בתפקיד הלוויתן המתאבד: רופרט מרדוק / דעה

מה יקרה אם כל האתרים יתאגדו יחד ויבקשו להסיר עצמם מגוגל? זו תהיה מכה קשה לגוגל, אין ספק, אך הסבירות לכך היא קלושה. ומה יקרה אם 100 אתרים בלבד יבקשו להסיר עצמם מגוגל, אך יהיו אלה 100 אתרי החדשות הגדולים שאחראים לחלק גדול מתנועת הגולשים ברשת?

זה מהלך שכבר נראה אפשרי והוא בוודאי יוריד את גוגל לברכיים ויגרום לה לשנות את כללי המשחק. זהו החלום הרטוב של איל התקשורת, רופרט מרדוק, שאמר בשבוע שעבר לרשת סקיי הבריטית כי ככל הנראה, אתרי קבוצת החדשות שלו, News Corp, יוסרו בעתיד מגוגל.

מלחמה ב"גנבי התכנים"

מרדוק סבור כי אגרגטורים – אתרים המרכזים הפניות לאתרי תוכן כמו גוגל ומנוע החיפוש גוגל ניוז הם “גנבי תכנים”. בעבר הוא אמר שאתרי החדשות הגדולים יהיו בתשלום החל מיוני, 2010. הוא קרא לכל אתרי החדשות להקיף את עצמם בחומות של תשלום.

“עיתונות איכותית אינה זולה”, הוא אמר בעבר, “המהפכה הדיגיטלית פתחה ערוצי הפצה חדשים וזולים, אך היא לא הפכה את התכנים לחינם. אנו מתכוונים לגבות כסף עבור כל אתרי החדשות שלנו”.

בנאום בוועידת המדיה העולמית בבייג’ין בחודש שעבר, מרדוק תקף את האגרגטורים ומנועי החיפוש. “האגרגטורים והפלגיאטורים (מפירי זכויות היוצרים) ייאלצו לשלם עבור שימוש חינם בתכני המוציאים לאור…אם המוציאים לאור וגופי החדשות לא ישתלטו על העניינים הם ישלמו את ‘המחיר האולטימטיבי’ והקלפטומנים ינצחו”.

אפשר להבין מדבריו של מרדוק שהוא מצפה לגבות תשלום פעמיים: פעם מהמשתמשים ופעם נוספת ממנועי חיפוש ואגרגטורים. התוכנית שלו מתיימרת לשנות לחלוטין את עסקי התוכן באינטרנט ואם קיים סיכוי לעשות זאת – מרדוק הוא האיש המוכשר ביותר למשימה.

העמדה המסורתית של גוגל היא שהיא אינה צריכה לשלם עבור קישורים לכתבות חדשותיות ולתצלומים המתפרסמים באתרים – פעולה אשר על פי פרקליטי החברה לגיטימית תחת הגנת "שימוש הוגן" בחוק זכויות היוצרים.

ככל הנראה החברה חרגה מהקו הרשמי רק פעם אחת כאשר חתמה על הסכם לרכישת תכנים עם סוכנות הידיעות AP, מהלך שהיא לא בהכרח תרצה לחזור עליו. גוגל מציעה לכל גורם המבקש להסיר עצמו מהאינדקס שלה לעשות זאת באמצעות עדכון קובץ robot.txt של האתר. ניוז קורפ לא עשו זאת עד היום.

הגולשים באים מבחוץ

אם גוגל תעמוד על שלה, היא עלולה להיפגע, אך זה עוד כלום לעומת הפגיעה הקשה הצפויה בקבוצת האתרים של מרדוק. באתרי תוכן שיעורי הגלישה הישירים (אנשים שנכנסים ישירות לאתר) עשויים לחצות את קו ה-60 אחוזים, אם כי חלק של התנועה הישירה הזו נמצא בירידה, ככל שפלטפורמות כמו פייסבוק, טוויטר ואגרגטורים נוספים הולכים ומתחזקים.

מרגע שאתרי ניוז קורפ לא יהיו זמינים לגוגל, כמות הקישורים לאתרים אלה מרחבי הרשת תקפא וללא הזרמת חמצן קישורים טרי – הם יהפכו לאיים מבודדים ברשת. אם השימוש באתרים אלה יהיה בתשלום, יהיה בכך מחסום נוסף שיוצב בפני הגולשים.

קשה לתאר תרחיש ובו המונים מסתערים על אתרי החדשות (שאינם נגישים דרך גוגל) והופכים למשתמשים משלמים ונאמנים. סביר יותר להניח שאנשים ימצאו תחליפים, ומי שיזדרז למלא את החלל יעשה עסקים טובים.

השאלה המסתתרת בתוך הדיון נוגעת לעתיד הגלישה הישירה. משמע, מי שמאמין שגם בעתיד נבקר ישירות באתרי אינטרנט ייטה יותר לסבור שמרדוק ינצח בכיפוף הידיים הזה. אך מי שסבור שהכח טמון בפלטפורמות ההפצה – קרי, פייסבוק, טוויטר, גוגל ניוז, בלוגים וכל כלי אחר שמרכז תכנים וקישורים ממקורות אחרים מאמין אחרת.