מי צריך את חטיבות הביניים?

"את מקום המגורים שלי בחרתי רק אחרי שבדקתי אם יש שם חטיבות ביניים", אומר פרופ' יזהר אופלטקה. "היה לי חשוב שהילדים שלי ילמדו בבית ספר 8 שנתי (א'-ח'). האם 1500 תלמידים זו סביבה מתאימה לילד בן 12?" הוא שואל שאלה רטורית, מכיוון שבדיוק את הנושא הזה הוא חקר ואת התשובות הוא מכיר מצוין.

פרופ' אופלטקה, ראש התכנית למינהל ומנהיגות בחינוך בבית הספר לחינוך שבאוניברסיטת תל אביב ערך לפני כשנה ביחד עם ד"ר דורית טובין מאוניברסיטת בן גוריון מחקר בנושא חטיבות הביניים. במסגרת המחקר, נבחן המודל בחו"ל ובעיקר בארה"ב ורואיינו מנהלים ומורים בבתי ספר יסודיים בחטיבות הביניים העצמאיות ובחטיבות הצמודות לחטיבות העליונות (שש שנתי) בארץ, מתוך כוונה ללמוד על תפיסתו של הצוות לגבי תפקוד חטיבות הביניים. 

היסטורית חטיבות הביניים

בכל רפורמה חינוכית, קיים מרכיב של סיכון. הרפורמה תצמח בדרך כלל על בסיס בעיה או קושי, תוך ניסיון למצוא פתרון. במסגרת הרפורמה יבדקו מודלים דומים בחו"ל, יאספו דעות של מומחים ויגובש מודל. את המודל יישמו לרוב בזהירות כפיילוט ולאחר מכן ירחיבו. לעיתים, לאחר שנים רבות, יגלו שהרפורמה נכשלה או שהיא מתאימה לאוכלוסייה מאוד מסוימת. כך ברפורמות פדגוגיות כגון שיטת הבדידים בהוראת החשבון ושיטת השפה כמכלול בהקניית הקריאה והכתיבה וכך גם ברפורמה במסגרתה הוקמו חטיבות הביניים בארץ.

כעת, נחזור לשנת 1968, השנה בה הוחלט על הרפורמה המבנית במערכת החינוך. הסיבה המרכזית להקמת חטיבות הביניים, הייתה הרצון לאינטגרציה וליצירת מעין כור היתוך בשלב מוקדם. סיבה נוספת הייתה הרצון למנוע נשירה בסוף היסודי, בעידן בו חינוך חובה נמשך עד כיתה ט'.

בית הספר היסודי שכלל את כיתות א'-ח' צומצם לכיתות א'-ו' ונבנו בתי ספר שש-שנתיים מקיפים. המעבר למודל זה היה הדרגתי וחלק מהרשויות המקומיות כמו רמת גן וגבעתיים לא השלימו אותו עד היום. כתוצאה מאילוצי תשתית, במקומות בהם לא ניתן היה לבצע את השינוי לעל יסודי שש שנתי, הוקמו חטיבות ביניים כגוף נפרד. בסופו של דבר, חוטבו בהדרגה כ-80% מכלל בתי הספר.

מורים לא מאמינים בחטיבות הביניים

"מצאו שחטיבות הביניים יוצרות אלימות ותוקפנות, שישנו קושי לעצב קשרים רגשיים בין מורה לתלמיד והיו גם מחקרים שמצאו אצל תלמידי חטיבות הביניים הערכה עצמית נמוכה ביחס לאותו גיל ביסודי המורחב. מחקרים מסוימים מצאו שמודל החטיבות משפיע לרעה גם על ההישגים הלימודיים".

"בבית הספר היסודי הגישה היא יותר הוליסטית, יש יותר חיבה והתייחסות רגשית, בעוד שהחטיבה שמה דגש משמעותי על לימודים. זהו גיל בו עדיין צריכים ללמוד עוד הרבה דברים אחרים. כמו כן, ביסודי המורחב כיתות הלימוד בדרך כלל קטנות יותר ויש מחויבות של המורים לקהילה שמסביב. החטיבות הן גדולות ומגיעים אליהן תלמידים ממספר אזורים. בנוסף, במודל ה-8,4 מתקיים רק מעבר אחד מ-ח' ל-ט', בעוד שבמודל חטיבות הביניים ישנם 2 מעברים - מיסודי לחטיבה (ז') ומחטיבת ביניים לחטיבה עליונה (י'). בסופו של דבר הגיעו בארה"ב למסקנה שמודל חטיבות הביניים לא עונה על הצרכים הייחודיים ולהיפך, הוא יוצר בעיות אחרות".

מה היו תוצאות המחקר בארץ?

"התברר ש-40 שנים לאחר החיטוב בארץ, המורים של חטיבות הביניים, לא מאמינים במודל", אומר פרופ' אופלטקה. המורים העלו במחקר אוסף של בעיות בחטיבות הביניים:

1. היעדר יחס אישי בשיעור

בעוד שבבית הספר היסודי המחנכת רואה את התלמיד שעות רבות ומהווה דמות משמעותית עבורו, בחטיבות הביניים התלמיד פוגש מורים מקצועיים רבים הנכנסים ויוצאים מהכיתה ושעות המחנכת בכיתה מעטות. המורים ציינו שמצב זה יוצר אצל התלמידים תחושה שמתייחסים אליהם כאל מספר. בנוסף, הם חשים ניכור והיעדר תמיכה בשלב משמעותי בו הם משנים מסגרות חברתיות וצריכים להסתגל מחדש לבית ספר השונה מהותית מזה שהכירו.

"חטיבות הביניים מתקשות להגיע אל הפרט, אל התלמיד", אמרה אחת המורות. "ריבוי התלמידים בשכבה ובכיתות העמוסות, וההטרוגניות בהן מקשה". מורה אחרת אמרה: "ראיתי אותם שעתיים בשבוע במקרה הלא טוב ובמקרה הטוב כשלימדתי אותם מתמטיקה ראיתי אותם 5 שעות בשבוע. אני לא יודעת מה קורה עם הילד. פתאום הוא לא מגיע כמה ימים. כל המנגנון של מעקב אחר תלמידים הוא מאוד בעייתי. אם ב-ט' הוא לא מגיע כמה ימים, לא נורא, אבל אם ב-ז' הוא נשאר שבוע וחצי בבית, ואף אחד לא שם לב, מישהו נרדם בשמירה".

2. בעיות התנהגות קשות

המורים ציינו כי חטיבות הביניים מאופיינות בבעיות משמעת, חוסר כבוד כלפי המורים ואלימות. הקושי נובע לדעתם מריכוז של תלמידים רבים ב"גיל קשה בפני עצמו" כהגדרתם. הם ציינו שמדובר בילדים שעדיין אינם בשלים ללמוד במסגרת עם דרישות לימודיות גבוהות כפי שקיימות בחטיבות הביניים.

3. קשיי הסתגלות

אחד הקשיים נובע מהמעבר מבית הספר היסודי בגיל צעיר מדי. התלמידים חווים משבר הקשור גם להעדרם של מקצועות חווייתיים כמו אומנות ומוזיקה ומעבר מסביבה הנחשבת מוגנת ובטוחה לסביבה גדולה, מאיימת ומנוכרת. "אני יודעת שיש קושי גדול לילדים לעבור מכתה ו' לכיתה ז'", אמרה אחת המורות. "הם עדיין קטנים. אנחנו לפעמים מתייחסים אליהם כמו אל גדולים והם לא. הם עדיין לא בשלים, עדיין מחפשים. הם עוברים מהחממה ביסודי לבית הספר הענק שלנו עם 1500 תלמידים. ישנם ילדים שבטוח הולכים לאיבוד".

4. קושי להגיע להישגים

קשה להגיע להישגים גבוהים וישנה פגיעה בתלמידים החלשים. הסיבות העיקריות לקושי זה הן היעדר מוטיבציה ללמידה ואינטגרציה של תלמידים מקבוצות חברתיות שונות. גם ההקבצות בשלב כה מוקדם פוגעות בהישגים לטווח ארוך. "כבר בכיתה ז' הוא מנותב והוא יודע שזה העתיד שלו", נאמר על ידי מורה אחרת. כבר סוגר עליו שהוא יצטרך להשלים את הבגרות. זה לא נכון. תלמדו אותם מיומנויות. אל תלמדו אותם לרוץ קדימה בספר".

5. היעדר הכשרה מתאימה

הכשרת המורים היא ללמד ביסודי או ללמד בחטיבה העליונה. אין כיום הכשרה ספציפית לחטיבות הביניים. המורים ציינו שחסר להם ידע וחסרים כלים מתאימים על מנת להתמודד עם הגיל המיוחד הזה.

6. היעדר משאבים

בעוד שכל מערכת החינוך סבלה מקיצוצים תקציביים, נראה כי חטיבות הביניים נפגעו במיוחד. הכיתות העמוסות, המספר הרב של הכיתות בשכבה, מחסור במבנים מתאימים, מחסור בשעות יעוץ או רכז משמעת והיעדר שעות וכלים להתמודדות עם ההטרוגניות הגדולה של התלמידים. "אני לא יכולה להגיע לקצה של הכיתה. פיזית, פיזית". הדגישה אחת המורות, "הם יושבים אחד בתוך השני. את יודעת מה, אני לא מקנאה בהם".

7. קושי ארגוני

למורים בחטיבת הביניים תחושה של היעדר זהות מקצועית. "לא חלב ולא בשר", הגדיר אחד המורים. "ביסודי כל הצוות יודע שמטרתו היא הקניית הכלים הבסיסיים לתלמיד. היחס לתלמיד הוא כאל ילד. התיכון לעומת זאת מכוון לתעודת בגרות. חטיבת הביניים חסרת מטרה מוגדרת כי התלמיד בין ילדות לבגרות". מורים המשתייכים לבתי ספר שש-שנתיים מתייחסים ללימוד בחטיבת הביניים כאל עונש. הם מלמדים שם על מנת לשמור על זכויות שכר ופנסיה אבל מתייחסים ללימוד שם כאל "ירידה".

"גילינו שהחטיבות היושבות במבנה השש שנתי (רוב החטיבות בארץ) מופלות לרעה במיוחד", מוסיף אופלטקה. "המורים טענו שהטובים יותר ילמדו תמיד לבגרות (חטיבה עליונה) ושאם מורה המלמד לבגרות חולה, ייקחו את המורה מחטיבות הביניים שיחליף אותו ואת תלמידי חטיבות הביניים ישחררו הביתה. גם כמות השעות המוקדשת לחטיבה התחתונה היא פחותה".