"לילד יש חום גבוה. הוא חייב אנטיביוטיקה"
אין רופא ילדים שלא נתקל במשפט הזה יום-יום: "הילד קודח. תן לי מרשם לאנטיביוטיקה". בניסיון נואש כמעט להקטין את הצריכה המיותרת של אנטיביוטיקה בישראל מנסים כעת הרופאים לשפר את התקשורת עם ההורים
ברגע שמגיע החורף נסחפים הורים רבים בשימוש מיותר באנטיביוטיקה, למורת רוחם הרבה של הרופאים.
סקר שנערך לאחרונה במרכז לבריאות הילד פלוטקין של שירותי בריאות כללית, ושבדק אלפי ילדים, גילה כי 60% מדלקות הגרון אינן מצריכות טיפול אנטיביוטי כלל. נוסף על כך התברר שהפער במשך ההחלמה בין שני ילדים - כשהאחד מטופל באנטיביוטיקה והשני רק בתרופות להורדת חום - עומד על 48-24 שעות בלבד.
"ההורים הם מוקד הלחץ המרכזי לטיפול באנטיביוטיקה, וצריך לנטרל בדרך ידידותית את הרצון חסר הפשרות שלהם בתרופה הזאת," אמר ד"ר ישראל רוזנבאום, מנהל מרפאת פלוטקין. "ששת רופאי הילדים במרפאה ואני החלטנו לנקוט בגישה אחרת. ללכת עם ההורים ולא נגדם. הסברנו לכל אחד מהם ששנינו, כלומר הרופא וההורה, שותפים לטיפול בילד החולה, אבל את ההחלטה המקצועית מקבל בסופו של דבר רק הרופא. באמירה הזאת שידרנו אחריות ומקצועיות, אבל בעיקר אכפתיות, ולא סמכותיות מתנשאת שכופה את דעתה על האחר."
הרופאים נקטו בצעד נוסף כדי לרכך את התנגדות ההורים לטיפול נטול אנטיביוטיקה. "שוב, מתוך ניסיון להפחית את השימוש בתרופה ולהתאים אותה רק לייעוד המקורי שלה, הבטחנו להורים שאם תוצאות המעבדה יהיו חיוביות, תתקשר האחות לביתם כשהמרשם לאנטיביוטיקה מתאימה כבר זמין בידה. בדרך הידידותית הזאת הבאנו לשינוי בתפיסה בכל הקשור לטיפול בתרופה והצלחנו להוריד את השימוש בה באופן מרשים."
גם באיגוד לרפואת ילדים מודאגים מהשימוש המיותר והמסוכן שנעשה במשפחת התרופות האנטיביוטיות ומנסים לצמצם את מספר המרשמים הניתנים באמצעות הנחיות מגובשות לרופאי הילדים. "צריך להבין שרפואה אינה המדור לבקשתך, ולכן רק רופא יידע לעשות שימוש מושכל בתרופה," אומר פרופ' מתתיהו ברקוביץ, יו"ר האיגוד. "לשם כך ניסחנו הנחיות ל'טיפול מושהה:' מרגע נטילת משטח הגרון, אם יתר הסימנים המעידים על מצבו הבריאותי של הילד תקינים, יש להמתין עם מתן אנטיביוטיקה עד 72 שעות."
אבל מה קורה כשהמסר לא מחלחל, וההורה בכל זאת מתעקש - איך הרופא עומד אז בלחץ? ד"ר איתי שביט, מנהל המחלקה לרפואה דחופה (מיון) ילדים במרכז הרפואי רמב"ם: "אנחנו מבצעים מהלך הסברתי נוסף. אנחנו מבהירים להורה שהטיפול במחלה ויראלית חד-משמעית אינו מצריך מתן אנטיביוטיקה ושאם הילד בכל זאת ייטול אותה, מצבו לא ישתפר. מאידך תהיה לזה השפעה רעה עליו, שכן בגלל ירידה בעמידות המערכת החיסונית שלו כתוצאה מהווירוס ומהיחלשות גופו מהמחלה עלול להתרחש מצב שבו חיידק 'יתלבש' עליו, ואז האנטיביוטיקה תמסך את מצבו, ולא נדע למשל אם הוא לקה בדלקת ריאות או בדלקת חיידקית אחרת," הסביר.
לרכך את ההתנגדות
השימוש המיותר באנטיביוטיקה לא נובע רק מדאגנות ומבורות של ההורים מחד ומקוצר הזמן של הרופא מאידך. עיקר הבעיה, לדברי פרופ' יוסי קרקו, מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי הדסה עין כרם, היא באיכות התקשורת הבסיסית בין הרופא לחולה. "כשרופא אומר לחולה, או לאמא מודאגת של ילד חולה, שזה 'רק' וירוס, המילה הקטנה 'רק' היא רבת עוצמה. היא מייתרת ומקטינה את המחלה והופכת אותה למשהו שולי, חסר חשיבות. וכך נוצרת סיטואציה שבה הילד או המבוגר החולים קודחים מחום וחלשים, ואילו הרופא הזחוח לכאורה אומר שהמחלה שלהם היא 'רק ויראלית,' כלומר הוא מזלזל בה.
"ההורה מרגיש חסר אונים, אבל הוא רוצה משהו בטוח. ולשם כך כל המניפולציות כשרות. הוא לא יהסס להביא דוגמה שקרא בעיתון על תינוק שלא טופל ומת וינסה להטיל את האחריות על הרופא: 'אם יקרה משהו לילד, דוקטור, זה על הראש שלך.' ובמתח שבין שני הקצוות האלה גם המאמצים הכבירים שעושים הרופאים - יורדים לטמיון."
לדברי פרופ' קרקו, את הכשל התקשורתי הזה ניתן לתקן בקלות. "זוהי בעצם פסיכולוגיה פשוטה, כמעט בסיסית. הרופא צריך להיות אמפתי לדאגנות ההורית הטבעית, אבל גם אסרטיבי, ולשדר מקצוענות בלתי מתפשרת וביטחון. לשם כך הוא צריך קודם כל להזדהות ולהגיד שהילד נראה באמת חולה מאוד, אבל לפי שעה לא נראה לו שזה חיידקי. כעת עליו להציע 'עסקה ידידותית:' אני ואתם, ההורים, נחכה רק עוד יום, נעקוב אחר ההתפתחויות, ובמקרה הצורך תחזרו אליי. בדרך הזאת מרככים את ההתנגדות של ההורה."
מזהמים גם את הסביבה
אבל לא רק בקרב ילדים הפך השימוש באנטיביוטיקה לגורף ולמסוכן. מסקר שערך משרד הבריאות עלה ששליש מתושבי ישראל משתמשים בתרופה על דעת עצמם. הנתון התקבל ממדגם רחב יותר שערך האיגוד האירופי לבריאות וכלל 19 מדינות לרבות ישראל.
15% מהנשאלים הודו כי השתמשו בסוגי אנטיביוטיקה שונים במהלך שנה ללא אבחון רפואי מקדים. 80% מהנשאלים לקחו אנטיביוטיקה לשיעול, לנזלת ולכאבי גרון, הנחשבים חלק מתופעה ויראלית שאינה מצריכה שימוש בקבוצת התרופות הזאת.
פרופ' ראול רז, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק ויו"ר הוועדה הלאומית לגיבוש תוכנית לשימוש מושכל בתרופה בקהילה, נשמע מודאג: "כבר שנים שאני מתריע ששימוש מופרז באנטיביוטיקה גורם להתפתחות זני חיידקים עמידים. לכן בכל שנה מתים בישראל מאות חולים, שנתקפו בחיידקים עמידים לתרופה. נוסף על כך נטילת אנטיביוטיקה משבשת את מאזן החיידקים הידידותיים במעי הגס, וכשהחיידקים האלה מתנקזים למערכת הביוב המרכזית, הם גורמים לירידה בעמידות של כלל האוכלוסייה. וכך קורה שהתרופה, שברוב המקרים אינה יעילה לפרט, תמיד מזיקה לכלל.
"ישראל נחשבת למדינה שהרפואה בה מהמתקדמות בעולם, אבל מבחינת עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה והשימוש לרעה שעושים בה, אנחנו מדורגים כמדינת עולם שלישי."
לפנייה לכתב/ת 
