יוצאי אתיופיה: מתחתנים בקהילה, עולים בחינוך
מתגרשים יותר, נישאים בגיל מבוגר יחסית - וכמעט רק עם בני הקהילה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על שיפור בזכאות לבגרות, אך הפער נותר גדול. בהשוואה לכלל היהודים, יוצאי אתיופיה נושרים פחות מבית הספר
תלמידים יוצאי אתיופיה מצמצמים מעט את הפער בחינוך, וכשהם מתבגרים - מתחתנים כמעט אך ורק בתוך הקהילה. כך עולה מנתונים שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל חג הסיגד, חגה של הקהילה האתיופית.
נכון לסוף שנת 2008, מנתה הקהילה האתיופית בישראל 119.3 אלף תושבים. כ-80.8 אלף מהם ילידי אתיופיה ו-38.5 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה ("צברים", שהם כ-32% מבני הקהילה). לא פחות מ-89% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן/בת זוג מהקהילה. מבין הגברים עשו זאת 93%, ומבין הנשים - 85%.
| סה"כ יוצאי אתיופיה (באלפים) | אחוז יוצאי אתיופיה | |
| נתניה | 10.5 | 5.9 |
| ראשון לציון | 6.4 | 2.8 |
| אשדוד | 6.4 | 3.1 |
| רחובות | 6.4 | 5.9 |
| באר שבע | 6.3 | 3.4 |
| פתח תקווה | 5.5 | 2.8 |
| חיפה | 5.5 | 2.1 |
| אשקלון | 5.2 | 4.7 |
| חדרה | 5.0 | 6.4 |
| ירושלים | 5.0 | 0.6 |
| קריית מלאכי | 3.4 | 17.3 |
עוד עולה מהנתונים - לשנת 2007 - שבני הקהילה האתיופית נוטים להינשא בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית: הגברים בגיל 28.9 (גבוה ב-1.3 שנים בהשוואה לחתנים היהודים בכלל),
הנשים בגיל 25.7 (גבוה ב-0.4 שנים בהשוואה לכלות היהודיות). שיעור הגירושים בקרב הקהילה גבוה: כ-13 מכל 1,000 נשואים ונשואות התגרשו, לעומת כ-10 ל-1,000 נשואים ונשואות בקרב כלל היהודים.
ריכוזי העלייה לא ממש התפזרו עדיין בכל הארץ. מרביתם מרוכזים במרכז ובדרום. כחמישית מבני הקהילה מתגוררים ביישובים עירוניים גדולים, ורק פחות מחצי אחוז בתל אביב-יפו. בסוף שנת 2008 הייתה נתניה היישוב העירוני שבו מספרם המוחלט של בני הקהילה האתיופית היה הגבוה ביותר - יותר מ-10 אלפים איש. כשישית מתושבי קריית מלאכי הם ממוצא אתיופי, הריכוז הגבוה מבין היישובים העירוניים.
גודל משק הבית הממוצע עומד על 3.9 נפשות, גבוה בהשוואה לכלל האוכלוסייה (3.3) וכן בהשוואה למשקי הבית היהודיים והאחרים (3.1).
בגרויות: עלייה של 6 אחוזים בלבד במשך עשור
בחינוך, הנתונים מצביעים באופן כללי על מגמה חיובית - אך הפער נותר משמעותי. ב-2008 הגיע מספר תלמידי כיתות י"ב ממוצא אתיופי ל-2,230, כשלושה אחוזים מכלל החינוך העברי. כמחציתם למדו במסגרת הפיקוח הכללי, 48% במסגרת מינהל החינוך הדתי, ופחות מאחוז אחד במסגרת הפיקוח החרדי.
שיעור הניגשים לבחינות הבגרות ב-2008 היה גבוה יותר בקרב התלמידים יוצאי אתיופיה (85%) בהשוואה לתלמידים האחרים בחינוך העברי (81%). בבחינת הזכאות לתעודה, בעשור האחרון עלה שיעור הזכאיםמקרב הקהילה, מ-30% מבין תלמידי כיתות י"ב ב-1998 ל-36% ב-2008. בכך צומצם מעט הפער בינם לבין התלמידים האחרים בחינוך העברי, ששיעור הזכאים בקרבם היה 52% ב-1998, ו-55% בשנה שעברה.
מנגד, אחוזי הנשירה בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה נמוך מזה של כלל התלמידים שלומדים בעברית,
בשנת תשס"ח ובמעבר לתשס"ט. רק 1.54% מהם נושרים, מול 1.79% מכלל התלמידים במגזר העברי.
כשבוחנים את נתוני הנשירה בחתך של מין וגם בחתך של שלב לימוד, הפער נשמר. גם בקרב יוצאי אתיופיה בנים נושרים יותר מבנות, אך הפער בין המינים מצומצם יותר בקרבם, בשל נשירה נמוכה יותר של בנים יוצאי אתיופיה בהשוואה לכלל הבנים במגזר העברי. אחוז הנושרים בבתי הספר היסודיים נמוך במיוחד בקרב יוצאי אתיופיה - רק 0.36% מהם נושרים, זאת לעומת 0.56% נשירה בכלל תלמידי המגזר העברי בבתי הספר היסודיים.
