מינוי מקורבים: פחות, אבל עוד כואב

האם מינוי מקורבים יכולים להתקיים במנהל תקין? האם ועדות האיתור אפקטיביות? על רקע החלטת בג"ץ לבטל את מינוי מנכ"ל משרד המדע ובעקבות החלטת העליון שלא להתערב בהחלטה שלא לחקור את המינויים הפוליטיים של השר בנימין בן-אליעזר, מסבירים מומחים מתחום האתיקה את שורש הבעיה - ומאירים את הנתיב לדרך הישר.

פרופ' יצחק גל-נור מהאוניברסיטה העברית, נציב שירות המדינה לשעבר וכיום עמית בכיר במכון ון-ליר, טוען כי ההתנהלות כיום אמנם

חוקית אך אינה עונה על הקריטריונים של מנהל תקין. "המינויים הפוליטיים למיניהם זו צרה צרורה והגיע הזמן

לעשות בדק בית יסודי בגלל השימוש לרעה. לדוגמא, אסור שהמנכ"לים במשרדי הממשלה יהיו קשורים לשר. צריך להקים חיץ בין הדרג הפוליטי לבין הדרג המדיני".

"במדינה מתוקנת", מסביר גל-נור, "הפוליטיקאים מופקדים על המדיניות הכללית ואילו אנשי המנהל הם אלו שצריכים לממש את זה בצורה המקצועית ביותר ולצורך זה הם נבחרים במכרזים שעשויים כהלכה". הוא מציע תקופת ניסיון של חמש שנים שבמהלכה "מנכ"לי המשרדים, דירקטורים בחברות ממשלתיות, רגולטורים - כולם ללא יוצא מן הכלל יעברו ועדות מכרזים נקיות, ורק בחלוף השנים נוכל לראות אם אנחנו יכולים לבנות שירות מדינה נקי ומקצועי. ייתכן שלאחר מכן ניתן יהיה להתיר את הרסן. אם נעשה את זה בצורה מלאה וגורפת והדבר יעוגן בחוק - גם השרים ינשמו לרווחה. המשרדים שלהם יזכו למנהלים שבאמת יש להם כישורים לתפקיד. יש לשתול את הרעיון הזה לאט לאט ולהקים מחדש שירות מדינה מקצועי ונקי מקשרים מקורבים".

"ישר קפצנו אל השיטה של המינויים הפוליטיים"

עם זאת, פרופ' גל-נור מבהיר כי בהשוואה למדינות אחרות בעולם ישראל לא במצב כל-כך גרוע. "בארה"ב המשטר נשיאותי והמינויים תמיד פוליטיים. הבעיה אצלנו היא שלא הקמנו שירות מדינה מקצועי, ישר קפצנו אל השיטה שבה המינויים הם פוליטיים ומפלגתיים. הראיה לכך היא ועדת האיתור ליועץ המשפטי לממשלה. הרכב הוועדה בלתי אפשרי בגלל נוכחות הפוליטיקאים. יש למצוא את האנשים הנכונים שראוי שיישבו בוועדה כזו והם יכולים להגיע מתחומים שונים - מדע, עסקים, יש מספיק אנשים ישרים וטובים במדינתנו".

לעומתו, פרופ' אסא כשר, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, חבר ועדת זמיר לאתיקה של חברי כנסת וחבר ועדת שמגר לאתיקה של השרים, טוען כי בהסתכלות היסטורית התקדמנו בצעדי ענק. "יש לנו חוקים ברורים בעניין ועדות איתור, יש ועדות מינויים ויש ועדה שצריכה לאשר את המינויים. נכון שהרכב הוועדה חשוב, אך אנחנו צריכים לצאת מההנחה שאיש הגון ממנה ועדה ראויה. לא הייתי סומך על ועדה שיש לה כללים מופשטים ומעטים אלא על ועדה שהאתיקה מנחה את דרכה".

לדברי פרופ' כשר, אמנם נראה לנו שאנו חיים במשטר של תוהו ובוהו ושחיתות שלטונית,

אך בדמוקרטיה, האזרחים בוחרים פרלמנט וממשלה והם מייצגים את הציבור. "בגלל שיש שם גם מעט חברים שנגועים בשחיתות מקיפים אותם בשומרים - חשב, מבקר פנים, מבקר חוץ, רגולטורים, מתייחסים אליהם כחתולים ושמים להם שומרים כדי שלא יגיעו לשמנת", הוא מסביר, "לדעתי, זו תפיסה קלוקלת. אנחנו צריכים לצאת מהנחה ששרים וחברי כנסת ואנשים בעמדות ציבוריות הם הגונים ורוצים לעשות את מלאכתם נאמנה, אבל המצבים הם מורכבים ולכן צריך קווים מנחים". הפתרון האופטימלי לדעתו טמון בכללי אתיקה שכולם מכירים, מבינים ופועלים על פיהם.

בדומה לפרופ' גל-נור, גם פרופ' כשר מסכים שמצבנו לעומת שאר העולם דווקא טוב. "בסנאט של ארה"ב יש בעיית אתיקה חמורה הרבה יותר. שם יש כל הזמן שדלנים שמשפיעים על נבחרי הציבור ונבחרי ציבור שהופכים להיות עשירים מופלגים בסנאט ובקונגרס. בישראל הדברים מתנהלים בצורה נקייה יותר".