הכלא הפרטי: כרוניקה של כישלון ידוע מראש

מדוע דהרה רכבת הפרטת בתי הסוהר, כאשר הכתובת היתה על הקיר כבר בתחילת הדרך? הדיון בסוגיית הפרטת בתי הסוהר בישראל, שלא צלחה את משוכת בג"ץ, עבר כמה ממשלות. כבר בממשלת ברק, שהתניעה את המהלך, התבררו הבעיות הקשות בהפרטה מלאה. בשנת 2000 מינה השר לביטחון פנים דאז, שלמה בן-עמי, צוות בראשות גונדר בדימוס, אבי ילינק, לשעבר ראש מטה שירות בתי הסוהר. בעקבות מסקנותיו, גנז בן עמי את המהלך, שחודש בימי יורשיו בתפקיד. ילינק עצמו כלל לא מופתע מהחלטת בג"ץ. הוא הבין "לאן נושבת הרוח", כשההחלטה נגררה חודשים ארוכים. "היה מאוד משונה אם בג"ץ לא היה דוחה את החוק בצורתו הנוכחית", קבע בשיחה עם ynet.

מודל ההפרטה, שהוחלט עליו בתחילה, כשהתוכנית יצאה לדרך פני עשור,

היה "צנוע" יחסית, והתבסס על השיטה שהונהגה בצרפת, ולא כללה העברת סמכויות מלאה למפעיל הכלא הפרטי - בין היתר מתוך הבנה שהפרטה גורפת לא תעמוד במבחן משפטי. רק בהמשך הדרך, החליטה הממשלה לעבור למודל של הפרטה גורפת - שנפסל לבסוף על ידי בג"ץ, בהחלטה שתעלה למדינה מאות מיליוני שקלים.

בית הכלא הפרטי. הכתובת היתה על הקיר (צילום: הרצל יוסף)

גונדר בדימוס אבי ילינק, לשעבר ראש מטה שירות בתי הסוהר, היה מופקד על צוות החשיבה שהוקם בהנחיית השר דאז בן עמי, שבו השתתפו נציגי השב"ס לצד נציגי משרדי המשפטים, האוצר ובטחון-הפנים. בשיחה עם ynet, הסביר כיצד פעלו: "החלטנו לעשות סדנה ולהזמין קבוצות מחוץ לארץ, ללמוד איך זה עובד בעולם". קבוצת החשיבה נפגשה עם נציגים של חמש קבוצות: שתיים אמריקניות, שתיים צרפתיות ואחת בריטית. כל אחת הגיעה עם משנה סדורה שונה מרעותה: "המודל האמריקני והבריטי הוא מודל של הפרטה גורפת - ממנהל הכלא עד העובד האחרון. המודל הצרפתי הוא הפרטה צנועה - מימון, תכנון, הקמה ושירותים. אין העברת סמכויות - וזו הסוגייה שנפלה בבג"ץ".

"הייתה פחות או יותר מסקנה לא ללכת למודל הגורף", הוא מבהיר. "זה לא מתאים לתרבות הישראלית וזה לא מתאים לחוק הישראלי. ההמלצה שהשארתי היא ללכת למודל הצרפתי הצנוע - וכך גם יצא המכרז. אם קראתי את פסיקת בג"ץ נכון, לא הייתה בעיה עם שיטת הפרטה זו, כי היא לא כללה שום דבר שנוגע לסמכויות כלפי אסירים. בכלא צרפתי כזה יש מנהל כלא של המדינה, ולצדו מנהל שירותים עם כמה עובדים".

ילינק השאיר המלצה - אך המדינה התעלמה. "באמצע התהליך החליפו את המודל להפרטה מלאה, משיקולים שונים", הוא מבקר. "אני חושב שאפשר להפריט נתחים לא קטנים, ומה שעשתה המדינה - בהרפתקנות מסוימת - זה לגדוע את התהליך הזה באיבו, בגלל שהיא רצתה לבלוע הרבה יותר ממה שניתן בחוק הישראלי".

לנדאו: פרויקט חיוני, חבל שהופסק

מאז שהגיש הצוות של ילינק את המלצותיו התחלפו הממשלות, והתוכנית יצאה מהמגירה ועברה שינויים, בהובלת השרים לבטחון-פנים. בתקופת השר עוזי לנדאו, בתחילת העשור, הורחבה התוכנית ל"מודל צרפתי מורחב" עבור 400 אסירים, והעבודה על התוכנית נמשכה. על החוק במתכונתו הסופית, שחוקק בשנת 2004, חתום השר צחי הנגבי, שהרחיב אותו למודל הפרטה גורף, והגדיל גם את כמות האסירים ל-800.

בניסיון להתחקות אחר קבלת ההחלטות בשנים שחלפו מאז, פנה ynet לשורת אישים שהיו מעורבים בקידום התוכנית, כדי להבין את השיקולים שהנחו אותם בקבלת ההחלטות. חלקם סירבו לענות על השאלות הנוקבות, בהם, בין היתר, השר לשעבר הנגבי. גם מלשכתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שקידם במרץ את התוכנית כשהיה שר אוצר באותן שנים, נמסרה תשובה מתחמקת, מבלי להתייחס לעניין עצמו: "נתניהו יזם שורה ארוכה של רפורמות בתחום ההפרטה, הן בקדנציה הקודמת שלו כראש הממשלה והן כשר האוצר. הרוב המכריע שלהן הניבו תוצאות חיוביות, הזניקו את המשק וסייעו להפוך את ישראל לאחת הכלכלות המפותחות בעולם. עם זאת, ראש הממשלה מכבד את פסיקת בית המשפט העליון בנוגע להפרטת בתי הסוהר".

היחיד שהסכים לענות בהרחבה לשאלות הוא שר התשתיות, עוזי לנדאו, שחתום לפחות על חלק מהתוספות לתוכנית המקורית. "קשה להבין כיצד קורה שבמדיניות נאורות לא פחות דמוקרטיות מאיתנו, שם הדבר הזה (הכלא הפרטי) מקובל, ודווקא בישראל קופצים בראש ואומרים שזה לא חוקתי? זה הרי לא סביר, במיוחד שמדובר בפרויקט ניסיוני", אמר בשיחה עם ynet. "הלכנו על הכלא הפרטי בגלל שהמטרה הראשונה הייתה להקל על מצוקות האסירים בבתי הכלא שלנו. חברה מתוקנת נמדדת בראש ובראשונה בין השאר על ידי היחס לאסיר, לדרכים לשיקומו. הלכו על פרויקט ניסיוני, לאסירים קלים, לתקופת ניסיון, שבסיומה צריך היה להחליט אם ממשיכים בזה או לא. השר פרידמן הציע אפילו לתת לאסירים לבחור אם הם רוצים ללכת לכלא כזה".

גם היום, לנדאו לא מתחרט על כך שקידם את התוכנית. "אני חושב שההחלטה שקיבלתי הייתה נכונה, הפרויקט הזה חשוב וחיוני, ואני מצטער שהמהלך הופסק. כל מי שדואג לאסיר צריך היה לרצות את הפרויקט הזה. אילו מראש ידענו שזו תהיה פסיקת בית המשפט, כמובן שלא הייתי נכנס לזה, אבל איפה חשבת שבית משפט ייכנס לתחום שאיננו שלו?" בהקשר זה, מתח ביקורת קשה על פסיקת בג"ץ: "את הפסיקה צריך לקבל, אך על פסק הדין צריך למתוח ביקורת קשה. אני חושב שבראש ובראשונה זו תקלה בתחום האיזונים, שבתוך המשטר הדמוקרטי שלנו. לפנינו פלישה בוטה של בית המשפט העליון לתחום שעליו ממונה הכנסת, ובו עוסקת גם הרשות המבצעת. זה סימפטום לאליטה המושלת בכיפה של המערכת המשפטית, שמתנשאת מעל כל הרשויות האחרות".

בית סוהר פרטי יעיל כלכלית? לא ממש

האם קובעי המדיניות בחנו בכלל את שאלת היעילות הכלכלית, העומדת בבסיס ההפרטה? כנראה שלא ממש. פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל וכלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב: "אני אישית שמח שהסיפור הזה נעצר. גם ככלכלן, אני יכול לומר שמבדיקה שעשתה סטודנטית שלי בעבודת תזה על היעילות הכלכלית של הפרטת בתי כלא בארה"ב לא נמצאו הוכחות חותכות שהסיפור יעיל, כך שהנימוק העיקרי של יעילות כלכלית לא הוכח, ויש כאן גם עניין חברתי-אישי".

ומה המשמעות של החלטת בג"ץ להפרטות שבדרך? "קשה לדעת מה יהיה הלאה. אני אישית חושב שיש דברים שהם מתפקידה של המדינה, וכל אחד מותח את הקו במקום אחר. חינוך, תשתיות, ביטחון - גם העניין הזה של בתי סוהר ושיקום, זה תפקיד של המדינה. עם כל ההערכה שלי לפועלם של האמריקנים, אם מסתכלים לאן הם הגיעו היום לא רק שבתי כלא מופרטים שם אלא ככל הנראה חצי מהכוחות בעיראק ואפגניסטן הם לא חיילים, אלא קבלני משנה. השאלה היא אם זה הכיוון שאנחנו כמדינה רוצים ללכת בו? אני לא יודע כמה זה סיפור שבית משפט אמור להיות מעורב בו, אך בשורה התחתונה יש דברים שהם תפקיד המדינה לעשות כמו שצריך".

ח"כ אריה ביבי מקדימה, נציב שירות בתי הסוהר בעברו, פעל נגד ההפרטה, מברך על החלטת בג"ץ ומדבר על ההשלכות לעתיד: "לא ניתן להחיל הפרטה על כל דבר ודבר במיוחד בדברים האלה כמו צבא, משטרה ושירות בתי הסוהר. כאן צריך לזכור שיש אנשים - אסירים. שירות בתי הסוהר תפקידו לשמור על האסיר בבית הסוהר ולהחזיר אותו לחברה כאזרח מועיל, ובהפרטה כל העניין זה אדם שמטרתו להרוויח כסף. כפי שבג"ץ הראה, לא ייתכן שאזרח יבוא ויהיה התליין - זה נתון לרשויות. טוב עשה בג"ץ כשפסל את הזכיין והחליט שההפרטה לא היא הדרך".

הוא מותח ביקורת על מצג השווא כאילו הפרטת בתי הסוהר הוכיחה את עצמה ברחבי העולם: "הייתי בארצות הברית, אנגליה וצרפת - שם הדברים לא הצליחו. זה אינטרס כלכלי גרידא". גם ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), שהתייצבה נגד הפרטת בתי הסוהר, מסכימה: "בכל העולם ההפרטות לא הצליחו - בניו זילנד הולאמו בתי הכלא חזרה, בארצות הברית זו שיטה בעייתית הגורמת לבעלי הון להפעיל לובי להחמרת הענישה כדי לעשות כסף מכליאתם של אנשים".

מבחינתה, פסיקת בג"ץ היא לא פחות מ"אור לגויים": "זו החלטה דרמטית שמהווה ציון דרך והיפוך כיוון. יש כאן אמירה חדה וברורה שאומרת - בין אם אתם מתנגדי או תומכי ההפרטה, דעו לכם שבכל מקרה יש קו גבול שעובר במקום בו מסומנת סמכות המדינה, שלא ניתן להעבירה לאזרחים פרטיים. אנחנו רואים בצה"ל, למשל, שהמחסומים הופרטו בהפרטה זוחלת כמו גם המשטרות המקומיות. האמירה היא חדה - חייבים להשאיר את המדינה כריבון בתחומים מסוימים".

ידין מכנס, אסיר לשעבר ואחד העותרים, ביקש להודות לבג"ץ ולעורכי הדין של המרכז האקדמי ברמת-גן: "אני מאמין שזכויות האסירים בבית הסוהר שיועבר עכשיו בעצם לידי השב"ס, יהיו בטוחות יותר מאשר ידיים פרטיות, הודות להחלטת בג"ץ".  

ומה יעלה כעת בגורל בית הסוהר? מלשכת השר לביטחון פנים נמסר בתשובה לשאלת ynet: "אנו שמחים שהנושא הגיע לכדי סיום והחלטה סופית. אנו מצפים שמקומות הכליאה יסופחו לשירות בתי הסוהר, וזאת לאחר שהמדינה תרכוש את הכלא".