האם אנחנו אוהבים את כל ילדינו במידה שווה?

עידית (כל השמות בכתבה בדויים), מחנכת כיתה ה', קראה לי הצידה בהפסקה. "אני מוכרחה להתייעץ איתך בקשר לגרישה. הוא הגיע אלינו השנה ונראה ילד שסובל מהזנחה מתמשכת".

"במה זה מתבטא, שאלתי?"

"הוא מרושל מאוד בלבושו, מגיע ללא תלבושת אחידה, ריח רע נודף ממנו, שיניו רקובות והוא מתקשה בהליכה".

הפניתי את מבטי בעקבות מבטה של עידית אל מגרש המשחקים. גרישה שיחק עם אחותו הקטנה אנה במשחק ה"תופסת". אנה, שהייתה תלמידת כיתה ג', הצליחה להביס אותו במשחק ללא קושי. כפות רגליו של גרישה היו מוטות בזוית פנימית שלא אפשרה להן להתקדם ישר ולמעשה הוא התנועע בצורה מסורבלת ללא יכולת לרוץ או ללכת מהר.

מה מעיב על המשפחה?

ניכר היה שאנה מטופחת מאוד בהשוואה לגרישה. בגדיה היו נקיים, שיערה היה קלוע לשתי צמות גדולות שבסיומן התנוססו סיכות ראש עם פרחים ורודים ונעליה היו חדשות. אנה הייתה ילדה ששידרה שימחת חיים. הייתה בה עליצות מדבקת שהתבטאה בצחוקה המתגלגל וצעדיה הקופצניים.

ואילו גרישה... הילוכו המגושם כמו גם עיניו העצובות, שידרו קדרות וכובד ראש של אדם זקן.

הפגישה עם לודמילה - אמא של גרישה

לודמילה גוללה באוזני את קורותיה של המשפחה. היא נזכרה בלילה שבו עזבה עם שני ילדיה את ארץ הולדתה. היה ברור לה שבחירתה תנתק אותה ממשפחתה המורחבת ותגלה אותה ואת ילדיה לארץ זרה שתרבותה כמו גם שפתה יהיו זרים לה. לדבריה "כאן זה אחרת. הכול כאן אחרת. שם היה נורא. בעלי היה שותה הרבה ואח"כ הורג אותי במכות. ברחתי ממנו. הגעתי ללא רכוש והייתי צריכה להתחיל לבנות את עצמי מאפס".

גרישה דומה לבעלה מאוד. אותן פנים בדיוק. ואנה דומה לאחותה התאומה שאליה היא מתגעגעת. אנה ילדה נהדרת, עוזרת בכל עבודות הבית, חרוצה וטובת לב ואילו גרישה בעייתי. אותו מעניינת רק הטלוויזיה. בבוקר הוא מסרב לקום מוקדם. הוא כל כך איטי שבכל בוקר היא צריכה להעניש אותו. אין לה כוח אליו. כשהייתה כועסת על גרישה הייתה מטיחה בו: "אם תרגיז אותי, אשלח אותך אליו לרוסיה. אתה בדיוק כמוהו. עצלן שלא מסוגל לעשות כלום".

המחיר עבור ליבה השבור

לודמילה העבירה את רגשותיה השליליים, אותם חשה כלפי בעלה, אל גרישה. הוא היה דומה לו חיצונית והיה תזכורת לזיכרונות שרצתה למחוק. כמו כן, לגרישה הייתה בעיה פיזית. הוא נולד עם רגליים עקומות. אפשר כמובן לטפל בתופעה הזו בהצלחה גדולה, אבל לודמילה, שכל כך סולדת מגרישה, מתקשה לעזור לו ולטפל בבעיה שלו. כל זה הרגיז אותה מאוד. אנה לעומת זאת הייתה הילדה המושלמת. ילדה מאוד יפה, ללא בעיות אסתטיות. היא עוררה בה רגשות חמים של אהבה כי הזכירה לה את אחותה שהייתה קרובה אליה כל כך. נוצרה כאן דינאמיקה משפחתית שהייתה מסוכנת מאוד.

כשהורים נחשפים לאפליה שהם עושים כלפי ילדם הם מפתחים פעמים רבות תחושות קשות כמו בהלה, חרדה, נקיפות מצפון או כעס. לודמילה לא הייתה מודעת לטעות הגדולה שעשתה ביחסה לגרישה. כשניסיתי להביא לתודעתה את הטעות שבהתנהגותה - היא נעצה בי מבט נוקב ומתריס: "גרישה הוא ילד מעצבן. אני לא יכולה לחשוב עליו כמו על אנה. הם שונים. איתו קשה לי מאוד. אינני מסוגלת לחבק אותו ולנשק אותו".

יחס זהה מצד ההורים לילדיהם

העדפה של ילד אחד על פני אחיו היא מתכון כמעט בטוח לבעיות. המצב האידיאלי יהיה שכל ילד ייצא מבית הוריו כשהוא משוכנע שהוא הילד החביב על הוריו. האם יכול להיות מצב שהורה יעדיף ילד זה או אחר על ילדו השני? מה גורם לנו להפלות בין ילדינו? האם התופעה של אפליית הורים בין אחים ניתנת לשינוי?

יותר ויותר מומחים טוענים כי אהבה זהה לילדינו היא בעצם חלום שגדלנו עליו ופיתחנו בקרבנו. השאיפה להעניק לילדינו יחס זהה אינה מציאותית. עלינו לשאוף לתת תשומת לב לכל אחד מילדינו, אך זו תהיה שונה לכל ילד ותתחשב בצרכיו ובאישיותו על מנת לפתח את כישרונותיו הייחודיים. לכן נשאף להעניק אהבה לכל ילד אך לא יחס זהה לכל ילדינו.

הורות – מיתוס במבחן

בספרה "אהבה התלויה בדבר" בוחנת ד"ר מאירה וויס את נושא ההורות והקשרים הנוצרים במשפחה. בספר זה היא מערערת על המוסכמה המושרשת ביותר בדבר "אהבה טבעית ובלתי מותנית" של הורים לילדם. לטענתה, הורים אינם מקבלים את ילדיהם באופן אוטומטי. בהקשרים מסוימים הורים נוטים לדחות את ילדיהם.

בספר מובאים מחקרים פסיכולוגיים שמראים שאהבת הורים תלויה בגורמים שונים שחלקם מושפעים מהצד החזותי של הילד. ילד שנולד עם בעיה גופנית ויש לו מאפיינים שקשה לחבב מבחינה אסתטית - עלול לעורר בהורה דחייה. סוג הקשר תלוי במראה הילד ובשאלה האם הוא דומה למודלים שההורה אוהב או דומה למודלים שגורמים להורה דחייה והסתייגות.

בהקשר זה חשוב לציין שלעיתים הילד יכול להידמות דווקא לאחד מבני הזוג. ובמצב כמו גירושין, שבו עלולה להיווצר דחייה מבן הזוג, ילד שדומה להורה במראה או בהתנהגות עלול ליצור חוויית דחייה מצד ההורה השני.

כבר בסיפורי התורה אנחנו למדים על תופעת האפליה של ההורים. אחת הדוגמאות הבולטות בתנ"ך היא הסיפור של יוסף ואחיו. יעקב אבינו העדיף את יוסף עם כתונת הפסים על פני אחיו. הסיפור לא בא בהכרח לשפוט את יעקב, אבל אין ספק שישנם רבדים מרובים עם משמעויות עמוקות, שאינן נראות על פני השטח, שאפשר להקיש מהם על יחסו של יעקב לבניו. העדפה זו של יעקב לא בישרה טובות בכל הנוגע לקשר המשפחתי. והראיה, יחסו של יעקב הוביל בסופו של דבר לטרגדיה כאשר יוסף נמכר לעבדות.

איך מתמודדים עם ייסורי המצפון?

• מודעות לנושא היא תחילת הפתרון למצב שנוצר.
  

• חשוב להבין שאנחנו צריכים לשאוף להעניק יחס שווה לכל ילדינו, אך אין באפשרותנו להעניק להם יחס זהה. צריך לתת יחס ותשומת לב לכל ילד על פי אישיותו המיוחדת וצרכיו הייחודיים.
  

• כאשר זיהינו שהקשר עם אחד מילדינו פחות חזק, מומלץ לשאול את עצמנו מהן הסיבות לכך. חשוב שניקח אחריות על מצב זה ולא נתלה את האשם בילד. הקשר הוא לא אוטומטי והוא מתבסס על חוויות חיוביות שנבנות עם הזמן.
  

• מחובתנו להתעקש על קשר טוב עם כל אחד מילדינו ולבסס אותו על הענקת תשומת לב כמו גם על ביטויי אהבה מילולית וגופנית לכל אחד מהם.
  

בנוסף, צריך לקחת בחשבון שמדובר בתהליך הדרגתי ארוך ומורכב. במקרה של גרישה, העובדת הסוציאלית שנכנסה לתמונה ליוותה את המשפחה גם בתהליך הרפואי שעבר בהקשר למצבו הגופני. התהליך נמשך לאורך שנים.

המשפחה עברה חוויה מתקנת כאשר גרישה סיים את לימודיו בהצטיינות והאם עלתה לבמה בגאווה רבה להעניק לו את הפרס שכלל גם... חיבוק גדול ונשיקה.

• ד"ר רותי בן-זאב היא יועצת חינוכית.