הרוכבים: "עד עכשיו היינו נחמדים ומנומסים"

התייקרות ביטוח החובה לרוכבים יוצאת היום (א') לדרך איטית במיוחד. הרוכבים מבטיחים כי ישבשו את תנועת כלי הרכב בעורק התחבורה הראשי בגוש דן, נתיבי איילון. את זה יעשו בעזרת שיירות רוכבים שיצאו ממספר מוקדים ברחבי הארץ, וינועו על איילון לשני הכיוונים במהירות איטית במיוחד - פעולת מחאה דומה לזו אותה ביצעו לפני כחודש. באגף התנועה של המשטרה מבטיחים לחלק דו"חות בשטח, וגם לשלוח דו"חות לנהגים שיצולמו. לנהגים, החוששים מעיכובים בדרך לעבודה, ממליצה המשטרה: הגיעו לפני שבע בבוקר, או אחרו.

רגע האמת הגיע

אחרי חודשים של פעילות, כולל הסכמה נדירה סביב נושא כלשהו באיגוד יבואני הרכב הדו-גלגלי, שימוש בלוביסטים ומשרדי יחסי ציבור, ארגון הפגנות ואהדה בלתי מסויגת מכמעט כל חברי הכנסת וכלי התקשורת, נכנסת התייקרות ביטוח החובה לתוקף. הפגנות מחאה בכנסת, האטת התנועה בכביש מספר 1 ובנתיבי איילון, רכיבה בעירום חלקי ברחובות תל אביב, חדירה לכל אמצעי תקשורת קיים, הפקת סרטון ידוענים שתומכים במאבק. מה לא עשו הרוכבים, ובכל זאת נתקלו בחוסר רצון מוחלט מצד האוצר לשנות את עמדתו.

• הרוכבים מאיימים: ביום א' נעצור את ת"א 
• האוצר: הגענו להסכמה על פיצוי לרוכבים
  

בעבר חילקו פיצות (צילום: רונן טופלברג)

ידין ענתבי, המפקח על הביטוח, הפך בין לילה כמעט לשם מוכר בפי כל רוכב דו-גלגלי. גישתו הייחודית, אשר נתפסת בעיני הרוכבים כמתנשאת ומזלזלת, גרמה לכך שהפך אויבם האישי. האוצר, שהפגין עד כה חוסר עניין יחסי במאבק, וראש הממשלה שלא נדרש לו כלל, יהפכו כנראה בעתיד למטרה מועדפת בהמשך המחאה.

הרוכבים, מודעים לתדמית ציבורית בעייתית-לעיתים אותה הם נושאים על גבם, החליטו עוד בתחילת המאבק כי בהתנהלות מול התקשורת, מוטב להם כי הפעילות תנוהל על-ידי נציגים מיומנים. כך למשל נשכרו שירותיהם של שני משרדי יחסי ציבור, ואילו לנציגי הרוכבים נבחרו המנוסים והמיומנים שבהם. טל שביט, מבכירי עיתונאי הרכב בארץ ומקים מגזין האופנועים "מוטו", הוא אחד מהם. בשיחה עם ynet הוא עונה על מספר שאולות, מנסה להסביר את הצעדים בהם נוקטים הרוכבים, שלעיתים נראה כי אינם זוכים עוד לקונצנזוס ציבורי.

בסופו של יום, האוצר לא זז מילימטר אחרי חודשי מחאה, וההתייקרות היא עובדה. האם אתם רואים בכך כישלון ואם כן, מה אפשר וצריך היה לעשות אחרת.

"ידענו מראש שזה לא יהיה קל. את עליית המחירים אמנם לא הצלחנו לעצור, אבל גילינו שבהחלט אפשר לסובב את הגלגל לאחור. ראה מקרה המע"מ על פירות וירקות, או מס בצורת. בכל מקרה, המאבק שלנו מלכתחילה היה לטווח ארוך, להשגת פתרון בסיסי לבעיה המהותית של תעריפי הביטוח, ולא רק עצירת ההעלאה הנוכחית. בעניין המהותי הזה אנחנו רחוקים מאד מכישלון. יש הצעות חוק שייקחו את השליטה מידי האוצר, והמאבק הציבורי שלנו רק מתחיל להעלות הילוך. עד עכשיו היינו נחמדים ומנומסים".

זרעתם חוסר אמון בין נציגי האוצר וחברי ועדות הכלכלה והכספים, ובעיקר יושבי הראש שלהם. לא עניין של מה בכך. עד כמה אתם מאמינים שההתגייסות לצדכם - גם של הח"כים - נבעה מאמונה בצדקת טענותיכם, וכמה ממניעים פוליטיים גרידא?

"לשאלה כזו חובה לענות כפוליטיקאי. אנחנו מאמינים שהיה כאן שילוב של השניים. בימים כתיקונם הייתי אומר בלי להסס 'אינטרסים פוליטיים', אבל במקרה זה ההתייצבות לצדנו הייתה גורפת וחד-משמעית. 100% מחברי ועדות הכספים והכלכלה בעדנו".

בתחילת מאבק הרוכבים נראה היה כי הציבור מוכן להעניק לכם רוח גבית, ומצדיק את המאבק כמעט ללא תנאי. נראה שהמצב שונה כיום, ולחלק לא קטן מהציבור, בעיקר נהגי המכוניות, מתחיל להימאס העניין. איך אתם מתכוונים לטפל בכך?

"אנחנו מנסים להסביר את עמדותינו בתקשורת אל מול מערכת משומנת של פרופגנדה - לא פחות - של האוצר, שאינו בוחל באמצעים כדי להשיג דה-לגיטימציה של הרוכב. לא פשוט להשיג אהדה ותמיכה בקרב כלל הציבור, שאצלו רוכבי הדו-גלגלי סובלים מסטיגמה שהיא לעתים קרובות - לצערי - מוצדקת. אבל המטרה שלנו כרגע כבר איננה הציבור, אלא ראשי הפירמידה: שר האוצר ובעיקר ראש הממשלה.

בתגובות לכתבות שמתפרסמות אודות המאבק, ניכרת הקצנה בסגנון. נראה כי המאבק הזה מקבל גוון אישי במיוחד, כאשר ידין ענתבי משמש כמטרה עבור מרבית הרוכבים, המאשימים אותו בכל. האם מנהיגי המאבק מודעים לכך, והאם נראה להם כי זו הדרך הנכונה עדיין?

"אנחנו בהחלט מודעים לכך, ומצטערים על סגנון חלק מהמגיבים. אבל צריך להבין, הציבור שלנו מאד מתוסכל. הרי יש כאן צעד שמוביל משרד ממשלתי, ואשר פועל בבירור לטובת חברות הביטוח ולא שום גורם אחר, על חשבוננו. ואנחנו, כמו-גם נבחרי הציבור, חסרי אונים. ובעניין ענתבי, ראה את התנהגותו היהירה והכוחנית: למשל, מיד לאחר ישיבת ועדת הכלכלה שקראה לו חד-משמעית לבטל את ההעלאה ולקיים דיונים עם ראשי ועדות הכנסת ועם הרוכבים, ממש בו ביום, הודיע ענתבי בראיון בערוץ 2 כי התעריפים יעלו במועד שנקבע.

"האוצר גם ממשיך ומפיץ סילופים כגון הטענה כי "רק עבור חלק מהרוכבים התעריפים יעלו. עבור חלק מהם התעריפים ירדו". בפועל, הרוב המכריע של הרוכבים יסבלו מהעלאות חריפות, ומיעוט קטן ובלתי מייצג ישלם פחות, ובאחוזים בודדים. "דוגמה נוספת? בוועדת הכלכלה טען ענתבי באמצעות מצגת רשמית, כי הסיכוי להיהרג ברכב דו-גלגלי גבוה פי 14 מאשר במכונית. זהו פשוט שקר גס. אז הרוכבים מגיעים למסקנה כי ענתבי פועל ממניע אישי כלשהו, ומגיבים בהתאם. אפשר בהחלט להבין אותם".

האטת התנועה מחר בבוקר באיילון, או בהתחשב בשעה ובמקום, עצירתה הכמעט-מוחלטת, היא פעולה שמביאה עמה גם לא מעט תרעומת בקרב שאר משתמשי הדרך. נראה לכם שזו עדיין הדרך הנכונה למחאה - יצירת כאוס לשאר הציבור?

לצערנו, הממשלה הראתה לנו שבנחמדות והתנהלות ממלכתית אפשר אולי להשיג אהדה ותמיכה, אבל לא הרבה יותר. הח"כים חסרי אונים מול ההתנהגות הבריונית של המפקח על הביטוח שעושה מה שהוא רוצה, ושר האוצר אפילו לא הסכים להיפגש איתנו. המסקנה הברורה היא שבאוצר סבורים שמצאו כאן ציבור חלש, שאפשר לעשוק אותו.

"אנחנו מתכוונים להראות שאנחנו לא חלשים כפי שהם חשבו. אפילו הח"כים עצמם אמרו לנו "תפסיקו להיות מנומסים". במדינה הזו כנראה שאפשר לגרום לכך שיקשיבו לך, רק אם אתה מפעיל כוח. עד עכשיו דיברנו יפה ובשקט, וזה לא הספיק. זה מה ששר האוצר וביבי לימדו אותנו, ואנחנו תלמידים טובים.

האם אתם לא מרגישים כי ממחר, איבדתם למעשה את המומנטום בכל הנוגע למחאה? ההתייקרות נכנסת לתוקף, והרבה ברירות לא יהיו לרוכבים. כיצד אתם רואים את המשך הדרך?

"תעריפים שעולים יכולים לרדת, ווזה מה שאנחנו מאמינים שיקרה. זו לא חתונה קתולית. פעילות החקיקה בכנסת נמשכת במלוא המרץ, יש בג"ץ שכבר הוגש ועוד עתיד להידון, והמחאה הציבורית שלנו תמשך. ראש הממשלה יבין בסופו של דבר שהוא לא יכול להמשיך לתת גב לשר-אוצר שמשרת באופן כל כך בוטה את חברות הביטוח הענקיות ואת ידידיו בעלי ההון, על חשבון האזרח הקטן.