אחרי 16 שנה: דמיאניוק שוב על ספסל הנאשמים

"תם ולא נשלם. השלמות איננה נחלתו של שופט בשר ודם", כתבו ביולי 1993 השופטים מאיר שמגר, מנחם אלון, אהרן ברק, אליעזר גולדברג ויעקב מלץ בפסק הדין שטלטל את ישראל, שבו קבעו כי ג'ון דמיאניוק אינו "איוון האיום" מטרבלינקה. ואכן, תם אך לא נשלם. הבוקר (יום ב'), כמעט 16 שנה אחרי שעזב את ישראל לעיירה השקטה סבן הילס שבארה"ב, ייכנס דמיאניוק לאולם 101 בבית המשפט המחוזי במינכן ויתיישב שוב על ספסל הנאשמים, במה שיכול להיות משפט הנאצים הגדול האחרון בהיסטוריה.

השנים חלפו, ומרבית העדים הלכו לעולמם, אך האישומים שמופנים כלפי דמיאניוק ב-2009 דומים כמעט לחלוטין לאלה שהופנו נגדו כשהופיע לראשונה בפני בית המשפט בישראל לפני 21 שנה - סיוע לרצח של עשרות אלפי יהודים בעת ששימש כוואכמאן (שומר) מטעם הנאצים.

התביעה הגרמנית, שביקשה את הסגרתו של דמיאניוק מארה"ב, משוכנעת שבידה להוכיח כי הוא סייע לרצח של 27,900 אלף יהודים בשואה, בעת

ששימש כוואכמאן במחנה ההשמדה סוביבור. דמיאניוק, אדם חולה כמעט בן 90, שוהה מאז הוסגר לגרמניה בבית כלא סמוך למינכן. הוא מודה שנלקח בשבי על-ידי הנאצים במהלך המלחמה, אולם פרקליטו גינטר מול צפוי לדחות בשמו את הטענות לפיהן שירת במחנות.

למרות מחאות משפחת דמיאניוק, קבעו חוות דעת רפואיות שהוא כשיר לעמוד למשפט. עם זאת, עקב מצבו בריאותו, החליט בית המשפט להגביל את השימועים לשעה וחצי בכל פעם. דמיאניוק יענה באוקראינית לשאלות מכסא הגלגלים שאליו הוא מרותק. המשפט צפוי להימשך כחצי שנה ולהסתיים במאי 2010. אם יורשע, הוא צפוי לעונש מאסר של עד 15 שנה ויסיים את חייו ככל הנראה מאחורי סורג ובריח.

לפחות שני ניצולים חיים צפויים לקחת חלק פעיל במשפט ולמסור את עדותם - תומאס בלאט וג'ולס שלביס. בלאט, יהודי פולני בן 82, היה בן 16 כשהצליח לברוח מסוביבור במהלך המרד שפרץ בו באוקטובר 1943. הוריו ואחיו הצעיר מתו במחנה. שלביס, יהודי גרמני בן 88, נלקח לעבודות מיד עם הגעתו למחנה ביוני אותה שנה. נשותיהם, הוריהם ואחיהם נרצחו. בלאט ושלביס כתבו ספרים הנחשבים לאמינים והופיעו במשפטים קודמים של פושעים נאצים.

עדויות המתים יינתנו מהכתובים

רשימת עדי התביעה כוללת גם 23 עדים שאינם בחיים ועדותם תימסר באמצעות מסמכים היסטוריים ותצהירים שנלקחו מהם לפני מותם. עדות חשובה אחרת, בה נעשה שימוש גם במשפטו של דמיאניוק בישראל, היא עדותו של איגנט דנילצ'נקו, שבחקירתו בבריה"מ בשלהי שנות ה-70 סיפר כי שירת כוואכמאן עם דמיאניוק בסוביבור. "ראיתי את דמיאניוק ושומרים נוספים מכים יהודים. זו היתה פעולה שגרתית", ספר אז דנילצ'נקו.

לתביעה הגרמנית נגד דמיאניוק הצטרפו בחודשים האחרונים 35 יהודים שביקשו לייצג את קרובי משפחתם שנרצחו בסוביבור. מדובר בקבוצה הגדולה ביותר של בני משפחות נרצחים המצטרפת לתביעה במשפט נגד פושע נאצי. בקבוצה ניתן למצוא בין היתר 23 הולנדים, אזרח גרמני ושני פולנים. לא ברור אם מי מבין אלה יזכה לדבר במהלך המשפט או בשלב הסיכומים.

המשפט מעורר עניין רב בתקשורת העולמית. עד-כה נרשמו 200 עיתונאים לסקר את המשפט, וספק אם יימצא מקום לכולם באולם שבו 147 מקומות ישיבה. יצויין כי מספר הקורבנות שדמיאניוק נאשם במעורבות ברציחתם הוא מספר המבוסס על הערכות. מומחים קבעו בהתבסס על מסמכים היסטוריים כי בין אפריל ליולי 1943 הובלו לסוביבור 29,579 יהודים ב-15 טרנספורטים. הם החסירו ממספר זה את כמות המגורשים שמתו ככל הנראה במהלך הנסיעה למחנה והגיעו למספר הסופי – 27,900.

תהליך ההסגרה

המשפט המחודש הוא תוצאה של מאבק משפטי ארוך שניהלו הרשויות בארה"ב ובגרמניה, נגד מי שנחשב על-ידי מכון ויזנטל כפושע הנאצי מספר 1 שעדיין חי. דמיאניוק היגר לארה"ב ב-1951 והשתקע באוהיו. ב-1981 איבד את אזרחותו האמריקנית וב-1986 הוסגר לישראל. ב-1988 החל המשפט המסוקר שבו הואשם דמיאניוק כי הוא איוון האיום.

ניצולי שואה שהעידו במשפט וגם כאלה שהעידו אך הלכו לעולם, זיהו כולם את דמיאניוק כשומר הסאדיסט מטרבלינקה, שהפעיל יחד עם שומר נוסף את תאי הגזים בהם נרצחו כ-870 אלף יהודים. על בסיס עדויות אלה הרשיעו אותו השופטים דב לוין, דליה דורנר וצבי טל וגזרו עליו עונש מוות. 

כבר לא "סוס בריא". דמיאניוק בעת הסגרתו מארה"ב (צילום: AP)

דמיאניוק ערער על הפסיקה ועורך דינו יורם שפטל הציג מסמכים מפרוטוקולים של משפטי וואכמאנים בברית המועצות, בהם נמסר כי מפעיל תאי הגזים איוון האיום, הוא אדם בשם איוון מרצ'נקו ולא איוון דמיאניוק. המסמכים החדשים הטילו צל כבד על הפסיקה המקורית וב-1993 זוכה דמיאניוק מחמת הספק ונשלח לחופשי.

חמש שנים אחרי ששב מישראל לאוהיו, חידשו הרשויות את אזרחותו של דמיאניוק, אך שנה מאוחר יותר שללו אותה שוב בטענה שדמיאניוק הסתיר את העובדה ששירת בשלושה מחנות השמדה, בעת שהיגר לארה"ב אחרי

מלחמת העולם השנייה. ב-2002 ביטל שופט פדרלי את האזרחות וב-2005 הורה בית המשפט לגרשו.

במקביל לשאלה אם לגרש את דמיאניוק לאוקראינה מולדתו, לפולין, לגרמניה או אפילו ישראל, פתחה משפחתו של הנאשם במאבק נגד ההחלטה. לטענתה, הנאשם שעבד במשך שנים כפועל ייצור במפעל של חברת המכוניות "פורד" וכונה על ידי אחד העדים במשפטו בישראל כ"סוס בריא וענקי", הוא עתה לא יותר מקשיש שבריאותו הגופנית והנפשית בגדה בו. הרשויות לא ויתרו ובמאי 2008 נדחה הערעור האחרון של דמיאניוק והוא הוסגר לגרמניה. כעת התגלגל הנושא לפתחו של בית המשפט במינכן שיצטרך להכריע בשאלה הישנה - מה עשה ג'ון דמיאניוק במלחמה?