שפעת החזירים: רוב הרופאים מסרבים להתחסן
מדינת ישראל רכשה חיסונים נגד שפעת החזירים במיליארדי שקלים, אבל בדיקת 24" שעות" של "ידיעות אחרונות" מגלה שדווקא האנשים שאמורים לחסן את הציבור - נמנעים ברובם מקבלת החיסון. ממה הם חוששים, ובאיזה בית חולים מתחסנים הכי הרבה אנשי צוות רפואי?
זה התחיל בחודש אפריל ותפס אותנו לא מוכנים - שפעת החזירים התפרצה במקסיקו והתפשטה במהירות ברחבי היבשת, תוך שהיא גורמת לתחלואה קשה ולא מוכרת ולשיעורי תמותה חריגים. איגוד הבריאות האמריקאי הזהיר מפני התפשטות מגיפה והתרחיש היה מבהיל וחד משמעי: צפויה תחלואה המונית ולצידה שיעורי תמותה מבהילים בממדיהם.
מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) נתן את האות וחברות תרופות מיהרו לייצר במעבדותיהן חיסון נגד השפעת החדשה. בעוד שחלק מהמדינות דאגו למלא את מחסניהן בבקבוקוני החיסון, בישראל עוד שקלו את הכדאיות. אבל בעקבות נתונים מדאיגים שהלכו והצטברו והוכיחו שאכן מדובר במגיפה, החליט אז סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לרכוש את החיסון האירופי.
בחודש אוקטובר רכשה ממשלת ישראל חיסונים בעלות של מיליארדי שקלים, שיועדו בתחילה לחולים בקבוצות סיכון ולצוותים הרפואים. אבל בפועל דווקא האנשים שאמורים לחסן אותנו, אינם מתחסנים. בבית החולים ביליניסון, התחסנו רק 30 אחוזים מאנשי הצוות הרפואי, בבית החולים שיבא 29 אחוזים ובבית החולים זיו רק 26 אחוזים".מדובר בתופעה כלל עולמית," אומר ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. "ישראל מיישרת קו עם מדינות אירופה וארה"ב ואנחנו לא מצליחים להבין את התופעה ולהסביר אותה." זבנג וגמרנו
בתוך הצוותים הרפואיים ישנה התפלגות. שיעור ההתחסנות בקרב הרופאים גבוה משמעותית מזה של האחיות. זאת לעומת שפעת החורף המסורתית, המתאפיינת במגמה הפוכה. יותר אחיות מתחסנות. גם הפעם מדובר במגמה עולמית, הנובעת ככל הנראה מנטייתן של האחיות לבטוח בדבר שהוכח כבר, בעוד שהרופאים נצמדים לחידושי המדע. יחד עם זאת שיעור ההתחסנות בקרב הרופאים עדיין נמוך באופן מעורר דאגה.
פרופ' מוטי רביד, מומחה ברפואה פנימית, מסביר את הפחד מפני החיסון. "מה שקרה הוא שהחיסון התחיל ברגל שמאל וסביב זה נבנתה חרדה ואפילו דמוניזציה. הפחד מהמחלה, שתוצאותיה בקרב מיעוט מהחולים הן קשות, העתיק את עצמו גם לחיסון. וכך קורה שאנשים חושבים שאם מדובר במחלה קשה, גם החיסון קשה. אבל מדובר בחיסון המכיל וירוס מומת. אז מה שנשאר זה מסע הפחדה מיותר ומוגזם, רווי פאניקה ומנותק מהמציאות," הוא אומר. "לווירוס הומצא חיסון בגרסה אמריקאית, השונה מזו האירופית. החיסון האירופי שונה באחד החומרים, כשרשויות הבריאות האירופיות הוסיפו את חומר המעלה את התגובה לחיסון. בחיסון האמריקאי רמת הווירוס גבוהה פי שלושה כיוון שהוא איננו מכיל את החומר הזה, וכיום רשויות הבריאות האמריקאיות מכות על חטא שמנעו את הכנסתו לתרכיב. מבחינת תופעות הלוואי, ראוי לציין, אין הבדל."
עד כאן העובדות, אבל בפועל שיעור ההיענות, בעיקר בקרב האחיות, נמוך ומדאיג. ממה זה נובע?
"בעיקר בגלל פרסומים מוטעים באינטרנט, שברובם אבסורדיים וכמעט על סף בורות, ומה שמצער הוא שבמקום להתייחס
ברצינות להכחשות הגורפות של משרד הבריאות, הולכים שולל, לרבות חלקים מהצוותים הרפואיים, אחרי פרסומים לא אמינים."
בתי החולים ומנהלי הקופות השונות, מצידם, מייחדים מאמצים רבים לחיסון הצוותים הרפואיים. המרכז הרפואי איכילוב הוא בין המובילים בישראל בקבלת חיסונים בקרב הצוותים (ראו טבלה.( הסיבה לכך, אומרים בחיוך במסדרונות, היא נחרצותו של המנהל, פרופ' גבי ברבש, שכפה על העובדים להתחסן.
לעומת זאת רוב אנשי הצוות הרפואי שפגשנו אתמול במסדרונות אחד מבתי החולים במרכז הארץ עדיין לא התחסנו. בדרך כלל לא היה להם מה לומר נגד החיסון. התשובה השגרתית שקיבלנו הייתה "אני לא התחסנתי. למה? אין לי סיבה מדויקת. עדיין לא הספקתי."
גם יוליה, רופאה המטולוגית, עדיין לא התחסנה. "אני נגד חיסונים," הסבירה. "בחיים שלי לא התחסנתי בשום סוג של חיסון - אבל יכול להיות שאני טועה." "גם אני לא התחסנתי," אומרת נועה, אחות צעירה בחדרי הניתוח. "למה? כי אני פוחדת."
עובדת כוח עזר כבת ,50 בחדר הניתוח, מודה: "הרופאים המליצו שאתחסן. גם ההנהלה בעד חיסון נגד שפעת החזירים - אבל לא התחסנתי כי אינני מעוניינת. בגילי אני לא צריכה עוד חיידקים בגוף. אבל אני לא אינדיקציה. שמעתי שהרופאים כאן התחסנו."
גם ד"ר י,' רופא בכיר במכבי שירותי בריאות, מסרב להתחסן. "יש לי יותר מסיבה אחת טובה שמונעת ממני ללכת ולהתחסן," הוא מסביר. "קודם כל, אם להאמין לפרסומים של שירותי הבריאות העולמיים, מדובר בסך הכל בסוג נוסף של שפעת שסביבה נבנתה לה מערכת הפחדה שהיא בעיקרה פסיכולוגית. אז אם זאת רק עוד שפעת, למה להתחסן מפניה?
"אבל מה שעוד מרתיע אותי, ואולי יותר, זו החופזה שבה רקחו את החיסון בשיטת הזבנג וגמרנו. בעוד שלפני הנפקת חיסונים הם עוברים תהליכים ממושכים ומבוקרים של ניסוי וטעייה, הרי שפה יש הרגשה שהלכנו לפי שיטת מהר מהר, העיקר שיהיה חיסון ושנרצה את האוכלוסייה."
מ,' רופא ממרכז הארץ של שירותי בריאות כללית, היסס לפני קבלת חיסון. "בעוד שבחיסון האמריקאי חוסנו רבים, החיסון שמתקבל בישראל הוא החיסון האירופי שלתוכו הוכנסו מתכות וחומרים שמזיקים לבריאות," הוא אומר. "גם אם השפעת החיסון תהיה טובה, איש לא יוכל לומר לי מה תהיה השפעת החומרים המזיקים האלה על גופי. ולכן היססתי. אבל בלחץ המרכז הרפואי שבו אני עובד לא הייתה לי ברירה ולבסוף התחסנתי."
לעומתם פרופ' אבישי גולץ, מנהל המחלקה לאף אוזן גרון במרכז הרפואי רמב"ם, לא חשש לקחת את החיסון. "התחסנתי מתוך ביטחון מלא ובעיקר כי אני בא במגע יומיומי עם חולים שחלקם אף נדבקו במחלה," הוא אומר. "משרד הבריאות ממליץ לאנשים בסיכון ולצוותים רפואיים לקבל את החיסון, שהוא בטוח, וכאיש מערכת אני מאמין למסר. מה גם שיעילותו גדולה לאין שיעור מהסכנה, בעיקר המיתולוגית, הטמונה בו. כמי שרואה חולים שנפטרים מהמחלה, אני לא רוצה להיחשף לסכנות."
לחץ מתון
פרופ' ראול רז, מנהל היחידה לזיהומים במרכז הרפואי העמק ולשעבר המומחה הראשי לזיהומים של משרד הבריאות, מוטרד מהמצב: "תת ההתחסנות של הצוותים מדיר שינה מעיניי. בפועל, מה שאמור לקרות הוא שכשם שהמחלה
שיבא | 29% |
איכילוב | 35% |
בילינסון | 30% |
רמב"ם | 29%* |
וולפסון | 41% |
מאיר | 30% |
פוריה | 38% |
זיו | 26%** |
גליל מערבי נהריה | 15% |
התפשטה בעולם, היא עשויה להתפשט גם בישראל ולא יהיה מי שיטפל בחולים שיגיעו לבתי החולים ולביקורים במרפאות בקהילה. אני מתאר לעצמי את התרחיש הגרוע מכל, לפיו 50 אחוז מהרופאים והאחיות של מדינת ישראל מושבתים בבתיהם עקב שפעת החזירים. וחולים בבתי חולים ימותו בהמוניהם."
לדבריו מנסה משרד הבריאות להפעיל כל לחץ מתון, אבל אינו יכול לכפות על איש מהצוותים את קבלת החיסון. "אני מקווה שבסופו של דבר השכנוע וההיגיון הבריא יעשו את שלהם ואנשי הצוות הרפואי ייצמדו לנתונים המדעיים ולא להפחדות המוגזמות והמופרכות באינטרנט - וימהרו להתחסן."
כך, או כך, עד היום אובחנו בישראל 8,073 חולים, אבל משערים כי לפחות עוד 8,000 איש שלא הגיעו לבדיקה אצל הרופא חולים בשפעת החזירים. 64 חולים נפטרו מהמחלה. הנתון המדהים, נמסר ממשרד הבריאות, הוא שבשלושת הימים האחרונים עומד ממוצע הנפטרים ליום על ארבעה.
בעקבות ההחמרה בשפעת החזירים בישראל קוראת ההסתדרות הרפואית בישראל לרופאים ולכל הצוותים הרפואיים והפרא-רפואיים למהר ולהתחסן מפני הנגיף. משרד הבריאות מוסר שבמלאי נמצאים 700 אלף חיסונים זמינים, מתוכם כאמור חוסנו רק 110 אלף חולים ואנשי צוות. במשרד הבריאות מודאגים מנתוני הפטירה החדשים. "אם שיעור הנפטרים יחמיר," אומר בכיר במשרד הבריאות, "הרי שמדובר במגיפה של ממש שלא בטוח שישראל ערוכה לתת לה מענה."
בטבלה משמאל: *רופאים: 35%, אחיות 16%. **רופאים: 35%, אחיות 22.5%
מחט בערמה של שחת
ד"ר אפי הלפרין, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בית החולים ביקור חולים בירושלים, אומר כי הבעיה האמיתית היא לא השפעת, אלא חוסר מידע על מרכיבי החיסון ויעילותו
במהלך השבועות האחרונים צצה ועולה שוב ושוב השאלה האם כדאי להתחסן נגד שפעת החזירים. מצד אחד עומדים כל אלה החוזים קטסטרופה בריאותית אם לא נתחסן, מצד שני ניצבים המתנגדים לחיסון הטוענים שתופעות הלוואי שלו מסוכנות יותר מהמחלה עצמה. באמצע נותר הציבור הרחב כשהוא מבולבל ומפוחד.
האמת, כך נראה, הרבה פחות מאיימת, והגיע הזמן ששני הצדדים יירדו מהעץ הגבוה שעליו טיפסו ויכירו בעובדות הבאות: נכון לעכשיו, המחלה איננה כה נוראה כפי שחששו שתהיה כשהיא התגלתה לראשונה במקסיקו במארס השנה, ושיעור התמותה ממנה נמוך יחסית (כ0.018- אחוז בארה"ב.( יחד עם זאת אנשים עם מחלות רקע שונות (לרבות השמנת יתר קיצונית) נמצאים בסיכון מוגבר למות כתוצאה ממחלה זו, ומדאיג הדבר שאנשים צעירים - חלקם בריאים, לרבות נשים הרות - גם הם נמנים עם אלו שסובלים מסיבוכי המחלה.
חשוב לדעת: בשלב זה מסתמן שגם תרכיבי החיסון הקיימים הם בסך הכל בטוחים, ותופעות הלוואי המשמעותיות שדווחו עד כה בעולם בקרב עשרות מיליוני בני האדם שכבר חוסנו היו מעטות. כמי שמאמין שהחיסונים ככלל שינו לטובה את פני הרפואה במאה השנים האחרונות, הייתי שמח אם אותם מתנגדים אידאולוגיים להתחסנות יפסיקו להפיץ מידע לא מוכח
ובלתי אמין. באותה נשימה אני מצפה שגם משרד הבריאות - שמנסה, בהצלחה מוגבלת, להוביל מסע שיווק אגרסיבי לקידום החיסונים - יתחיל להעמיד לרשות הרופאים בישראל והציבור כולו את כל העובדות הרלוונטיות הקשורות במחלה ובחיסונים כנגדה.
במקביל אני מציע שיוקם בישראל גוף חיצוני שאיננו תלוי במשרד הבריאות, מעין כוח שמירה לענייני חיסונים (כפי שהוא מוכר בארצות מפותחות רבות בעולם.( גוף כזה, שיהיה מורכב מרופאים מומחים במחלות זיהומיות ובאימונולוגיה, יוכל לאסוף נתונים, לבחון אותם בעיניים מדעיות ואובייקטיביות ולדווח על ממצאיו והמלצותיו הן למשרד הבריאות והן לציבור הרחב. סביר שמרבית תושבי ישראל ייתנו יותר אמון בעמדות שינקוט גוף מקצועי ועצמאי כזה מאשר בפרסומים המגמתיים של משרד ממשלתי.