת תפרוש, והכל יחזור על מקומו בשלום. אבל זו אשליה. האיש הבוגד לעולם לא יניח למאהבת לפרוח מקן הצרעות אליו נכנסה. הוא ישאיר אותה בתוך מרקם הפלאים הזה בשלל הבטחות שווא, פלפולים, התחמקויות, שקרים, אומנות הפיתוי הלשוני שמעמידה אותה בדרך ללא מוצא, כזו שמתירה לה להרשות לרגשות להציף את ההיגיון ולהקהות אותו.

 

בגידות הן מחוץ לתחום, ומאהבת היא בור ללא תחתית

בזוגיות, חובה ללמוד לחיות כשניים. חובה ללמוד את אומנות הקפיצה בין הטיפות בלי להירטב. בגידות הן מחוץ לתחום, ומאהבת היא בור ללא תחתית. גם עם משכנתה וילדים ועבודה לוחצת וחיים אמיתיים ובועטים, ניתן ואפשר לקיים חיי זוגיות משובחים. מדהים עד כמה קל לשמור על הגחלת הבוערת. אבל אילו בחר בעלי לחפש אהבה , ריגושים וסקס במקום אחר, אזי הייתי מבינה שבמקום הפרטי שלי כבר אין עבורו מטעמים, ואם לא טעים לו אצלי, אין לו מה לחפש במקום הזה - ולי בטח אין על מה להילחם.

 

 


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: jupiter
אילו הנסיבות היו מקלות, אולי אפילו הייתי מסוגלת לסלוח
צילום: jupiter
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים