מה ההבדל בין תרופות לדיכאון מהדור הישן והחדש
מתי מומלץ ליטול תרופות נוגדות דיכאון מהדור הישן ומתי מהדור החדש? האם יש הבדל ביעילותן? בתופעות הלוואי שלהן? כמה תשובות לתרופות שעשו היסטוריה
שם משפחה
הדור הישן: משפחת הטריציקלים (כמו אלטרול, גילקס) ומשפחת חוסמי MAO (כמו נרדיל, פנלזין) שהשימוש בהם הולך ופוחת.
הדור החדש: משפחת SSRI, מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים (כמו פרוזאק, סרוקסט, ציפרמיל), ומשפחת SNRI, מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין (כמו סימבלטה, אפקסור).
התרומה
הדור הישן: כלי יעיל שאיפשר להקל בזמן סביר את סבלם העצום של חולים שלקו בדיכאון עמוק. לפני עידן התרופה הם בעיקר נעזרו בנזעי חשמל (מכות חשמל) ובשיטות תרפויטיות אחרות.
הדור החדש: שינוי תדמיתה של מחלת הדיכאון (גם בזכות מפורסמים שהודו בנטילתה). לא בכדי זכתה הפרוזאק לכינוי גלולת האושר.
ותק
הדור הישן: חברת התרופות נוברטיס פארמה אקסל הוציאה לראשונה לשוק את התרופה טופרניל בשנת 1956.
הדור החדש: חברת התרופות אלי לילי הוציאה לראשונה לשוק את התרופה פרוזאק בשנת 1987.
ייעוד
הדור הישן: הייעוד הראשוני היה טיפול בדיכאון, אולם עם הזמן נמצא כי יש לתרופות השפעה מיטיבה על חרדות, מצבים כפייתיים והתקפי פאניקה.
הדור החדש: פיתוח הפרוזאק נועד במקור לספק מענה לבעיות השמנת יתר, אולם מהר מאוד התברר שהשפעתה יעילה דווקא במצבי דיכאון וחרדה. מכאן שהמשך הפיתוח התמקד במחלת הדיכאון.
לא מומלץ
הדור הישן: לגברים שיש להם הגדלה של הפרוסטטה, לסובלים מגלאוקומה או מהפרעות קצב בלב.
הדור החדש: אין התוויות נגד משמעותיות.
תחילת השפעה
הדור הישן: 2־4 שבועות.
הדור החדש: 2־4 שבועות.
תופעת לוואי
הדור הישן: יובש בפה, עצירות, טשטוש בראייה, ירידה ושינויים בלחץ הדם בפרט במעבר ממצב שכיבה־ישיבה לעמידה.
תרופות אלה, במינון גבוה ולאורך זמן, עלולות לגרום לשינויים קיצוניים במצב הרוח.
הדור החדש: פחות תופעות לוואי ובעוצמה נמוכה יותר. ביניהן: שינויים בתיאבון, שלשולים, בחילה, ירידה בחשק המיני ולעתים הפרעות זקפה.
משך זמן נטילה
אין הבדל. משך הטיפול נקבע בהתאם למצב החולה. במקרה של גלי דיכאון חוזרים מומלץ ליטול את התרופה במינון נמוך למשך כמה שנים ואפילו לכל החיים. באפיזודות בודדות רצוי ליטול את התרופה למשך כשנה (מקובל להפחית את מינונה כשיש הטבה).
יעילות
אין הבדל. המחקרים החדשים מראים כי במתן פלצבו (שימוש בתרופות ללא חומר פעיל) ניתן להשיג שיפור בכ־%30־40% מהחולים. לטיפול בתרופות האנטי־דיכאוניות יעילות גבוהה יותר בכ־%10־20% נוספים.
ייעוץ מקצועי: ד"ר יהודה אברמוביץ, פסיכיאטר ומנהל מחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב וראש השירות הפסיכיאטרי בקופת חולים לאומית