מבקר המדינה יבדוק את העלאת תעריפי המים
דו"ח של מבקר המדינה ייבחן את התנהלות האוצר ורשות המים בקבלת ההחלטה על התייקרות בשיעור של 80%-40% במחיר המים בראשית 2010. ח"כ יואל חסון: "נושא המים נהפך לפארסה. פקידי ממשלה צברו בידיהם סמכויות רבות מדי"
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס יבדוק ויפרסם בהקדם דו"ח מיוחד בעניין התנהלות משרד האוצר ורשות המים בתהליכי קבלת ההחלטות שקדמו להתייקרות הצפויה בתעריפי המים בינואר 2010, ומידת הסבירות של התעריפים החדשים ביחס לעלויות המים. המבקר קיבל בכך את בקשת הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בתום דיון דחוף שנמשך כשעתיים ביוזמת ח"כ מירי רגב (ליכוד).
דרישת הוועדה
ועדת הכספים: נחזיר את הפיקוח על תעריפי המים
צבי לביא
ועדת הכספים, שפיקחה על תעריפי המים עד שנת 2006, מתכוונת להגיש כבר השבוע הצעת חוק דחופה שתחזיר לידיה את הפיקוח. מטרת המהלך: למנוע התייקרות של 40%-80% המתוכננת במחירי המים בתחילת 2010
לדעת חברי הוועדה הם לא קבלו תשובות מספקות לשאלותיהם ממנכ"ל רשות המים אורי שני ומנציג אגף התקציבים באוצר שאול מרידור, שחזרו וטענו כי הם פועלים לפי חוקים שהתקבלו בכנסת. היו"ר ח"כ יואל חסון (קדימה) סיכם את התרשמותו מהדיון כי גם אם התהליכים היו תקינים לפי הספר, הם לא נכונים מבחינה ציבורית כי המחליטים לא שקלו את המשמעויות וההשלכות במבחן התוצאה.
"תחושתי שהכל היה נראה אחרת לו נדרש אישור הכנסת לתעריפים החדשים", אמר לאור תיקון החוק שהפקיע לפני כ-3 שנים את סמכות ועדת הכספים לאשר את תעריפי המים, והעביר אותה בלעדית לרשות המים שהוקמה בעת ההיא. רגב הודיעה כי הגישה הצעת חוק להטיל פיקוח על התעריפים שהוקפאה בוועדת השרים לחקיקה. קודם לכן הודיע יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) כי יגיש השבוע בשם הוועדה הצעת חוק להשיב לוועדה את סמכויותיה בעניין זה.
"אנחנו כנבחרי הציבור מחויבים לבוחרים שלנו, ואם אנחנו מרגישים שהתייקרות התעריפים איננה סבירה וזו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, זכותנו לבקש את התערבותו הדחופה של מבקר המדינה לבצע את הבדיקות הנדרשות ולפרסם את מסקנותיו", אמר חסון. רגב ביקשה מהמבקר להשתדל לפרסם את הדו"ח שלו לפני ה-1 בינואר, מועד כניסת התעריפים החדשים לתוקפם.
רגב אמרה בפתח הדיון כי המבקר צריך לבדוק בין השאר אם תעריפי המים היקרים מבטאים רק את העלויות הריאליות או שמעמיסים עליהם השקעות שהיו צריכות להתבצע בעבר. "מנתונים שהגיעו לידי עולה כי התעריפים – שייקרו את המים בין 40% ל-80% - כוללים גם את מימון הגירעונות שהיו במשק המים לאורך שנים ואת פיתוח התשתיות העתידי".
חסון הוסיף כי "כל נושא המים נהפך לפארסה שהציבור ונבחריו לא מבינים לאן זה יגיע. מתפתח כאן תהליך מדאיג בגלל שפקידי ממשלה צברו בידיהם סמכויות רבות מדי להשפיע על חיי האזרחים ללא פיקוח פרלמנטרי. את המצב הזה יש לצמצם באופן עקרוני. כמו שאנחנו כפופים לביקורת הציבור קל וחומר הפקידים שהם הרשות המבצעת ולא המחליטה".
מרידור התנגד לדרישה להחזיר את הפיקוח על תעריפי המים "בדיוק כמו שאין פיקוח על תעריפי החשמל והגז". הוא ושני נשאלו על מבנה התעריפים החדשים ביחס לקיים ועד כמה הם משקפים את עלויות ההתפלה (נוכח הודעות קודמות של הממשלה שהמחירים החדשים אמורים לממן מתקני התפלה).
התחשיבים שסיפקו נראו מעורפלים כך שנראה הבדל מזערי ביניהם. עלות קוב מים לצרכן המורכבת מעלות ההפקה של מים מותפלים ומקידוחים יחד עם עלויות ההובלה ותפעול התאגידים המקומיים – לא תעלה על 8 שקל, כשהיום התעריף המכסימלי עומד על כ-7.3 שקל לקוב.
חסון העיר למרידור, "לא יתכן שכאן כמו במשרדים אחרים האוצר יעמוד על כל שקל, ובתקציב הביטחון אתם לא מעיזים לגעת כדי למנוע שם בזבוזים. חשב משרד הביטחון ישב כאן היום קצוץ כנפיים (בדיון קודם על הוצאות הנסיעה של שר הביטחון לפאריס), פחד להוציא מלה מחשש שירגיז את המנכ"ל. תפגינו כלפי מערכת הביטחון את אותה נחישות שאתם מפגינים במחירי המים".
שני אמר שהתחשיבים המפורטים פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות המים. נציג מרכז השלטון המקומי הגיב כי המרכז קבל מהרשות את המסמך הכולל 150 עמודים "אבל אנחנו, ומומחים שגייסנו, לא מסוגלים לקרוא ולהבין. זהו תיאטרון אבסורד עם מסך עשן שמסתיר את המציאות".
הוא ציין כי במצב הנוכחי תאגידי המים משלמים למקורות תעריף גבוה מעלות ההפקה, וההפרש מצטבר לסך 300 מיליון שקל בשנה שיכולים לכסות את הגדלת הוצאות ההתפלה. המרכז תבע להקפיא את המצב הקיים והתייקרות התעריפים. עוזרו של שני טען שהסכום הזה אמור לסבסד את תעריפי המים המוזלים לחקלאים.
לינדנשטראוס וחסון. דו"ח מיוחד
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
