עסקה בזמן פציעות: תהיו אופטימיים ותשתקו

העובדה שכלי תקשורת ערביים, בינלאומיים וישראליים שופעים אופטימיות בעניין עסקת שליט היא סימן מעודד. מעודדת גם העובדה שהפעם, בניגוד לעבר, מגיע המידע הזה מכלי תקשורת ממוסדים ועתירי מוניטין, שיש להם מקורות טובים אצל כל הצדדים המעורבים במשא ומתן. כמו כן מעודדות ההצהרות האופטימיות אך הזהירות שמשמיעים דוברי חמאס כבר כמה ימים. גם האלם שגזרו על עצמם פוליטיקאים ואנשי ביטחון בכירים בישראל אומר משהו.

כל אלה הם סימנים שמעידים כי יש התקדמות במשא ומתן, אך אי אפשר לקבוע על פיהם אם ההתקדמות היא בסנטימטרים

או בקילומטרים. בוודאי שאי אפשר עדיין לומר בביטחון שהעסקה תיחתם בימים הקרובים.

ראוי בשעה זו שניזכר במצב שבו היה המשא ומתן בחודש מרס השנה. אז עשתה ממשלת אולמרט, ימים ספורים לפני סיום כהונתה, מאמץ כביר להביא את השיחות לכדי סיום מוצלח. המצרים הרימו את הכפפה, וארגנו לשם כך סבב שיחות במלון בקהיר. ממשלת ישראל שלחה, בנוסף לנציגה הקבוע למו"מ דאז, עופר דקל, את ראש השב"כ, יובל דיסקין. גם חמאס שיגר משלחת נכבדה של מקבלי החלטות, בהם ראשי הפלג הצבאי של הארגון. השיחות התנהלו באמצעות מתווכים מצרים שדילגו בין חדרי המשלחת הישראלית לחדרי המשלחת החמאסית. דנו שם בפירוט ב-125 שמות אסירים שהיו במחלוקת, וגם בשאלה מי ישוחרר ולאן - לגדה המערבית, לעזה או לחו"ל. המתווה הכללי של העסקה - התלת-שלבי - כבר היה מוסכם על כל הצדדים.

אלא שאז החליט ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד אל-ג'עברי, להתעקש על רשימת השמות שהגיש. הוא הטיל וטו על ויתורים שאנשי ההנהגה המדינית של הארגון היו מוכנים לעשות, וזו הייתה כנראה הסיבה שהמו"מ התפוצץ ברגע האחרון. זה מה שעלול לקרות גם עכשיו. אף על פי כן, יש כעת מקום לטפח ציפיות. התנאים כיום בשלים וטובים מאי-פעם לסגירת הסכם. סיבה אחת לכך היא המקצועיות של המתווך הגרמני, והצלחתו לרכוש את אמון הצדדים. הצעד החשוב ביותר שעשה הוא להתמקד בתפירת עסקה שבה יוחלף גלעד שליט תמורת אסירים פלסטינים, תוך התעלמות מוחלטת מ'הזנבות הפוליטיים' שהמצרים ניסו לקשור לה.

עקב בצד אגודל, במקום עסקאות ענק

המצרים ניסו כזכור לסגור "מגה-עסקה", שתכלול גם פיוס בין חמאס לפתח והסדר כולל לשיקום רצועת עזה והשליטה בה, תוך פתיחת המעברים אליה ממצרים ומישראל. כמה צעדים שביצע המתווך הגרמני אפשרו התקדמות עד לנקודה הנוכחית שבה שני הצדדים נדרשים לקבל החלטות קשות על מספר מצומצם של שמות: ההתמקדות שלו בעסקת השחרור, ובה בלבד; ההצעות היצירתיות שהעלה לטיפול במחלוקת על שמות האסירים הפלסטינים שחמאס דרש את שחרורם; ותביעתו, שהצדדים כיבדו, לשמור על איפול מוחלט.

ממשלת ישראל תרמה את חלקה להתקדמות המו"מ, כשנענתה להצעות המתווך לבצע צעדים בוני אימון, ובראשם "העסקה הקטנה", שבמסגרתה שוחררו עצירות פלסטיניות תמורת קלטת וידאו עדכנית של גלעד שליט. בנוסף לעסקה זו אפשרה ישראל לאסירים הפלסטינים בבתי הכלא שלה להיות מעורבים במו"מ, ואף להציע הצעות. בכך הקלה את הנטל על מקבלי ההחלטות בחמאס. ישראל עשתה צעד בונה אימון נוסף, כשקצבה את עונשם של אסירים ותיקים מקרב ערביי ישראל שנשפטו על מעורבות בפעולות טרור.

משעל והפרגמטיסטים שיכנעו: זה הזמן

בנוסף לכך, נוצרו לאחרונה בזירה הפלסטינית תנאים הממריצים את חמאס לבצע את העסקה. בראש התנאים האלה מצבם הנואש של תושבי הרצועה, המחמיר מיום ליום. חמאס נוכח כי המבוי הסתום במו"מ על גלעד שליט מונע ממנו לקבל סיוע בינלאומי מאסיבי, שיאפשר לו לשקם את הריסות הרצועה ואת כלכלתה, שנפגעו אנושות במבצע "עופרת יצוקה". החורף הקרב מגביר את לחץ האוכלוסייה העזתית על שלטון חמאס ואת הביקורת עליו. הארגון, המשווע כעת להכרה וללגיטימציה פלסטינית ובינלאומית, ונתון גם ללחץ גובר של משפחות האסירים, שסבלנותם פוקעת, מבין שלא יוכל למשוך את המו"מ על עסקת השחרור עד אין סוף.

סיבה אחרת לנכונות חמאס להתקדם בעסקה היא היריבות בינו לבין הפתח. כל עוד היה סיכוי שהמצרים יצליחו להביא לפיוס בין הפלגים הפלסטיניים היריבים, מה שהיה מוליך לבחירות כלליות למוסדות שלטון משותפים לעזה ולגדה, היה לחמאס עניין לעכב את עסקת שליט. הארגון שאף שעסקת ענק לשחרור אסירים תתממש קרוב ככל האפשר לבחירות - מה שיעניק לו יתרון עצום בדעת הקהל הפלסטינית, ויאפשר לו להשתלט על מוסדות הרשות, כולל על הנשיאות. האינטרס הזה של חמאס נמוג ברגע שהפיוס הפנים-פלסטיני קרס, ואבו מאזן הצליח בתמרונים שונים - כולל הכרזתו שלא יעמיד את עצמו לבחירה - לדחות את הבחירות למועד לא ידוע.

הסיבה השלישית לגישה החמאסית הנוכחית היא שיכוך המחלוקות בתוך הארגון בין הפלגים הקיצוניים, ובראשם מנהיגי הזרוע הצבאית - "גדודי עז א-דין אל-קסאם" - לבין הזרם הפרגמטיסטי. מנהיגי הזרם הפרגמטיסטי, ביניהם חאלד משעל,

מוסא אבו מרזוק, איסמעיל הנייה ואפילו מחמוד א-זהאר, הצליחו לשכנע כנראה את המנהיגים המילטינטים שבמצב הנוכחי צריך לתת עדיפות עליונה לשיקום הרצועה. כמו כן, הם סבורים, יש לנצל במקביל את דו"ח גולדסטון ואת הרגיעה היחסית בגבול הרצועה עם ישראל, כדי להשיג הכרה בינלאומית בשלטון חמאס ברצועה, ולקבל את כספי הסיוע המתעכבים. עדות לכך היא הכרזתו של שר הפנים של חמאס בשבת האחרונה כי הצליח לשכנע את הארגונים האחרים הפועלים ברצועה להפסיק את ירי הרקטות והמרגמות לישראל.

על רקע זה אפשר להעריך כי חמאס מעוניין עכשיו, וגם יכול, לסגור עסקה בעניין שליט. רשימת השמות שבמחלוקת כבר צומצמה, לפי הדיווחים ב"פוקס ניוז" וב"אל-ערבייה", לכמה עשרות (70 לפי דיווחים שאין להם עדיין אישור), והצדדים מחליפים ביניהם רשימות חדשות באמצעות המתווך הגרמני. התנאים לסגירת עסקה טובים מבעבר, ויש גם סימנים ממשיים שמשהו חיובי קורה, ובקצב מהיר. עם זאת, הלקח המר מהעבר מחייב למתן את האופטימיות, ובעיקר להיזהר שמישהו אצלנו לא יפלוט משפט לא שקול. גם אירוע לא צפוי בגבול עלול להחזיר את הגלגל אחורה.

גלעד שליט נחטף לרצועת עזה לפני 1,247 ימים.