הרכבת איחרה קצת? לא נורא
בעידוד משרדי התחבורה והאוצר: הממשלה דחתה הצעת חוק לפיצוי של עד 500 שקל לנוסעי רכבות שלא הגיעו או יצאו במועד - 50 שקלים עבור איחור של חצי שעה, ותוספת של 15 שקלים עבור כל רבע שעה נוספת
הממשלה נגד פיצוי מוגדל לנוסעי הרכבת: נדחתה הצעת חוק המחייבת להעניק לנוסעים פיצוי של עד 500 שקל בגין איחור של יותר מחצי שעה. ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום (א') בצהריים הצעת חוק פרטית של ח"כ איתן כבל, לפיה תחויב רכבת ישראל להעניק פיצוי כספי לנוסעים בגין איחורים של חצי שעה ויותר. ל-ynet נודע כי את ההתנגדות להצעת החוק - שהוגשה על-ידי ח"כ איתן כבל והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן - הובילו משרדי האוצר והתחבורה.
לפי הצעת החוק, הרכבת תחויב במתן פיצוי כספי בגובה 50 שקל בגין איחור של חצי שעה. זאת, אלא אם ניתנה לנוסעים הודעה מראש. מעבר לשעת האיחור הראשונה, הצעת החוק קובעת כי הרכבת תיתן לכל נוסע פיצוי נוסף של 15 שקלים בגין כל רבע שעה של איחור - עד לסכום מרבי של 500 שקלים.
הממשלה מתנגדת: פיצוי של 50 שקל בגין איחור של חצי שעה (צילום: הראל יוסף)
על-מנת למנוע אי-בהירות בעניין התנאים לקבלת פיצוי, קובעת הצעת החוק באופן ברור ומדויק את דרך ההודעה מראש על איחורים: "הודעה לנוסעים המפורסמת ברדיו ארצי או מקומי, ובאתר האינטרנט של חברת הרכבת, ומציינת את האיחורים או הביטולים הצפויים בקווי נסיעה ברכבת - לפחות שעתיים לפני מועד הנסיעה בלוח-הזמנים".
שמירה על קופת הרכבת?
בדברי ההסבר להצעת החוק, מציין כבל כי "הפיצוי המוצע לנוסעים כיום, במקרים של איחור בלתי סביר של הרכבת, לוקה בחסר - ואין בו כדי להציע פיצוי של ממש לנוסע שהגיע ליעדו באיחור ניכר, ובוודאי במקרים בהם נגרם לו נזק של ממש בשל האיחור". על-פי הנהוג כיום ברכבת, עבור איחור של שלושים דקות, הנוסע מקבל כרטיס אחד באותו. במקרה של איחור העולה על שעה, מקבל הנוסע שני כרטיסים באותו קו. עם זאת, החוק מקנה למנכ"ל הרכבת את הסמכות לשנות את גובה הפיצוי - כך למשל, בעקבות תקלה במערכת הבקרה הארצית של הרכבת לפני מספר חודשים, הוחלט לתת לנוסעים שלושה כרטיסי נסיעה.
אולם, רבים סבורים כי מצב זה - לפיו הרכבת עצמה קובעת את גובה הפיצוי - אינו תקין. ח"כ כבל מפרט: "יש צורך לבצע שינויי חקיקה, שיתאימו את הוראות החוק ביחס לפיצוי נוסעים באופן שיתאם למציאות הנוכחית, ושיהיה בו כדי להפריד בין הגורם המפצה לגורם שקובע מהו גובה הפיצוי". עוד מוסיף כבל כי "שלילת הפיצוי בכדי לשמור על קופתה של הרכבת איננו יכול להיחשב כבעל תכלית ראויה". מיותר לציין כי במקרה זה, "הגורם המפצה" לא רק קובע את גובה הפיצוי, אלא גם אחראי לאיחור שבגינו ניתן הפיצוי מלכתחילה.
אלא שכאמור, דברי ההסבר של כבל - ותמיכתו המוצהרת של השר להגנת הסביבה - לא הועילו: הצעת החוק נדחתה. זאת, למרות ניסיונות של הרגע האחרון מצד ארדן לגייס תמיכה בהצעת החוק. ההתנגדות של משרד האוצר אינה מפתיעה: יישום הצעת החוק נאמד במיליוני שקלים רבים. במשרד התחבורה מסבירים כי בתחילת 2010 ייכנס לתוקף הסכם סובסידיה חדש, במסגרתו נקבע מנגנון "קנס-פרס": גובה הסובסידיה השנתית לרכבת יקבע על-פי מדדי שירות לנוסעים - ובכלל זאת, רמת הדיוק. לכן, כך טוענים במשרד התחבורה, הצעת החוק של ח"כ כבל אינה נחוצה.
לפנייה לכתב/ת 
