"לא יהיה מנוס משילוב אנרגיה גרעינית בישראל"
כך אמר המדען הראשי של משרד התשתיות, ד"ר שלמה ולד, בכנס מיוחד שבחן את הסוגייה השנויה במחלוקת מהיבטים שונים. הוא אמר שבטווח הארוך מאגרי הגז והשטחים לניצול אנרגיה סולארית בישראל לא יספיקו, ואין מקורות אנרגיה אחרים להסתמך עליהם. עמיתו מהמשרד להגנת הסביבה הסכים: יש צורך בבדיקה מסודרת של הנושא
"לא יהיה מנוס מפני שילוב אנרגיה גרעינית במשק האנרגיה הישראלי בטווח הבינוני והרחוק" - כך אמר היום (ב') המדען הראשי של משרד התשתיות, ד"ר שלמה ולד, בכנס של המכון הישראל לאנרגיה וסביבה.
ולד אמר עוד כי הוא מקווה שניתן יהיה בעתיד להקים תחנת כוח גרעינית שתהיה משותפת לישראל וירדן. ירדן אכן מתעניינת בהקמת תחנת כוח גרעינית ואף שכרה לאחרונה חברה בינלאומית שתסייע לה לקדם את הנושא.
ייצור החשמל בישראל מסתמך כיום בעיקר על פחם. אט אט גדל נתח ייצור החשמל באמצעות גז טבעי, ובעתיד יגדל גם נתח ייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים, בעיקר אנרגיה סולארית. אך ולד סבור כי אף אחד ממקורות האנרגיה הללו אינן יכולים להישאר מקורות אסטרטגיים, עליהם יכולה ישראל לסמוך לטווח הארוך.
ולד הסביר כי גם אם בטווח הקרוב יש לישראל מקורות אנרגיה מעבר לפחם - כמו למשל גז טבעי ואנרגיות מתחדשות - בהתחשב בקצב הגידול והצמיחה הכלכלית הם לא אמינים לטווח הרחוק. הוא אמר כי הגז הטבעי שהתגלה לאחרונה לחופי ישראל יספיק ל-20 שנה לכל היותר. הוא העריך גם שעד שנת 2050 - וזו תחזית אופטימית - תמצה ישראל את כל הפוטנציאל הסולארי שלה - גם אם תציב פאנל סולארי על כל גג.
המשמעות, לדבריו, היא שבטווח הרחוק - וייתכן שכבר בטווח הבינוני, עוד לפני 2030 - "לא יהיה מנוס משילוב אנרגיה גרעינית בישראל. בטווח הרחוק אין לנו מקורות אנרגיה אחרים להסתמך עליהם, ולכן כבר בקרוב צריכה ישראל לחשוב על שילוב כורים גרעיניים במשק האנרגיה שלה".
שילוב אנרגיה גרעינית בישראל הוא נושא טעון ושנוי במחלוקת מכמה היבטים, ובראשם ההיבט המדיני-אסטרטגי. על פי פרסומים זרים ישראל היא כבר כיום מעצמה גרעינית צבאית, אולם כל עוד הנושא נותר תחת עמימות, וכל עוד ישראל לא חתומה על האמנה הבינלאומית נגד הפצת נשק גרעיני, יקשה עליה להקים תחנת כוח גרעינית אזרחית, והיא לא תוכל לקבל סיוע בנושא מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. הודו היא אחת המדינה הנוספות הבודדות בעולם שכמו ישראל אינה חתומה על האמנה נגד הפצת נשק גרעיני, ובכל זאת קיבלה סיוע בהקמת תחנת כוח גרעינית לאחר השתדלות רבה מצידו של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש.
הגז והשמש לא יספיקו
ולד אמר כי סוגיות סביבתיות יכתיבו את אופיו של משק האנרגיה העתידי של ישראל. כך למשל הוא העריך כי התחנה הפחמית הנוספת באשקלון, הקרויה גם "פרויקט D" תוקם בסופו של דבר, חרף התנגדותם של משרדי הבריאות והגנת הסביבה, ומאבקם של ארגוני הסביבה. עם זאת, הוא סבור כי תחנה נוספת (פרויקט E) כבר לא ניתן יהיה להקים משום הדרישות שיוצבו לישראל בכל הנוגע להפחתת פליטות גזי חממה.
ולד סבור כי גם תחום האנרגיה הסולארית מדשדש. הוא ציין כי סקר של משרד התשתיות מצא שיש בארץ כ-300 קמ"ר שאפשר להקים עליהם מתקנים סולאריים, "אבל רק 4 קמ"ר של התחנה הסולארית באשלים 'הוציאו את הנשמה למשרד שלנו'". הוא אמר שאינו יודע עד כמה תוכל ישראל לעמוד בעוד "קרבות" מהסוג הזה, וציין כי המדינה מתקשה לקדם באופן משמעותי את הנושא הסולארי; "אנחנו זזים בקצב איטי מדי".
מעבר לסוגיה המדינית, לניצול אנרגיה גרעינית יש גם היבט סביבתי - ולא מעט מתנגדים בעולם, במיוחד לאחר אסון צ'רנוביל ב-86. לאחר האסון חלה האטה משמעותית בהקמת כורים גרעיניים חדשים בעולם, אך בשנים האחרונות יש התעוררות בתחום האנרגיה הגרעינית, על רקע הרצון של מדינות רבות לייצר אנרגיה במינימום פליטות גזי חממה.
בהקשר זה דיבר בכנס המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר ישעיהו בר אור, שאמר כי "יש צורך בבדיקה מסודרת של כניסת אנרגיה גרעינית לישראל". הוא אמר כי הכנסה של סל דלקים שיכלול גז, אנרגיות מתחדשות ואנרגיה גרעינית יתן לישראל עמידה משמעותית ביעדים שהציבה לעצמה. "יש לנצל את חלון ההזדמנויות לכשיהיה", הוסיף.
 | ||||||
| ||||||
|
כיום פועלים בעולם 431 כורים גרעיניים. עיקר ההתנגדות להם מקורה בחשש מתקלות ודליפות, ומהצורך לסלק את הפסולת הרדיואקטיבית. ולד ציין כי בשנים האחרונות ניכר שיפור משמעותי בהיבט הבטיחותי; מעל 20 שנה לא התרחשה תקלה משמעותית ובשונה מהכור בצ'רנוביל, שהיה מדור 1, כיום מקימים כורים מדור 3 ובעתיד הלא רחוק יקימו כורים מדור 4 - הבטוחים הרבה יותר.
