בדקנו: האם אשפוז בבי"ח פרטי שווה את הכסף?
הנה כמה דברים שתוכלו לעשות רק בבית חולים פרטי: לבחור את הרופא, את מועד הניתוח, לישון בסוויטה ולצפות בתוכנית האהובה עליכם במסך פלזמה. האם המותרות שוות את ההשקעה? באילו נסיבות רצוי לפנות לבית חולים ציבורי? כתב "מנטה" לא הסתפק בברושורים והתאשפז ללילה בארבעה בתי חולים פרטיים. הנה דירוג הכוכבים שלו
בית מלון מפנק המשקיף לים או מוסד רפואי? מי שהציץ בתשדירי הפרסום הנוצצים של ”אסותא” מרכזים רפואיים – בית החולים ברמת החי”ל, תל אביב, שאל את עצמו את השאלה הזאת. פתיחתו המתוקשרת של בית החולים הפרטי הגדול בארץ נתנה את אות הפתיחה גם למתחריו, שערכו שיפוצים נרחבים ופתחו במסע שיווק בעיקר בקרב הרופאים הכירורגיים, בתקווה שיבחרו לנתח דווקא אצלם.
אלא שבסופו של דבר הלקוח האמיתי הוא המטופל עצמו ואותו מעניינת שאלה אחת: מה מותר בית החולים הפרטי על פני אחיו הציבורי, אם בכלל קיים איזשהו יתרון? גם אנחנו התעמקנו בתשובה לשאלה זאת ובשאלות אחרות, כמו: האם אתם חייבים להיות אמידים כדי לממן טיפול רפואי בבית חולים פרטי? האם יש הליכים רפואיים שרצוי לעבור אותם דווקא בבית חולים ציבורי? התשובות לפניכם.
עיתונאות חוקרת. רן רזניק בודק את הקפה (צילום: אדי קפרוב)
למה בכלל בית חולים פרטי?
כי אתם בוחרים את הרופא המנתח או המטפל. בבתי החולים הציבוריים אי אפשר לפי החוק לבחור את הרופא שיטפל בכם, והרופא שיעשה את זה יהיה אחד הרופאים מצוות המחלקה שאתם מאושפזים בה. בחירה של הרופא המטפל (בין אם זה הרופא המנתח ובין אם זה הרופא המרדים) אפשרית באופן חוקי רק במסגרת השירות הרפואי הפרטי (שר”פ) שפועל בבתי החולים הציבוריים בירושלים (הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים, שערי צדק וביקור חולים). יחד עם זאת הבחירה
ברופאים אינה חופשית לחלוטין גם בבתי החולים הפרטיים, משום שכל אחד מהם קשור לרשימה גדולה אבל מוגבלת של רופאים שמורשים לעבוד שם. גם הביטוחים הרפואיים השונים שדרכם אפשר לממן את הניתוחים הפרטיים קשורים ברשימות גדולות אבל מוגבלות של הרופאים (על כך בהמשך).
כי אתם קובעים את התור במועד הנוח לכם. ברוב המקרים התור בבית החולים הפרטי ייקבע לכם מוקדם יותר מהתור שייקבע לכם במערכת הציבורית.
כי אתם יכולים לבחור את השיטה שבה ייערך ההליך הניתוחי, אפשרות שכמעט לא קיימת במערכת הציבורית. בבית חולים פרטי אפשר לבחור במקרה הצורך את הטכנולוגיה הרפואית שתנותחו בה ובמקרים מסוימים לבחור את האביזר הרפואי שייעשה בו שימוש, כמו סוג הסטנט שיושתל בלב, סוג העדשה שתושתל בעין או המשתל האורתופדי שיושתל לצורך קיבוע. אתם גם מחליטים אם ייעשה שימוש בחומר למניעת הידבקויות בבטן שעשוי למנוע סיבוכים בניתוחים חוזרים. במקרים מסוימים אפשר אפילו לבחור את סוג התפירה שתיעשה לאחר תום הניתוח. בחלק ניכר מהמקרים הבחירה כרוכה בתשלום נוסף.
בגלל תנאי האשפוז. תבחרו: חדר פרטי או סוויטה מפוארת? מה שתגידו (ותשלמו).
כי בבית החולים משתדלים לא לקבל חולים הסובלים מזיהומים. בבתי החולים הפרטיים אין חדרי מיון, כך שהם לא מקבלים לטיפול ראשוני כל מי שמגיע אליהם כפי שמחויבים חוקית ואתית בתי החולים הציבוריים שמפעילים חדרי מיון. מאחר שבית החולים הפרטי אינו מחויב לקבל כל חולה, נעשה בחלקם סינון מוקדם של חולים שנושאים זיהומים או חיידקים בעלי עמידות לתרופות אנטיביוטיות, במטרה להקטין את הסיכוי להדבקת חולים אחרים. את הסינון הזה בתי החולים הציבוריים אינם רשאים, כמובן, לעשות. אגב, מומחים לזיהומים ששוחחנו איתם טוענים שאמנם אין מחקרים המוכיחים כי בבתי החולים הפרטיים נדבקים בפחות זיהומים, אך הסינון המוקדם בהם עשוי להוות יתרון למנותחים.
איך מממנים טיפול פרטי?
כל הביטוחים הרפואיים הפרטיים מכסים את עיקר עלות האשפוז והטיפול. הביטוחים הרפואיים הפרטיים כוללים את הביטוחים המשלימים שמפעילות ארבע קופות החולים (כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית) באמצעות חברות הביטוח, וגם את הביטוחים הרפואיים של חברות הביטוח (כולל חברות הפניקס, הראל, מגדל, מנורה, דקלה, כלל, אליהו ואיילון) שמבטחות את המטופלים באמצעות פוליסות ביטוח בביטוחים קולקטיביים דרך מקומות עבודה וארגונים גדולים או באופן פרטי.
על פי נתוני משרד הבריאות, לכ־75% מהציבור בארץ יש ביטוח רפואי משלים בקופת החולים. בעבור הביטוחים המשלימים אנו משלמים פרמיה חודשית שמשתנה מקופה לקופה ועולה בהתאם לגיל המבוטח.
לפי נתוני דו”ח האגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים במשרד הבריאות, ההוצאה הכספית הגדולה ביותר של הביטוחים המשלימים היא על הניתוחים בבתי החולים הפרטיים (כ־40%). ב־2008 הוציאו הביטוחים המשלימים כ־700 מיליוני שקלים בעבור ניתוחים שעשו חבריהם בבתי חולים פרטיים. נוסף על הביטוחים המשלימים בקופות החולים לכ־30% מהציבור יש ביטוחים רפואיים בחברות הביטוח. ברוב המקרים הציבור רוכש ביטוחים אלה בנוסף לביטוחים המשלימים בקופות החולים. ואכן, לפי נתוני בתי החולים הפרטיים, כ־95% ממטופליהם ממומנים על ידי הביטוחים הרפואיים, והשאר הם לרוב תושבי חוץ שמגיעים לארץ במסגרת תיירות מרפא, והם מממנים את הטיפול באופן פרטי ללא כיסוי ביטוחי.
הניתוח | בבי"ח ציבורי | בבי"ח פרטי באמצעות ביטוח בריאות | בבי"ח פרטי ללא ביטוח בריאות |
ניתוח מעקפים | ללא תשלום | 0-12,850 | 85,000 |
פתיחת גולגולת | ללא תשלום | 0-10,000 | 55,000 |
תיקון בקע בשיטה לפרוסקופית | ללא תשלום | 0-6,500 | 18,000-25,000 |
החלפת מפרקים | ללא תשלום | 0-20,000 | 45,000-55,000 |
הערות:
1. הניתוחים בבית החולים הציבורי בהתאם לאינדיקציות רפואיות ולהתחייבות כספית (טופס 17) של קופת החולים.
2. התשלום לניתוחים בבית חולים פרטי לבעלי ביטוחי בריאות (פרטיים או משלימים של קופות החולים) הוא למעשה ההשתתפות הכספית העצמית של המבוטח. הסכום בפועל משתנה בהתאם לסוג הביטוח, הרופא ובית החולים. בחלק מפוליסות הביטוח לא תידרשו להשתתפות עצמית כלל.
3. התשלום של החולים שאין ברשותם ביטוח בריאות כלשהו נעשה ישירות לבית החולים הפרטי והוא משתנה בהתאם לרופא ולבית החולים.
כדאי לדעת:
התשלום באמצעות הביטוחים המשלימים לא מכסה בדרך כלל את כל עלות הניתוח בבית החולים הפרטי והמבוטחים מחויבים לשלם השתתפות עצמית מעלות הניתוח/הטיפול. גובה ההשתתפות העצמית נע בין מאות לאלפי שקלים (ובמקרים מסוימים אף עשרות אלפי שקלים) תלוי בסוג הניתוח, זהות המנתח, תנאי הפוליסה ותקנון הביטוחים. כל ביטוח משלים קשור גם בחוזים לבתי חולים מסוימים ולרשימת רופאים מסוימת שרק ממנה יכול המבוטח לבחור את הרופא המנתח. נוסף על כך, בחלק מהביטוחים המשלימים אפשר לבחור רופא שלא כלול ברשימה ולקבל החזר כספי מלא או חלקי עבור הניתוח והאשפוז.
לפני שעושים ניתוח בבית חולים פרטי יש לבדוק היטב את תנאי הפוליסה. אפשר לעשות זאת ישירות בקופות החולים במשרדי הביטוחים המשלימים או אצל סוכן הביטוח שלכם. אפשר לברר את תנאי התשלום והביטוח גם בבתי החולים הפרטיים באתרי האינטרנט שלהם.
מהם הסיכונים?
היעדר מערך של רופאים מומחים שיכולים לתת מענה מיידי למצבי חירום מכל סוג שהוא. בבתי חולים ציבוריים ניתן מענה מיידי לסיבוכים שעלולים להתעורר בזמן ניתוח, ובנוסף, יש מערך רפואי קבוע מובנה בכל שעות התורנות (כל יום מ־16:00 אחר הצהריים ועד הבוקר ובכל סופי שבוע וחגים) לטיפול בחולים לאחר ניתוח ולהשגחה אחר החולים שמצבם הסתבך. המערך כולל רופאים מתמחים תורנים, שנמצאים פיזית בבית החולים ורופאים בכירים המוזעקים בשעת הצורך.
בבתי החולים הפרטיים, לעומת זאת, אין מערך מובנה של רופאים תורניים במקצועות הרפואה השונים. ההשגחה על חולים לאחר ניתוח בשעות הלילה ובסופי שבוע נעשית על ידי האחיות במחלקות, שמזעיקות את הרופאים המרדימים שעובדים ביחידה לטיפול נמרץ. במקרה הצורך המרדימים והאחיות יכולים להתקשר לרופא המנתח או לרופא בכיר כונן, ואף להזעיק אותם לבית החולים. יוצאי דופן הם בית החולים אסותא תל אביב שמאז פתיחתו במאי השנה שודרג מערך התורנות הרפואית שלו ומוצבים בו בכל שעות התורנות שני מומחים להרדמה, מומחה לניתוחי לב ושני רופאים פנימיים, והרצליה מדיקל סנטר שבו מוצב בנוסף לרופא המרדים מנתח לב ביום שנערך בו ניתוח לב.
חשוב לציין: ככל שהליך הניתוח מורכב יותר, הסיכון גדול יותר, ולראיה, חמישה כירורגים בכירים (ששמם שמור במערכת) העובדים בבתי חולים ציבוריים גדולים בגוש דן, טוענים שלמרות שבשנים האחרונות השתפרה מאוד ההשגחה אחר החולים בכל בתי החולים הפרטיים, הם עדיין מעדיפים לבצע ניתוחים גדולים שעלולים להסתבך בבית חולים ציבורי.
לדברי בכירים בהנהלות אסותא מרכזים רפואיים, הרצליה מדיקל סנטר ובית חולים אלישע, המערך הרפואי בבתי החולים שעליהם הם מופקדים, נותן מענה הולם לטיפול בסיבוכים 24 שעות ביממה. בחלק מהמקרים מענה זה טוב אף יותר מזה הניתן במערכת הציבורית, משום שהרופאים הנקראים לטפל בחולה הם כמעט תמיד מומחים ולא מתמחים, והכוננים הם מבכירי הרופאים בישראל. נוסף על כך, קיימת לדבריהם מחויבות אישית גבוהה מצד הרופאים המנתחים למטופליהם, מחויבות שלא קיימת ברמה כזאת בבית חולים ציבורי.
בשנה האחרונה מתנהלת נגד הרצליה מדיקל סנטר תביעה בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה. התביעה הוגשה על ידי עו”ד אהובה טיכו המייצגת את משפחתו של תושב אשדוד בן 35 שמת לאחר תיקון מסתם פגום בלבו באוגוסט 2006. עיקר הטענות בתביעה הן על ”רשלנות הצוות המטפל ביחידה לטיפול נמרץ שלא הקפיד לעקוב אחר תקינות קוצב הלב. בתביעה נטען, בין היתר, כי מנתח הלב הבכיר שהחולה בחר בו התרשל בכך שלא בדק כי הצוות הרפואי והסיעודי בטיפול נמרץ בבית החולים הינו כשיר, זהיר ומיומן להשגיח על החולה לאחר הניתוח”.
בכתב ההגנה נדחות כל טענות התביעה. נטען כי לא הייתה כל רשלנות בטיפול הרפואי וכי הצוות הרפואי טיפל בחולה ב”מקצועיות ובמסירות ועשה ככל שניתן על מנת להעניק למנוח את הטיפול הרפואי המתאים”. בכתב ההגנה מטעמו של מנתח הלב נאמר כי החולה קיבל טיפול מקצועי, אחראי ומיומן וכי הניתוח בוצע בהרצליה מדיקל סנטר שמתאים לביצוע ניתוחי לב פתוח. במקום אף בוצעו ניתוחים רבים בהצלחה, כך שאין בסיס לטענה לפיה נבחר בית חולים לא נכון. הדיונים במשפט טרם הסתיימו.
במקרה אחר שאירע בנובמבר 2006 באסותא מרכזים רפואיים הופסק ניתוח גינקולוגי באמצע לאחר שהתגלה חשד לגרורות סרטניות ונקבע שיש צורך שאת הניתוח ימשיכו רופאים מומחים שלא הוזמנו לניתוח מראש. ועדת חקירה של בית החולים קבעה שהניתוח לא היה צריך להתקיים ללא נוכחות המומחים המתאימים. מאסותא נמסר כי בעקבות המקרה הוקמה בבית החולים ועדת בדיקה פנימית, שמצאה כי הרופאים לא עמדו בסטנדרטים המחמירים של בית החולים. בהתאם לכך ננקטו נגדם אמצעים חסרי פשרה כדי למנוע הישנות מקרים דומים וכן הופקו לקחים מערכתיים והנהלים חודדו.
אחריות הרופא המנתח על החולה אינה מעוגנת בהוראות כתובות ומחייבות. כל בתי החולים הפרטיים מצויים בפיקוח משרד הבריאות ומחויבים להוראות ולהנחיות החוק ומשרד הבריאות, והרופאים שעובדים בהם מחויבים לקודים האתיים ולחוק. אבל אחריות המנתח על החולה אינה מוסדרת בנהלים כתובים, ובעבר הועלו טענות כנגד רופאים מנתחים על אבחון מאוחר מדי של סיבוכים, ועל כך שלא נענו לקריאת הצוות להגיע בדחיפות לבית החולים לאחר שהסתבך מצבו של החולה.
היעדר בקרה של רופאים עמיתים לעצם הצורך בביצוע הניתוח, ולאופן ההיערכות הרפואית־סיעודית לפני הניתוח, במהלכו ואחריו. בקרה זו קיימת במחלקות הכירורגיות בבתי החולים הציבוריים, גם אם לא תמיד היא הדוקה דיה.
מקרה אחד כזה נחקר על ידי משרד הבריאות ונדון בימים אלה בבית הדין למשמעת במשרד הבריאות. במקרה זה, חולה נותחה בברך הלא נכונה על ידי אורתופד בכיר בבית החולים אסותא בפתח תקווה (בית החולים אוחד השנה עם אסותא תל אביב - ר.ר). החקירה העלתה שורה של כשלים ומחדלים לכאורה. הוועדה קבעה כי ”ההכנה לניתוח הייתה חפוזה ושטחית ולא היה כל תיאום ודיון בין המרדים למנתח... מדובר בקשר שטחי ונעדר מחויבות של מתן שירות בצורה שאינה הולמת את תחום הרפואה”.
עוד קבעה הוועדה כי ”המערכת כולה תפקדה תוך אי מעורבות והבנה לקויה של משמעות הטיפול הרפואי. תפקיד בית החולים אינו רק במתן ’אכסניה’ לרופא המנתח, אלא גם בהקפדה על ניהול מערכתי תקין שישמור על איכות הטיפול ובטיחות המטופל והצוות. מטרת המערכת כולה הינה בטיפול בחולה ולא העזרה למנתח לבצע טיפול שמכניס רווח לשותפים. האופן בו נותחה מטופלת, ללא כל דיון בין צוות המנתחים, האחות והמרדים על סוג ההרדמה, משך הניתוח הצפוי, ובוודאי לא על הצד המנותח, כאשר צוות חדר הניתוח אינו מכיר את החולה ומשמש כאסיסטנט טכני לניתוח... מהווה חריגה מסטנדרטים מקצועיים מקובלים”.
על בסיס ממצאי החקירה הגיש משרד הבריאות קובלנה לבית הדין למשמעת במשרד נגד האורתופד הבכיר באשמת גילוי רשלנות חמורה במילוי תפקידו והתנהגות שאינה הולמת רופא. דיוני הקובלנה טרם הסתיימו. מהנהלת אסותא נמסר כי ”מדובר במקרה חריג, בעקבותיו התקיימה חקירה פנימית וחיצונית. עבודתו של הרופא הופסקה מיד לאחר המקרה. בית החולים אימץ בשנים האחרונות פרוטוקול לווידוא מקום הניתוח, על מנת למנוע טעויות מסוג זה”.
מטעמו של האורתופד נמסר כי הוא דוחה את הקביעה כאילו ניתח את הרגל הלא נכונה וכי לפני הניתוח הוא קיבל החלטה רפואית מוצדקת לשנות את הרגל המיועדת לניתוח.
מרבית המנתחים הבכירים בבית החולים הפרטי עובדים בשעות היום בבית החולים הציבורי ולכן לא תמיד הם יכולים להיות פנויים וזמינים לקריאה דחופה מבית החולים הפרטי.
במקרה של החמרה במצב החולה או סיבוכים בניתוח, ייתכן שתועברו לבית חולים ציבורי, או תיאלצו להישאר בבית החולים הפרטי למשך זמן ממושך. ההסדרים הכספיים בין בתי החולים הפרטיים לחברות הביטוח וקופות החולים אמנם כוללים כיסוי כספי מלא של עלות האשפוז והטיפול גם במקרים אלה, אולם ישנם כמה רופאים בכירים, חלקם נחשבים לטובים ביותר בתחומם, שמנתחים רק באופן פרטי ולא דרך ביטוחי הבריאות. במקרים כאלה חשוב לדעת מראש איך תוסדר עלות האשפוז במקרה של הסתבכות ולהיערך לאפשרות שתיאלצו לשלם עשרות ומאות אלפי שקלים עבור אשפוז ממושך.
איפה אפשר להתאשפז?
בבית החולים אסותא ברמת החי”ל, תל אביב, בבעלות קופת חולים מכבי. יש בו 230 מיטות אשפוז ו־16 חדרי ניתוח, ומבוצעים בו מדי שנה כ־50 אלף ניתוחים על ידי כ־1,500 רופאים מומחים, מרביתם בכירים בבתי החולים ובקופות החולים.
שלוחות: באר שבע (8,000 ניתוחים בשנה), חיפה (11 אלף ניתוחים בשנה), ראשון לציון (12 אלף ניתוחים בשנה) ומרכז ”אסותא השלום” בתל אביב (כ־7,500 ניתוחי עיניים בשנה).
בהרצליה מדיקל סנטר, הרצליה פיתוח, בבעלות משפחת לנדאו (60%) וקופת חולים כללית (40%). יש בו 7 חדרי ניתוח, ומבוצעים בו מדי שנה כ־15 אלף ניתוחים על ידי כ־500 רופאים מומחים, רובם מבכירי הרופאים בארץ.
בבית חולים אלישע, חיפה, בבעלות איש העסקים גד זאבי. יש בו 157 מיטות אשפוז ו־6 חדרי ניתוח, ומבוצעים בו כ־12 אלף ניתוחים בשנה (למעט ניתוחי ראש וצנתורי לב) על ידי כ־200 רופאים בכירים, רובם מאזור חיפה והצפון.
נוסף על אלה פועלות בארץ 19 מרפאות כירורגיות שבהן מבוצעים ניתוחים קטנים ובינוניים, כולל חלק מהניתוחים הפלסטיים. אלה מחייבים אשפוז של עד 23 שעות, כמו ”המרכז הרפואי רמת אביב” בקניון רמת אביב, המרכז הרפואי נארא ברמת גן, מרכז ”עין טל” לרפואת עיניים בתל אביב ועוד.
בידקו קודם היטב את תנאי הפוליסה שלכם (צילום: אדי קפרוב)
איך לעבור בבטחה ניתוח בבית חולים פרטי?
1. צרו קשר עם הרופא המנתח שאתם מעוניינים בו ובררו אצלו עם אילו ביטוחים רפואיים משלימים או ביטוחים פרטיים הוא עובד. תוכלו לברר זאת גם באתרים של בתי החולים הפרטיים (האתר של אסותא מרכזים רפואיים הוא הנוח והמשוכלל ביותר).
2. פנו למשרדי קופת החולים שמפעילה את הביטוח המשלים או לסוכן חברת הביטוח שלכם כדי לקבל הפניה או התחייבות כספית למימון האשפוז והניתוח.
3. בררו מראש אצל המבטח את גובה ההשתתפות העצמית שלכם. אפשר לברר זאת גם בבתי החולים שמפעילים יחידות ואנשי קשר כדי להקל על המועמדים לניתוח. חשוב: בררו מראש את כל ההסדרים וההסכמים הכספיים בין בית החולים למבטח שלכם ולרופא שלכם כדי למנוע אי נעימות לאחר הניתוח.
4. בררו אם קיימים הסדרים בין המבטח לבית החולים לכיסוי הוצאות במקרה של סיבוכים בניתוח ואשפוז ממושך.
5. אל תהססו לשאול את המנתח איך הוא וצוות בית החולים ערוכים למקרה של הסתבכות במהלך הניתוח או לאחריו.
6. ודאו שקיבלתם את מספר הטלפון הנייד של המנתח למקרה שתיאלצו להזעיקו לאחר הניתוח. מובן שגם הצוות הסיעודי והרפואי בבית החולים הפרטי אמור לעקוב אחר מצבכם ולהיות עם היד על הדופק.
7. דאגו לקבל לאחר האשפוז מסמך מפורט המסכם את הניתוח ואת האשפוז לצורך המשך טיפול ומעקב במערכת הציבורית.
סוויטה, שירות חדרים ומסכי פלזמה - ההשוואה
אסותא חיפה
- החדר: שתי מיטות בחדר (אין אפשרות לשכור חדר פרטי, אבל לדברי הצוות עושים מאמץ לשכן חולה אחד בחדר במידת האפשר), נקי, ריהוט בסיסי, עדיין לא ערוכים למלונאות בדרגה גבוהה.
- המיטה: מזרן וכריות לא נוחים.
- המקלחת: פשוטה, לא נקייה מספיק
- הפיג'מה: רגילה, לא נוחה
- האוכל: סביר וטעים. אין קפיטריה
- אמצעי הבידור: טלוויזיה ללא שלט, השליטה בטלוויזיה בקופסה על הקיר, רחוק מהמיטה
- יתרונות בולטים: ממוקם בקניון לב המפרץ שכולל חנויות ובתי קולנוע ותחנת רכבת
- מחיר ללילה בחדר פרטי: אין חדרים פרטיים, לכן לא נגבה תשלום בנפרד
- מספר כוכבים: 2 כוכבים
חדר לדוגמא באסותא חיפה (צילום: מרכזים רפואיים)
הרצליה מדיקל סנטר
- החדר: גדול ומרווח, נוח, נעים מאוד, מרוהט באופן מלא, מהודר ביותר, כולל זרי פרחים ותאורה יפה, אבל אין מספיק ארונות אחסון. מיזוג אוויר נעים. מכל החלונות בחדר נשקף מראה מרהיב של הים
- המיטה: מיטה נוחה מאוד, מצעים יפים ונעימים, כרית נוחה
- המקלחת: גדולה, נוחה מאוד, מפנקת מאוד, כולל מחמם מגבות, מייבש שיער, פרחים.
- הפיג'מה: נעימה, שרוולים קצרים (יתרון), חלוק לכל אורח (רק בסוויטה).
- האוכל: סביר וטעים. אין קפיטריה
- אמצעי הבידור: שני מסכי פלזמה עם מבחר ערוצים
- יתרונות בולטים: בחדרי הסוויטה התשלום כולל שירותי מזכירות בכל שפה, עיתון יומי, שירותי מספרה, פדיקור ומניקור, סלסילת פירות, קפה או תה ומבחר עוגיות וכספת.
- מחיר ללילה בחדר פרטי: לסוויטה: 800־1,000 דולר. לחדר פרטי: 550 שקל.
- מספר כוכבים: 4.5 כוכבים (היינו נותנים חמישה כוכבים, איך אין שם טרקלין מבקרים והאורחים יושבים במסדרון).
חדר לדוגמא בהרצליה מדיקל סנטר (צילום: מרכזים רפואיים)
אסותא תל אביב
- החדר: גדול, מרווח ונוח, מרוהט חלקית. כורסה נוחה מאוד לאורחים, ארונות נוחים. מיזוג אוויר נעים. מהחלון נשקף נוף אורבני.
- המיטה: מיטה נוחה, מצעים יפים, נעימים ומריחים טוב, כריות לא נוחות.
- המקלחת: גדולה, נוחה מאוד, מפנקת מאוד, כולל מחמם מגבות, מייבש שיער, פרחים.
- הפיג'מה: נוחה ונעימה.
- האוכל: מבחר דל, אין אפשרות בחירה (רק בארוחת צהריים), האוכל בארוחת הערב לא טעים, השתייה החמה הוגשה בכוסות נייר וכפית פלסטיק. אין שירות חדרים. יש שירות של קפיטריה עד חצות
- אמצעי הבידור: מסך פלזמה עם מבחר ערוצים. בחלק מהזמן השידור משובש
- יתרונות בולטים: מחשב אישי ליד המיטות, טרקלין אורחים ומבקרים מהודר, מאובזר ונוח בכל קומה, חנויות ובית קפה בתוך בית החולים, ובנוסף בתי קפה רבים מחוץ לבית החולים שממוקם בקריית עתידים.
- מחיר ללילה בחדר פרטי: 480־680 שקל
- מספר כוכבים: 4 כוכבים
חדר לדוגמא באסותא תל אביב (צילום: מרכזים רפואיים)
אסותא באר שבע
- החדר: גדול, אבזור מינימלי, נקי. חיסרון: אין כורסה נוחה ללינת מלווה, מיזוג האוויר נשלט רק על ידי הצוות
- המיטה: מזרן וכריות לא נוחים, מצעים פשוטים מאוד.
- המקלחת: נקייה ופשוטה.
- הפיג'מה: פשוטה.
- האוכל: טעים מאוד, מגוון וביתי (מוכן על ידי הצוות במקום). אין קפיטריה.
- אמצעי הבידור: מסך פלזמה עם שלט לכל מטופל
- יתרונות בולטים: בית חולים קטן מאוד עם שירות ויחס אישי, ארוחות בוקר וערב טעימות מאוד (ולא רק בהשוואה לבית חולים!), מטבחון נפרד לאורחים.
- מחיר ללילה בחדר פרטי: 300 שקל.
- מספר כוכבים: 2.5 כוכבים
חדר לדוגמא באסותא באר שבע (צילום: מרכזים רפואיים)
בשורה התחתונה
- בתי החולים בחרו אמנם לאשפז אותי בחדרים טובים ומרווחים, אבל למרות זאת, ברוב המקרים הם רחוקים מלספק תנאים של מלונות יוקרה, והתשלום שנגבה לא פעם מופרז.
- צוות האחים והאחיות וכוחות העזר בבתי החולים עדיין לא הצליחו להתרגל לתת
את רמת השירות שמכתיבה היומרה המלונאית.
- אם חשבתם שבבית חולים פרטי תימלטו מהשכמה מוקדמת, טעיתם. גם כאן האחות תעיר אתכם בין 5:00 ל־6:00 בבוקר למדידת חום ודופק.
- לסיכום, למרות היומרה, האשפוז בבית חולים פרטי עדיין רחוק מהתנאים ומהשירות המקובלים בעולם המלונאות. בחלק מבתי החולים הציבוריים (בעיקר במגדלי האשפוז החדשים) אפשר להתאשפז בתנאים דומים.