יקחו ממני טביעת אצבע? מה הושג בפשרה
במסגרת ועדת הפשרה שהתכנסה היום (ג') במשרד ראש הממשלה, הוחלט לדחות את יישומו של מאגר תצלומי פנים וטביעות אצבע לכלל אזרחי ישראל - בשנתיים. איך זה עומד להיעשות בפועל ומה הוסכם? כל הפרטים
לאיזה הסכמות הגיעו בוועדה המיוחדת שדנה בנושא המאגר הביומטרי ושהתכנסה היום (ג') במשרד ראש הממשלה? הוועדה המיוחדת, בראשות מזכיר הממשלה צבי האוזר, הגיעה
להסכמות הבאות:
מה הושג בהסכמות?
ראשית, המאגר הביומטרי הארצי, הכולל והמחייב את כל אזרחי ישראל - לא יוקם בשנתיים הקרובות.
במהלך השנתיים, יוקם מאגר ביומטרי וולנטרי - כלומר, רק אזרחים שיתנו את הסכמתם, טביעת אצבעותיהם ותצלומי הפנים שלהם, יוכנסו אל המאגר. בתקופת ניסוי זו, תיבחן נחיצותו של המאגר (למשל, תומכי המאגר טוענים שאי אפשר בלעדיו לזהות מי שמבקש תעודת זהות כפולה), מטרותיו, אופי המידע האגור בו וכיצד נעשה בו שימוש.
שימוש אפשרי, יכול להיות, ששוטר העוצר אזרח שאינו מחזיק עליו תעודת זהות ביומטרית, או שטביעת האצבע שלו לא ברורה - יבדוק את טביעת האצבע ואת זהותו של החשוד מול המאגר, שכאמור, כרגע יהיה וולנטרי בלבד.
למה הכוונה "זכות מזכויותיו החוקיות"?
במסמך ההסכמות הכתוב, נכתב כך: "הכללתו של אדם במאגר הוולנטרי, תעשה אך ורק לאחר קבלת הסכמתו להכנסת נתוניו למאגר הביומטרי, ואם סירב - לא תפגע זכות מזכויותיו החוקיות".
הפסקה "זכות מזכויותיו החוקיות" אינה ברורה, ולא ברור למה התכוונה בכך הוועדה. האם למי שמסרב להיכנס למאגר לא תונפק תעודת זהות חכמה (כזו המכילה גם את טביעות האצבע)? או שמא הכוונה בכך שלא תיפגע זכותו לפרטיות, שגם היא, זכות חוקית?
אך מתנגדי המאגר הביומטרי אינם יכולים לנוח על זרי הדפנה. בתום השנתיים, שר הפנים עדיין יהיה מוסמך לקבל החלטה על הקמת מאגר ביומטרי ארצי, אך הוא לא יקבל החלטה זו לבדו. זאת, בניגוד גמור להליך בו אושרו סעיפי החוק - בוועדה מיוחדת המשותפת לוועדות המדע והפנים, כשבפועל, רק ח"כ מאיר שטרית היה נוכח בכל דיוניה ואישר את הסעיפים לבדו.
שר הפנים יצטרך לקבל את אישורי הוועדות הבאות: ועדת השרים ליישומים ביומטריים, ועדת כנסת מיוחת שתהיה משותפת לוועדות הפנים, המדע והטכנולוגיה וועדת חוק, חוקה ומשפט. בנוסף, יצטרך שר הפנים להתייעץ עם עמיתו שר המשפטים, ולבסוף - לקבל את אישור מליאת הכנסת. גם כאן, לא ברור אם מדובר בהצבעה אחת או בהליך חקיקתי מלא
בן שלוש קריאות.
לא לעכב את התעודות החכמות
הסעיף האחרון בהסכם אומר כי סמכויות שר הפנים להנפיק תעודות הזהות והדרכונים הביומטריים לא תיפגע. מטרתו של הסעיף הזה, ככל הנראה, היא לא לעכב את הנפקת תעודות הזהות החכמות.
תעודות הזהות החכמות, שקצת נשכחו בלהט הוויכוח על המאגר הביומטרי - הן בעצם ליבו של העניין: מדובר בתעודות משולבות עם שבב (שהוא זה שגם יכיל את טביעות האצבע ותצלום הפנים של בעלי התעודה), קשות לזיוף ואמינות.
הן אלה שאמורות לתת את המענה העיקרי למכת זיוף תעודות הזהות בישראל - ולשדרג את מסמכי הזיהוי של מדינת ישראל למאה ה-21.
יקחו ממני טביעת אצבע?
המסמך שמפרט את תנאי הפשרה עוד טעון את אישור הכנסת, וכפוף לנוסח החוק ולהסתייגויות המוצעות. אבל איך יראה תהליך הפקת תעודות זהות חכמות בכפוף לפשרה? כאמור, הפרטים אינם ברורים, אבל הנה כמה תרחישים.
אזרח שיבוא למשרד הפנים לאחר אישור החוק ותחילת הניסוי בפועל ויבקש להוציא תעודת זהות חדשה, יתבקש לתת טביעת אצבעות ותצלום פנים.
לפי פרשנות אחת של מסמך ההסכמות, האזרח רשאי לסרב למסור את טביעות אצבעותיו ואת תצלום פניו באיכות ביומטרית (מן הסתם, אי אפשר לא לתת תמונה כלל...) ואז תונפק לו תעודת זהות רגילה או אלקטרונית - אך ללא פרטים ביומטריים. בכך, הדבר יפספס גם את המטרה של הנפקת תעודת זהות שבאמת מסוגלת לזהות חד-משמעית את בעליה לפי נתוניו הביולוגיים.
בהערכה זהירה, תרחיש זה אינו סביר.
התרחיש השני, שכל אזרח שיבקש כעת תעודת זהות או דרכון חדש, יתבקש בכל מקרה לתת את טביעות אצבעותיו ואת תצלום פניו באיכות גבוהה - אך יוכל לבחור ולתת את הסכמתו המפורשת, האם אלה יכנסו למאגר הנסיוני או שמא יושמדו, מיד לאחר שיוכנסו לתוך השבב בתעודה האלקטרונית החדשה. תרחיש זה יותר סביר, גם לאור המעבר הנדרש לדרכונים ביומטריים של התאחדות התעופה האזרחית הבינלאומית.