אם יש אלוהים, שיופיע מיד

נניח שילדיכם חצו כבר את גיל ההארי פוטר, ופתאום הם מתחילים להתעניין בשאלות גדולות ומופשטות, כגון, האם באמת יש אלוהים, ואם כך מדוע יש רוע בעולם, ואיפה הוא היה בזמן השואה. מה תגידו להם? השכלתו של ישראלי חילוני לרוב לא כוללת פרקים בסיסיים בתיאולוגיה. בלימודי התנ"ך, אלוהים הוא דמות משנית ומטושטשת בספר. מידע שימושי אודות דתות אחרות לא חודר את המעטת הנוקשה של תוכנת הלימודים, וכך יכול הישראלי המשכיל לגרד בפדחתו יומיים ולא לדעת מה בעצם ההבדלים המהותיים בינינו לבין הקתולים, למה ההינדים צמחונים, במה מאמינים בודהיסטים ואיך זה שכל הדתות באשר הן לא מצליחות למנוע אפילו מלחמה אחת.
"המסע של תיאו" הוא ספר שתפקידו המוצהר לענות על השאלות האלה. זהו רומן-רעיונות שכתבה קתרין קלמון, אנתרופולוגית וסופרת צרפתיה, וגם אם המהדורה הצרפתית והתרגום העברי כאחד משתדלים להסתיר את זה, המודל הוא "עולמה של סופי", ספר לנוער על תולדות הפילוסופיה המערבית. כמו ש"סופי" גזור מ"סופיה", שהיא חכמה ביוונית, תיאו גזור מ"תיאודור", שזה בעברית מתנאל, מתנה מאלוהים. "עולמה של סופי" היה רב מכר היסטרי באירופה, ו"המסע של תיאו" כבר תורגם לעשרים לשונות, וכיוון שממילא אין על המדף דבר שישווה לו, נתעלם גם כאן מן הדמיון הבולט ונשאף לאהוב את מה שיש.

מהי אלוהות

בראשית הדברים נתוודע לתיאו פורניי ולמשפחתו המאושרת שחיה בצרפת בבית בורגני מהוגן: "לא אבטלה, לא מריבות. אביו של תיאו עבד כעמית מחקר במכון פסטר, ניגן בפסנתר בכשרון רב והיה הטוב שבבעלים. הגורל האיר פנים למלינה (האמא, א.מ.): היא שמשה כמורה למדעי הטבע, עמיתיה לעבודה היו מלאי מרץ ותלמידיה ממושמעים ונבונים. אחיותיו של תיאו אהבו אותו מאוד". ונניח שצלחתם את זה ובכל זאת הצלחתם להתעניין בתיאו, עוד מעט תתמלא העלילה במחלה מסתורית של העלם, ובדודה מרתה טובת הלב, העשירה והאקסצנטרית שתיקח את העלם למסע על פני כדור הארץ, קצת כדי למצוא מזור לתחלואיו והרבה כדי להושיב אותו בחברת רבנים, כמרים, נזירים, מורי-הלכה מוסלמים, שמאניסטים וערב רב של דמויות שכולן משמשות כפה לדת או אמונה. תיאו, הילד המנומס בתבל, מקשיב בסבלנות, שואל שאלות בסיסיות ובכלל לא מתקומם נגד סדרת הדיאלוגים הסוקרטיים שהוא עובד בדרך לבירור השאלה, מהי אלוהות.
מידע בסיסי יש כאן, לא תמיד מדויק. במהדורה העברית נוספו הערות והארות בשל ייעוץ מדעי של פרופ' שלמה בידרמן, כך שגישתה האוורירית-משהו של קתרין קלמון לעובדות זוכה לתיקון שמשביח את התרגום על פני המקור.

מסכימים שצריך לעשות שלום

התחנה הראשונה של תאו היא בירושלים: רב נשוא פנים מסביר לו ש"ליהודים יש אבות קדמונים מייסדים, נביאים, גיבורים, קדושים מעונים וקציני מלחמה, ואולם איש מהם לא עלה השמיימה". כוכבית קטנה מובילה להערה הנחוצה, שאליהו דווקא כן עלה, ואפילו בסערה (מלכים ב' פרק ב) – אבל יש עוד אחד, שלא מופיע בהערה: "ויתהלך חנוך את האלוהים ואיננו כי לקח אותו אלוהים". בראשית פרק ה', וזה המקרה היחיד שבו אלוהים לוקח מישהו מאיתנו כדי לארח לו לחברה, בכל התנ"ך.
בירושלים מוצא תיאו גם כומר ומורה הלכה מוסלמי, כולם מתווכחים קצת ומסכימים שצריך לעשות שלום אבל זה לא מסתייע. משם נוסעים הדודה מרתה ותיאו למצרים, לבקר את האלים הנושנים וגם את תחילת הנצרות הקופטית, מדרימים להודו על שלל דתותיה, טסים ליפן כדי לגלות את השינטואיזם, עוברים דרך איסלאם סופי, בודהיזם, שמניזם ועוד כמה איזמים, ומגיעים לאפריקה כדי להתוודע לדתות אנימיסטיות. ויש גם הפי אנד. 656 עמודים בעברית.

דמיוני ודי אידיוטי

הבעייה העיקרית של הספר הזה אינה האינפורמציה, אלא האריזה. לעתים קרובות נופלים מחברים של רומן רעיונות בפח הרעיונות, והשלד העלילתי נפגם בשל כך, הדמויות הופכות דו-ממדיות, והמשחקיות נעשית מאולצת. בדיוק כך קרה ב"עולמה של סופי", עם כתבי החידה הנרדיים שפזורים לאורך הספר, ובדיוק כך קורה גם כאן, עם סיפור האהבה האפלטוני בן תיאו לחברתו הסנגלית, ובינו לבין מין אוראקל ממוחשב ממשחק קווסט דמיוני ודי אידיוטי, בעיני מי שקווסטים מעניינים אותו. ועם כל זה אני מוכרחה להודות כי הספר עורר בי זכרון ילדות נושן: "מסע לארץ הנגב" ו "מסע למדבר יהודה" של רינה הברון, שבו קלרגל, הגמל שניחן בכושר דיבור ובעברית צחה, מסביר לילד ששמו אביק את הגיאולוגיה, הגיאוגרפיה וההיסטוריה של המקום. כיוון שהייתי ילדה נרדית, עד יום שמורה בי חיבה לספר הזה, והיא עצומה כדי הצורך לחבב גם את "המסע של תיאו" כנרדית מבוגרת. אני מבקשת להאמין שיש בינינו די בוגרי ערוץ שש שיאהבו את הספר, למרות מגרעותיו, ושילמדו ממנו משהו שמערכת החינוך מסתירה בקנאות מנתיניה הקטנים: היינו, שיש שמונים וארבע אלף דרכים אל הבודהא, שהוא מופיע במגוון עצום של התגלויות, ושלא ממש חשוב למי מתפללים, כי לאדוני שבשמיים יש כתפיים רחבות, והוא סובל הכל. אפילו אותנו.

"המסע של תיאו", קתרין קלמון. מצרפתית: חגית בת-עדה. הוצאת "זמורה ביתן", 656 עמ'