טייטל הואשם בשני מקרי רצח: "אלוהים גאה בי"

שני מעשי רצח בכוונה תחילה, שלושה ניסיונות רצח, החזקת נשק, ייצור נשק והסתה לאלימות - אלו רק חלק מהעבירות שבהן הואשם הבוקר (יום ה') ה"מחבל היהודי", יעקב טייטל, בבית המשפט המחוזי בירושלים. בסך הכל הוא מואשם ב-14 עבירות. טייטל אמר בבית המשפט: "זה היה תענוג וכבוד לשרת את אלוהים שלי. אלוהים גאה במה שעשיתי, אין לי שום חרטות". על-פי הבקשה להאריך את מעצרו, הוא הודה בכל האישומים נגדו.

• לקריאת כתב האישום שהוגש נגד טייטל
  

לפי כתב האישום, עוד בהיותו תושב ארצות-הברית הוא החליט לפגוע בפלסטינים כנקמה על פיגועים נגד ישראלים. טייטל רכש כרטיס טיסה לישראל, בתואנה שהוא מבקש לבחון אפשרות לעלות ולחיות בישראל באורח קבע. הוא הצליח להבריח אקדח לישראל, אותו פירק ושם בתוך מכשיר וידאו. ביוני 1997 הוא הגיע לשער שכם בירושלים ועלה למוניתו של סמיר אכרם בלביסי. לאחר שווידא שמדובר בנהג ערבי הוא ירה בו מטווח קצר בראשו. כתוצאה מהירי הנהג מת.

14 סעיפי אישום. 120 עדי תביעה. טייטל (צילום: גיל יוחנן)

חודשיים לאחר מכן הוא תכנן לרצוח רועי צאן פלסטינים באזור סוסיא. בשלב מסויים, כשהבחין בצאן רועה בסמוך לכביש, הוא עצר את הרכב, וירד ממנו עם תיקו ובו האקדח מוכן לירי, מתוך הנחה שהרועה מצוי בקרבת מקום. עד מהרה זיהה טייטל כי רועי הצאן הם ילדים, והחליט שלא לפגוע בהם. כעבור כמה דקות הוא זיהה את עיסא ג'ברין מסעף, אשר צעד בגפו צפונית לישוב כרמל. טייטל פנה אליו בשאלה: "היכן הכיוון לירושלים?". הפלסטיני, שלא הבין את הנאשם, גחן אל חלון הרכב, ואז ירה טייטל לעברו שתי יריות שפגעו בחזהו מטווח קצר. כתוצאה מהירי הפלסטיני מת. כעבור כמה ימים עזב טייטל את הארץ וחזר לארצות-הברית.

בשנת 2000 חזר טייטל לארץ במטרה להשתקע. שנה לאחר מכן, "לנוכח הידיעות אודות התקפות ירי של ערבים נגד יהודים", הוא החליט שוב לנקום. על יסוד מידע שמצא ברשת האינטרנט הכין שלושה "מוקשי נעל" מאולתרים, והטמין אותם סמוך לאבו-גוש. בכתב האישום נטען כי "במעשהו המתואר לעיל יצר הנאשם מוקשי נעל נפיצים, והטמין חומר נפיץ בכוונה לגרום לעוברי אורח מזדמנים חבלה חמורה".

בקבוקי רעל בכניסה לכפר פלסטיני

טייטל ייצר מטעני חבלה נוספים, באמצעות מידע שרכש מספרות ומרשת האינטרנט, ובאמצעות ניסיונות שערך מעת לעת. על-מנת "לתרגל את עצמו", הוא בנה מטען מאולתר מצינור מתכת אטום מלא באבק שריפה, והתקין מערכת הפעלה פירוטכנית. הנאשם בחן את יעילות פעולתו של המטען במקום סמוך לבית-שמש בה התגורר באותם ימים. מהידע הוא ייצר מטען אותו הניח ליד בית פלסטיני מבודד בין היישוב עלי והישוב מעלה לבונה שבחבל בנימין. לנוכח חשדו של אחד מיושבי הבית, הושלך פנס ובתוכו המטען אל מחוץ לחצר, ולמקום הוזמן חבלן משטרתי אשר בדק את הפנס, זיהה את המטען ונטרל אותו. 

זמן קצר לאחר מכן הוא שוב ניסה לפגוע בפלסטינים. על-פי כתב האישום, הוא החליט להרעיל תושבים פלסטינים של כפר מבודד סמוך לישוב עלי. לשם כך מהל טייטל בתוך שלושה בקבוקי מיץ נוזל רעיל מסוג "אתילן גליקול". את הבקבוקים המהולים ברעל השליך בפאתי הכפר, בתקווה שעוברי אורח מתושביו ימצאו אותם, ישתו מהם וכתוצאה מכך ימותו.

המיסיון ופרופ' שטרנהל על הכוונת

טייטל, כך על-פי כתב האישום, בחר לפעול גם כנגד מה שנחשב בעיניו כפעולות מיסיון בישראל. הוא פתח כתובת דואר אלקטרוני, כדי ליצור קשר עם בני משפחת אורטיז מאריאל, כיוון שמצא מידע לפיו אבי המשפחה עומד בראש קבוצת המיסיון. לאחר "עבודת מודיעין" ותשאול דיירים בבית הוא בנה מטען חבלה מצינור אטום שהכיל אבק שריפה ורסס.

את המטען הטמין בתחתית עציץ פלסטיק, ובאמצעות חוט דיג קצר חיבר את מנגנון ההפעלה לתחתית סלסלה שהונחה על המטען. מעל המטען כמו גם מעל הסלסלה שהונחה מעליו פיזר הנאשם ממתקים.

 את הכל עטף הנאשם בצלופן צבעוני, וצרף פתק שעליו ברכה לכבוד החג - והניח בפתח הבית. עוזרת הבית שעבדה באותה שעה בבית משפחת אורטיז את המטען, ומתוך מחשבה שמדובר במשלוח מנות תמים הכניסה את המטען אל הבית והניחה אותו בפינת האוכל. בן המשפחה, שביקש לקחת ממתק מהסלסלה, הפעיל את המטען ונפצע קשה מאוד.

הוא גם מואשם שהניח מטען בפתח ביתו של פרופ' זאב שטרנהל בירושלים. על-פי כתב האישום, טייטל הניח מול הדלת של בית משפחת שטרנהל עציץ, עליו רשם: "מלכות יהודה", ובתוכו הניח את המטען, כשהוא מכוון לפלג גוף תחתון של אדם, אשר יפתח את דלת הבית. את לוחית הבידוד, שהיתה חלק ממערכת ההפעלה החשמלית, חיבר באמצעות מיתר לידית דלת ביתו של הפרופסור, כך שמי שיפתח את הדלת ימשוך את הלוחית, יסגור מעגל חשמלי ויביא לפיצוץ המטען.

לאחר הנחת המטען נמלט טייטל לגן ציבורי סמוך, שם פיזר כרוזים, שכותרתם: "מובטח סכום של 1.1 מליון שקל לכל מי שיהרוג את אחד מחברי 'שלום עכשיו'", ובמסגרתם כתב בין היתר בגנות המדינה ומוסדותיה, כינה את המדינה כאוייבת, וקרא להקמת מדינת הלכה ביהודה ושומרון. את הכרוז חתם בשם "צבא המשחררים הממלכתיים". זמן קצר לאחר שפיזר את הכרוזים, שטרנהל פתח את דלת ביתו והמטען התפוצץ. בסעיף זה מואשם טייטל בחבלה בכוונה מחמירה.

הקהילה ההומו-לסבית על הכוונת

כמה מהעבירות בכתב האישום מיוחסות למעשים שביצע נגד הקהילה ההומו-לסבית. בחודש שעבר, זמן קצר לפני מעצרו, הוא הדפיס כרוז, המכיל דברי שבח ואהבה לטבח שביצע אלמוני אותו הוא כינה "הדב השחור" במועדון ה"בר-נוער", בתל-אביב. בנוסף לכך קרא הנאשם ללכת בדרכי הרוצח, ולהרוג במי שהוא מכנה "הבהמות הרשעיות". את הכרוז חתם הנאשם בשם "חברה שליסל", "לכבודו" של דוקר הצועדים במצעד הגאווה שנערך בירושלים בשנת 2005. לחלק מהכרוזים, אותם חילק בשכונת הר-נוף בירושלים, הוא הצמיד סוכריות. אך הוא לא השלים את משימתו - כיוון שנעצר.

עוד קודם לכן, בשנת 2006, הוא הדפיס מאות כרוזים לקראת מעצד הגאווה בירושלים, שכותרתם: "20,000 שקלים מובטחים לכל מי שיגרום למותו של אחד מאנשי סדום ועמורה". את הכרוז חתם בקריאה "מוות לסדומאים", וכינה את עצמו "חברי היד האדומה לגאולה". על הרקע המצעד, שנדחה במספר חודשים בשל מלחמת לבנון השנייה, הוא מואשם שהניח מטען מתחת למדרגות הכניסה לנקודת השיטור הקהילתי בעלי. בנוסף הוא מואשם שניסה לרצוח נהג טרקטור ליד מנזר בית ג'מאל, על-ידי הנחת מטען. האיש נפגע באורח קל ברגליו. בנוסף הוא ייצר עוד שני מטעני חבלה כדי לפגוע בשוטרים בירושלים.

120 עדי תביעה אמורים להופיע במשפט, ביניהם 15 אנשי ביטחון, פרופ' שטרנהל

 ורעייתו, בני משפחת אורטיז ועשרות אנשי משטרה. בנוסף צפוי להעיד יוסף דניאל אספינוזה, שנעצר גם הוא בפרשה.

לאחר הגשת כתב האישום, אמר פרקליטו עו"ד עדי קידר: "מדובר בחומר בעל היקף גדול. צפוי לכולנו משפט מעניין ובית המשפט יצטרך לתת תשובות על מניעת המפגש של טייטל עם עו"ד ועל גביית הודאותיו בשב"כ". התובע בתיק, עו"ד שגיא אופיר, אמר: "כתב האישום יוצא דופן גם מבחינת היקף העבירות וחומרתן, וחריג בעקבות אורך הזמן בו ביצע את העבירות. הוא בעיקר אינו שגרתי בגלל השנאה שהפגין טייטל כלפי יחידים וקבוצות שדעותיהם ואורח חייהם שונים משלו".