סלקום: רוצה לשלם במטבעות, סדר אותם בערימות

מותר ללקוח לשלם לנותן שירות במזומן. זה הידע בו הצטייד מ', תושב ר"ג, כשהחליט לשלם את תשלומיו לסלקום במטבעות, כאות מחאה על אי ניתוקו מהחברה.

מ' התקשר בחוזה עם רשת סלקום לפני כשנה, אבל לטענתו לא קיבל את אשר סוכם עמו, ומאז ועד היום הוא חש רגשות שליליים כלפי החברה.

"לטענתי סלקום לא מקיימים את ההבטחות שלהם, ומסרבים בכל תוקף לנתק אותי בלי לדרוש סכומי כסף בלתי אפשריים", סיפר ל-ynet. "הוזמנתי לארוחת בוקר, קיבלתי אוזנית בלו טות', אבל רק דבר אחד לא קיבלתי מהם: מענה לבקשת התנתקות הוגנת, מפני שכרגע, להתנתק מסלקום יעלה לי יותר מלהישאר בחברה".

בעקבות הסכסוך, מ' ביטל את הוראת הקבע שלו לסלקום והחל לשלם לחברה באשראי ואז במזומן. בכוונה.

"אני אעיף לך את הכל לרצפה"

בשבוע שעבר הגיע ב-17:00 למרכז השירות ברמת גן, עם 220 שקל במטבעות, זו הפעם השניה שמ' משלם כך את תשלומיו. "ניגשתי למנהלת ואמרתי לה שאני רוצה לשלם חשבון חודשי ואיפה עושים זאת, היא הפנתה אותי לנציג שניצב בעמדה שיועדה לכך.

"שאלתי את הנציג האם הוא מקבל מזומן בעמדה והוא ענה שכן, הבאתי לו את הכסף, ואז הוא צחק ושאל אם אני רציני. עניתי שכן.

"הנציג קרא למנהלת, שביקשה ממני לסדר את המטבעות בערימות, ורק אז הם יקבלו את הכסף. הסברתי לה שלדעתי זה דבר משפיל ואני יודע בדיוק כמה כסף יש פה, והיא התעלמה והלכה. המשכתי להמתין בעמדה ובינתיים הפכו אותי למקור לצחוקים ולבדיחה של מרכז השירות.

" לאחר כחצי שעה המתנה, חזר אלי הנציג ואיים עלי שאם לא אעיף את המטבעות מפה, ואני מצטט: 'אעיף לך את הכל על הרצפה' ואז הוסיף ואמר שהוא מרחם עלי", מספר מ'.

כעת, לטענת מ', ניגש אליו אחראי נוסף, שגם הוא ביקש ממ' לסדר את הכסף בערימות, אחרת לא יקבלו אותו. מ' התנגד, והאחראי הנוסף ביקש ממנו לעזוב את המקום משום שהם לא מתכוונים לקבל את המטבעות כך.

"אנשים שם אמרו להם שאני צודק", הוא מספר. "אני לא עובד אצלם ולא צריך לסדר להם את הכסף. זו מחאה לגיטימית וחוקית והם פשוט צחקו עלי ורצו לעשות ממני בדיחה".

החוק: חובה לקבל. סלקום: זו הטרדה

החוק אומר דבר פשוט. עוסק חייב לקבל כל "הילך חוקי", כלומר סלקום חייבת לקבל מלקוחותיה כל מטבע שנמצא במחזור, קרי, השקל ונגזרותיו. לגופם של דברים, מותר לצרכן לשלם במטבעות של שקל, חצי שקל, 5 שקלים ו-10 שקלים וגם תשלום במטבע בערך הנמוך ביותר - 10 אגורות - הוא אמצעי תשלום מקובל.

ברור שלמקבל לא נוח לספור כמות כזו של מטבעות, וכן, זה אפילו מעצבן. אבל זוהי חובתו. הרי לולא החוק, חברה יכלה גם לומר שאינה מקבלת תשלום במטבע או שטר הנמוך משטרות של 50.

המקום היחיד בו ישנה מגבלה, ודווקא לגובה, היא בתקנות התעבורה. באוטובוסים, הנהג חייב לקבל שטר או מטבע עד פי 10 ממחיר הנסיעה שהנוסע רוצה לממש. כך שאם נסיעה עולה 19 שקל, ונוסע מגיש לנהג שטר של 200 שקל, הנהג יכול לסרב. אולם מכלל ההן ניתן להסיק את הלאו - בכל מקום אחר - מותר לצרכן  לשלם בכל אמצעי שבמחזור.

אם כך, בסלקום, כמו בכל חברה או נותן שירות אחר, חייבים לקבל תשלום גם במטבעות, כל עוד הם במחזור. ואפשר היה גם לראות את הקשת שבקצה הענן: עודף הוא מצרך יקר המציאות ומ' יכל לפתור את בעיית העודף במרכז השירות לתקופה לא קצרה.

מסלקום נמסר בתגובה: "טענותיו של הלקוח על אי מתן שירות וזלזול - אינן נכונות בעליל. קיום חיוב צריך שייעשה בתום לב וללא הטרדה. במקרה זה, מדובר במהלך מכוון של הלקוח, אשר רצה באופן התשלום, להטריד ולגרום כעס במכוון. התנהלותו הקנטרנית נועדה לשבש את פעילותו התקינה של מרכז השירות ולמנוע מתן שירות ללקוחות אחרים. בחודש שעבר נעננו לבקשתו לשלם במטבעות וספגנו ההטרדה, החודש גם נעננו לבקשתו וביקשנו לסדר המטבעות בצורה שתקל על הספירה ותגרום פגיעה מזערית בהתנהלות מרכז השירות".