חוק המאגר הביומטרי: הנוסח הממשלתי אושר
הצעת הפשרה הממשלתית למאגר ממשלתי של טביעות אצבע ותצלומי פנים של כלל האזרחים, התקבלה כלשונה. ההסתייגויות לנוסח חוק המאגר הביומטרי של חברי הכנסת, שהיו מרככות את הפגיעה באזרחים שיבחרו שלא להכלל במאגר - נדחו על ידי חברי הוועדה
היום (ד') התעורר וויכוח סוער בדיון המשותף לוועדת הפנים ולוועדת המדע והטכנולוגיה, על יישום הפשרה בנושא המאגר הביומטרי, ושינוי הצעת החוק בהתאם. הפשרה, שהושגה ממש לפני אישורו של החוק באופן סופי, קובעת כי מאגר טביעות האצבע ותצלומי הפנים לכלל האזרחים, יהיה מאגר רשות בלבד במשך שנתיים. רק מי שיחפוץ בתעודת זהות או דרכון "חכמים" בעלי שבב - ייאלץ
להיכנס אל תוך המאגר.
כבר בפתח הדיון השתיק והיסה חבר הכנסת שטרית את חבר הכנסת דב חנין, אחד ממתנגדיו הבולטים של המאגר. שטרית, כשר פנים ולאחר מכן כיושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, נחשב לפטרונו הגדול של החוק. חנין ביקש למחות על כך שדיון הפשרה מתקיים במקביל לדיוני המליאה, מה שמונע את נוכחותם של חלק מחברי הכנסת.
כמו כן, אמר חנין: “כל הבעיות היו נפתרות אם היו מקבלים את עמדתי ומנתקים את הקשר בין התעודה החכמה והמאגר.”
החוק הופך את ישראל למדינת קופי ניסויים
בין המתנגדים לפשרה היה גם יושב ראש הועדה לפרטיות בלשכת עורכי הדין בישראל עורך הדין דן חי, שאמר: "החוק הזה יהפוך את ישראל למדינת קופים עליהם עושים ניסויים".
חברת הכנסת יולי תמיר, שאמנם אינה חברת הוועדה, אמרה שעל אף שכתוב שזכויות האזרח לא תפגענה, גם אם אזרח בחר שלא לתת טביעת אצבע, כבר בחוק נאמר שבעצם למי שיש תעודה ביומטרית יקבל שרות אחר, יותר טוב. "אם יהיו שני סוגים של אזרחים, אלו שהסכימו ואלו שלא, זה פשוט לא סביר,” אמרה.
לטענת חבר הכנסת שטרית, מתן תעודות ביומטריות ללא מאגר הוא חסר טעם. "לכל מדינה שיש תעודות ביומטריות יש גם מאגר", אמר שטרית - וגרר לחש מצחקק באולם - כיון הטענה הזו אינה נכונה עובדתית.
אזרחים סוג ב'
בדיון היום הוצגה גירסת חוק שנוסחה על ידי משרד המשפטים אך לא נפתחה לשינויים. לא התקבלו הערותיהם של חברי הכנסת, איתן כבל, יולי תמיר, ניצן הורוביץ ודב חנין.
ברוב קולות של חמישה נגד אחד התקבלה ההחלטה להעביר את החוק להצבעה בכנסת עם סעיפי הפשרה הממשלתית - ללא ההתחשבות בהסתייגיות שהוצעו לחוק.
משמעות ההחלטה היא שבמידה והחוק יתקבל, יווצרו בעצם שני סוגי אזרחים - אלו בעלי תעודה ביומטרית, שפרטיהם יופיעו במאגר, שיקבלו שרותים משופרים והאזרחים בעלי תעודות ללא נתונים ביומטריים - שיקבלו שרות שונה, מן הסתם טוב פחות.
רקע
בפשרה שהושגה השבוע בוועדה המיוחדת בראשות מזכיר הממשלה עו"ד צבי האוזר, בוססו ארבעה עקרונות, חלקם בעייתיים מאוד.
ראשית, לא נותק הקשר בין המאגר לבין תעודות הזהות והדרכונים הביומטריים. כלומר, היה ואזרח ירצה להנפיק תעודה ביומטרית - הוא יאלץ להירשם במאגר. אפשרי שהדבר יביא בפועל לאילוצם של
אזרחים להצטרף למאגר בניגוד לרצונם. מי שלחץ על הכנסת עיקרון זה, היו פקידי משרד הפנים, שחששו ובצדק, שאזרחים לא יהיו מעוניינים להיכלל במאגר.
הבעיה השנייה, היא חופש התנועה. מדינות רבות ידרשו בשנים הקרובות דרכון ביומטרי, על מנת להיכנס לשטחן. משרד הפנים הבהיר כי לא יספק דרכון ביומטרי, ללא השתתפות במאגר. ולא ינתנו תעודות חליפיות כאלה. המקרה היחיד שבו יינתן דרכון ביומטרי ללא כניסה למאגר - הוא מניעה של כניסת אזרח ישראלי למדינה כלשהי.
תעודות זהות ביומטריות ידרשו כדי לקבל בעתיד חלק משירותי הממשלה במחשב הביתי. אזרח שייסרב להיכנס למאגר, לא יקבל תעודת זהות ביומטרית - ולא יוכל להשתמש בשירותים אלה, וכאן יש פגיעה בעיקרון השוויון. על אף שפקידי הממשלה לא מחשיבים זאת כפגיעה בזכויות.
בתום שנתיים יפקע המאגר הביומטרי אלא אם יזכה לאישור ועדות שרים, ועדות כנסת ומליאת הכנסת. עם זאת, השמדתו של המאגר, תתרחש רק לאחר ארבע שנים.
השר מיכאל איתן אמר בסוף הדיון: "צריך לשבח את הממשלה על נכונותה לשנות בצורה משמעותית את החוק, אבל מוקדם לגמור את ההלל.
גישתה תיבחן בדרך הביצוע של הפיילוט, ונכונות הממשלה לכבד במלואה את ההתחייבות שלא לפגוע בזכויות על פי דין של אזרחים אשר יסרבו להיכלל במאגר".
לפנייה לכתב/ת 
