"אני אפס ולא מצליח בשום דבר"

ילדים בעלי דימוי עצמי נמוך נוהגים תכופות לבטא מילולית את חוסר האמון והפקפוק ביכולתם במשפטים הכוללים ביטויים כגון: "אני אפס", "אני דפוק", "אני טמבל", "אני טיפש", "אני לא יודע", "לעולם לא אצליח", "אף אחד לא אוהב אותי", "כולם יותר חכמים/יפים/מוצלחים ממני", "למה לי לנסות? ממילא לא אצליח" ועוד.

בשלב מתקדם יותר הערכה מילולית עצמית נמוכה זו מחלחלת לתחומי חיים נוספים ומתבטאת בביטול דעתו ורצונו של הילד בפני אחרים, בהיסוס וחוסר רצון להשתתף בפעילויות שונות בהן יש ביכולתו, ללא ספק, להצליח ואף להצטיין. עד מהרה מתחילים ילדים אלה להפגין חוסר שמחת חיים ועצב, נוטים להימנע מהשתתפות בפעילויות ואירועים חברתיים כגון ימי הולדת, טיולים ומסיבות, מביקור בבתי חברים לכיתה ו/או מפגישות חברתיות עם ילדי השכונה או הרחוב אחר הצהרים. הם מסתגרים יותר ויותר בביתם כאשר המחשב שבחדרם הופך להיות חברם הטוב ביותר.

 "לעולם לא אצליח". צילום: jupiter 

מה גורם להתפתחות תדמית עצמית נמוכה אצל ילדים? כפי שכמעט את כל אחת מהתכונות הבסיסיות המאפיינות את אישיותנו הייחודית ניתן להסביר חלקית במבנה התורשתי הספציפי שלנו אותו ירשנו מהורינו, כגון את הנטייה לביישנות, לענווה, לפרפקציוניזם - כך גם את הנטייה לאי שביעות רצון עצמי. אולם כאמור זהו הסבר חלקי בלבד.

לתגובות ולהתייחסות הסביבה המשמעותית של הילד יש חלק נכבד בביסוס ובהנצחת התדמית העצמית הנמוכה וחמור מכך, בחוסר יכולתו של הילד להתגבר על תחושותיו השליליות ולפתח תדמית עצמית המשדרת שביעות רצון, אופטימיות, הנאה וסיפוק גם מהישגים צנועים. הטעויות הנפוצות של הורים ומחנכים התורמות להנמכת ההערכה העצמית של הילד כוללות:

טעות מס' 1: חוסר רגישות

חוסר רגישות של הורים ומחנכים לשיפורים קלים המתבטא בהתעלמות מהישגים ומהצלחות של הילד, מהווה מרשם בטוח לערעור בטחונו העצמי ביכולתו ובמוטיבציה שלו להמשיך לעבוד ולהתאמץ. הורים אשר דרך קבע אינם רגישים לשיפור קל, החל בתפקודו של הילד ובהישגיו, מחמיצים הזדמנות חשובה מאין כמוה לגרום לילד להרגיש טוב עם עצמו ולחזק את תדמיתו בעיני עצמו.

טעות מס' 2: הערות

שימו לב הורים, הערות כגון "בגילך כבר לא מתאים לך לעשות את זה", "אפילו אחיך הקטן כבר לא עושה את זה" וביטויי הטלת ספק בביצועיו של הילד הנאמרים לרוב בתמימות (כביקורת בונה) או ביטויי השתאות כגון "אתה עשית את זה לבד?" אינן תורמות, בלשון המעטה, לביטחונו העצמי של הילד ביכולתו ומהוות זרז לפיתוח תדמית עצמית נמוכה אצל הילד.

טעות מס' 3: לא לפני הילדים

לעיתים מבלי משים נוטים הורים לדון ולשוחח על קשייו ובעיותיו של ילדם בינם לבין עצמם, עם חברים מהמשפחה המורחבת ואנשים אחרים, בנוכחותו של הילד. שיחות כאלה, למרות שהן נעשות בכוונה לסייע לילד להתגבר על קשיים, יכולים לדכא את בטחונו העצמי ולתרום באופן שלילי לדימויו העצמי.

טעות מס' 4: ציפיות

הורים המגלים אכזבה כאשר ילדם מקבל רק ציון 85% במבחן שלקראתו למד והתכונן בקפידה ואינם רגישים לשיפורים קלים בהישגיו, מתעלמים ואינם משבחים אותו - תורמים משמעותית (לעיתים מבלי לדעת) לנטייה הפרפקציוניסטית של ילדם. זו תכונה הגורמת לילד להתאכזב מכל פעילות אשר אינה מושלמת בעיניו או בהשוואה להישגי חבריו ותורמת לירידה בהערכה העצמית של הילד.

טעות מס' 5: כישלונות חוזרים

כאשר ילד נכשל שוב ושוב בלימודיו - הסבירות שתדמיתו העצמית תפגע אנושות גבוהה במיוחד. הילד למעשה מוצא את עצמו יושב בכיתה יום אחר יום, שעה אחר שעה, בשיעורים בהם הוא חושש להשתתף פן יכשל שוב ולעיתים גם אינו מבין את אשר נאמר בכיתה. 

טעות מס' 6: לנחם

באופן טבעי ביטויי הערכה עצמית נמוכה הנשמעים מפי הילד כואבים מאוד להורים וגורמים להם להגיב מיד ולנסות להסביר לו כי הערכתו את עצמו אינה נכונה, ולחזקו ולשבחו על הישגיו ותפקודו. ניסיונות אלה לעודד את הילד בתזמון זה, מהוות לעיתים קרובות חיזוק חיובי לביטויי ההערכה העצמית הנמוכה שלו. הילד לומד כי בעקבות ביטויי ביטול עצמי כאלה הסבירות גבוהה מאוד כי תגובות חמות ואוהבות ולעיתים גם מצ'פרות (רווח קל) יבואו מכיוון ההורים וכתוצאה מכך שכיחות הופעת ביטויים אלה גוברת.

טעות מס' 7: דחייה חברתית

ילדים אשר חשופים להצקה ולדחייה חברתית ממושכת בחצרות הגן ובית הספר, אשר אינה זוכה להתערבות הולמת מצד המבוגרים האחראים, מפתחים גם הם דימוי והערכה עצמית נמוכים.

1. איספו הצלחות

ארגנו לילדכם התנסויות של הצלחה, גם אם הן מתרחשות בסביבות אשר אינן מועדפות עליכם במיוחד. ניסיון מחקרי וקליני מלמד כי אחת הדרכים הטובות

לסייע לילדים לשפר משמעותית את ביטחונם ואת דימויים העצמי היא להפגישם עם פעילות בה יצליחו לבטא את עצמם תוך הנאה והצלחה גם אם הפעילויות בהם בחר אינן תואמות את שאיפותיכם לגביו.

2. אני יכול לעזור

ארגנו לילדיכם פעילויות בהם יוכל לסייע לחבריו בעלי יכולת פחותה משלו. סיוע לימודי לילד צעיר מילדכם, פעילות הדרכה, סיוע למורה או למדריך, פעילויות בהם הילד עוזר לילד אחר לשפר יכולות - תורמת מאוד לשיפור התדמית העצמית של ילדים רבים.

3. אל תביכו אותו

עשו כל שביכולתכם לא להביך את ילדכם. הערות של חוסר שביעות רצון, ביטויי אכזבה וביקורת, הנאמרים בפני המשפחה המורחבת או אנשים זרים אינם ראויים ויש להימנע מהם. כל משוב הניתן לילד בעל הדימוי העצמי הנמוך, ראוי שינתן לו ביחידוּת, באופן ענייני וכאשר משוב חיובי מקדים תמיד את הערה הביקורתית.

4. חזקו ושבחו

אל תחמיצו הזדמנויות לשבח ולפרגן לילדיכם על כל שביב של שיפור בתפקודו ובהתנהגותו. לחלקנו יש נטייה לא לשים לב ולא להתייחס לשיפורים בתפקוד, אלא באם הם גדולים וחבל. משוב חיובי וטפיחה על השכם לשיפור קטן, להשתדלות, למאמץ ולהשקעה, יסייעו לילד להרגיש טוב עם עצמו ותדמיתו העצמית תשתפר ללא היכר.

5. מצאו תחום מוצלח

עשו הכל בכדי לחשוף את הילד לפעילות אחת לפחות בה סיכוייו להצליח ואפילו להצטיין גבוהים: די בפעילות אחת כלשהי ספורטיבית, מוסיקלית, טכנית, חברתית או אחרת אשר בה רבים סיכוייו של הילד למצוא את עצמו נהנה ומצליח בכדי לשפר את דימויו העצמי הכללי באופן משמעותי.

6. אימרו לא לפרפקציוניזם

הנטייה לביצוע מושלם כוללת אין ספור חזרות על פעילות מסוימת ללא צורך אמיתי בכך, כגון כתיבת משפט ומחיקתו אין ספור פעמים. הפסיקו את הילד מפעילות זו כאשר לדעתכם החזרה הבלתי פוסקת על ביצועיו מוגזמת. רמת הביצוע שלו ראויה, מספקת ואינה משתפרת. חזקו אותו על מאמציו לשפר את ביצועיו אך אל תאפשרו לו להמשיך בה.

7. אל תעשו השוואות

הימנעו מהשוואות עם אחים וילדים אחרים. משפטים כגון "קח דוגמה מאחיך" או "תסתכל איך הוא מתנהג" אינם ראויים (בלשון המעטה) ומשמשים כזרז לדיכוי הדימוי העצמי של ילדכם!

8. התגאו בו

הפגינו בפני אחרים גאווה במעשי ילדכם. בכל הזדמנות, פרגנו לילדכם בפני המשפחה המורחבת וכל קהל משמעותי אחר וציינו בכנות עד כמה אתם גאים בו. לרוב, עצם הציון וההכרה במעשהו הנאות מספיקים. אין שום בעיה למצוא נקודות חיוביות אצל ילדינו וחשוב מאוד להאירם גם בפני אחרים. אמירות כגון "הוא יודע שאנחנו גאים בו", משמשות תירוץ לא ראוי להורים השוכחים לפרגן לילדם בפרהסיה.

9. התעלמו ממשפטי ביטול עצמי

הימנעו מהתייחסות למשפטי ביטול עצמי של הילד ואל תאפשרו לו "להרוויח" מאמירתם.

10. תנו לו להשוויץ

עודדו את הילד וחזקו אותו על ביטויי "השווצה". אין כמו ביטויי גאווה עצמית כגון "הייתי הכי טוב היום", "אין עלי", "ניצחתי בקלות היום בשיעור ספורט" - בכדי לשפר את ביטחונו ותדמיתו העצמית של ילדכם. שתפו פעולה עם משפטים כאלה ואל תצפו ממנו להיות צנוע. כאשר תדמיתו העצמית תשתפר, הצניעות תבוא מאליה.

• פרופ' עמוס רולידר  הוא אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המרכז להורות אחרת והמכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות במכללה האקדמית עמק יזרעאל ומגיש התוכנית "סדרת חינוך ".
  

• לכל הכתבות בסדרה.