מחקר: לגאונות ולמחלת נפש מקור גנטי משותף

כולנו מכירים אנשים אשר היינו מגדירים אותם כגאונים, מקצתם על גבול הפסיכוזה. ההיסטוריה רוויה בדוגמאות של יוצרים שלקו בפסיכוזה, למשל ון-גוך שחתך את אוזנו ומאוחר יותר ירה בעצמו לאחר התקף.

מחקרים העלו את הסברה שיתכן כי יש קשר בין פסיכוזה ובין יצירתיות, מה שמסביר את העובדה שגֶנים הקשורים לפסיכוזה נשמרו במאגר הגנים הכללי של האוכלוסיה. ואולם עד כה לא נערך שום מחקר אמפירי אשר בדק ישירות את הקשר בין יצירתיות לפסיכוזה באוכלוסיה הכללית. הפסיכיאטר ההונגרי קרי (Szabolcs Kéri) הרים את הכפפה, ותוצאות מחקרו מתפרסמות בכתב-העת Psychological Science.

קרי התמקד בגן הנקרא neuregulin 1. זהו גן שלגרסאות שונות שלו יש תפקיד בקשת רחבה של תהליכים מוחיים, ביניהם פיתוח וחיזוק התקשורת בין נוירונים. אחת הווריאציות של גן זה נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לחלות במחלות נפש כמו סכיזופרניה ואישיות ביפולרית (דו-קוטבית; מניה-דפרסיה).

במחקר השתתפו 200 משתתפים בריאים עם יכולות אינטלקטואליות ואקדמיות גבוהות. המשתתפים גויסו למחקר באמצעות פרסומות בעיתונות המקומית (בהונגריה) ובאמצעות פנייה בדואר אלקטרוני לסטודנטים באוניברסיטת Semmelweis בבודפשט. בפנייה אליהם נאמר שמי שחש שהוא יצירתי במיוחד או שהשיג בחייו תוצאות מרשימות בתחום המדע או האמנות מוזמן להשתתף במחקר. כל המשתתפים היו הונגרים, ומקור משפחותיהם במרכז אירופה.

כל משתתף עבר ראיון פסיכולוגי לפי קריטריונים מקובלים לבדיקת הפרעות נפשיות, וכל משתתפי המחקר אובחנו כנטולי הפרעות פסיכולוגיות או נוירולוגיות. המשתתפים השיבו על מבחן הבודק רמת משכל (IQ), ועל שאלון המודד מעמד סוציואקונומי. כמו כן השיבו המשתתפים על שאלון הבודק הישגים מדעיים ויצירתיים שהושגו בעבר, ועל שאלון הבודק רמת יצירתיות. לדוגמה, המשתתפים התבקשו להשיב על השאלה: "נניח שלעננים היו חוטים הקושרים אותם לאדמה. מה לדעתך היה קורה"? לבסוף, נלקח מהנבדקים דם לצורך הבדיקה הגנטית.

ניתוח ממצאי המחקר מצביע על קיומו של קשר מובהק בין הגן neuregulin 1 ובין יצירתיות. משתתפים אשר היתה להם הווריאציה הייחודית בגן זה היו יצירתיים יותר (כלומר, קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחן היצירתיות ודיווחו על יותר הישגים ביצירה ובמדע) מאשר משתתפים שלא היו בעלי וריאציה זו בגן.

זהו המחקר הראשון מסוגו המצביע על כך שלווריאציה של גן הקשורה לפסיכוזה עשויים להיות יתרונות. ייתכן שלמאפיינים שונים ברמת הגנים, הקשורים קשר רופף גם למחלות נפש אך מצויים גם בקרב אנשים בריאים, יש יתרון בכך שהם מאפשרים לנו לחשוב באופן יצירתי יותר. תוצאות המחקר מסבירות מדוע, מבחינה אבולוציונית, וריאציות גנטיות מסוימות הקשורות בבעיות בריאוּת קשות בכל זאת ממשיכות להתקיים באוכלוסייה – בגלל היתרונות שהם עשויים להקנות.

הכותבת, ד"ר מרים דישון ברקוביץ', היא פסיכולוגית ויועצת ארגונית ושיווקית. הכתבה התפרסמה בגיליון נובמבר של מגזין "גליליאו "