משבר דובאי: על הבנקים בישראל להעריך נזקים
בנקים גדולים במערב מושקעים בדובאי בעשרות מיליארדי דולרים. איזה בנקים ישראליים, כולל בנק ישראל, השקיעו מנכסיהם באותם בנקים ועד כמה הם חשופים לסיכונים? כמה מתוך זה הן יתרות המט"ח של בנק ישראל, אם בכלל?
המשבר בדובאי צריך להדליק נורה אדומה גם אצלנו. ראשי המערכת הבנקאית, כמו גם של בנק ישראל והאוצר, יידרשו עוד הערב או מחר (א') לערוך בקרת נזקים אפשריים. לא אתפלא אם כבר החליפו טלפונים בהולים בסוף השבוע. מה שבטוח - המשבר העולמי טרם חלף. האם תסמונת ליהמן ברדרס שוב חוזרת על עצמה?
- קריסה בדובאי: ממשלת האמירות שקועה בחובות
- בנק אוף אמריקה: המשבר עלול ליצור בעיה עולמית
דובאי הורידה את וול סטריט: דאו ג'ונס איבד 1.5%
הקריסה של כלכלת דובאי, על סף חדלת פירעון, איננה משבר פיננסי של עיירת פיתוח נידחת. בנקים גדולים במערב מושקעים בה בעשרות מיליארדי דולרים. איזה בנקים ישראליים, כולל בנק ישראל, השקיעו מנכסיהם באותם בנקים ועד כמה הם חשופים לסיכונים אפשריים? כמה מתוך זה הן יתרות המט"ח של בנק ישראל, אם בכלל?
הבנקים בתגובה
3 הבנקים הגדולים: איננו חשופים למשבר בדובאי
תני גולדשטיין
בפועלים, לאומי ודיסקונט הבהירו ל-ynet: "בשרשור כלשהוא יש לבנקים הישראליים חשיפה לבנקים שחשופים להשקעות של דובאי, אבל בשביל שבנק ייפגע הוא צריך להיחשף למוסד שקרס". גורם במערכת הוסיף עם זאת: "בבנקים צריכים להיות ערים לשאלה אם כל בועות הנדל"ן בעולם כבר התנפצו"
מי שהתפתה להשקיע בתכניות הפיתוח היומרניות של ממשלת דובאי, שכח או שהדחיק את העובדה שמזמן היא איננה נסיכות נפט כמו שהיתה פעם. רזרבות הנפט לייצוא התרוקנו. נשארה רק נסיכות שאיננה יותר מנווה מדבר מלאכותי בשליטת בדואים אוליגרכים, מיליארדרים המושכים בחוטים של ממשלה עניה, אשר נתיניה דמויי עבדים.
התאגיד הממשלתי "דובאי העולמית", המגייס ההשקעות במטרה להפוך את דובאי ל"פנינת תיירות", מתקשה היום לעמוד בפירעון 60 מיליארד דולר שהלוו הבנקים. סך כל חובות הממשלה נאמדים בכ-90 מיליארד דולר. החוב הענקי הצטבר לאחר שנמחקו להם כ-1.7 טריליון דולר מתחילת המשבר כתוצאה מצניחת ערך הנדל"ן.
הבנקים נכנסו לעסקה על סמך הגב הכספי של שליטי הנסיכות. עכשיו הם משתעשעים בתקווה שהשליטים ועמיתיהם באיחוד אמירויות המפרץ יכניסו את ידיהם עמוק לכיסים כדי לעמוד בפירעון. הם לא מכירים עם מי יש להם עסק? מדוע ברוני הנפט לא נידבו את כספם הפרטי (שהוא בעצם אוצר המדינה הדובאית) מלכתחילה למימון פרוייקט הפיתוח?
כי אותם שליטים השתלבו יפה בשיטה המערבית לגלגל עסקים ב"כסף של אנשים אחרים", כלומר הרווחים כולם שלהם וההפסדים של האחרים. היתרון שלהם הוא בערמומיות של דרי המדבר. הם לא ימהרו לשלם מכיסם את מחיר השיטה. מזכיר לכם מישהו?
מאחר שמשבר דובאי עלול להתגלגל, עלולים הבנקים להתמודד עם אפשרות חמורה יותר כדי למנוע את "אפקט הדומינו". איך יגיבו אם שליטי דובאי, כבעלי הון פרטיים, יציעו לכסות מחשבונותיהם את חובות ממשלתם העניה, תמורת אחוזי שליטה בבנקים? בערך כמו שממשלת בריטניה התנתה את הזרמת הכספים למערכת הפיננסית במשבר האחרון.
כך או אחרת, האופוריה שאנחנו בדרך ליציאה מהמשבר, איננה במקומה. נראה כי שר האוצר יובל שטייניץ לא טעה כשהעריך באמצע השבוע כי "עדיין מצפים לנו זעזועים ונפילות".
תוכניות פיתוח יומרניות. דובאי
צילום: AP
מומלצים
