סדרי עדיפויות חדשים: הפעם הערבים לא יופלו?
ב-2006 קבע בג"ץ שהמדינה מפלה את הערבים במפת אזורי העדיפות הלאומית. מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמור להעלות את המפה החדשה לאישור - 40 אחוזים מהתושבים באזורים המועדפים יהיו ערבים
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, הציג היום (ב') אחר הצהריים בפני חברי סיעת העבודה בכנסת את עקרונות המפה החדשה. זו מגדירה את המתווה הכללי להטבות ותמריצים ממשלתיים בחינוך, בדיור, בפיתוח העירוני, בתעסוקה ובתחום התשתיות. על פי המפה המסתמנת יכללו במפה הנגב, הגליל, הגולן ויישובים המאוימים ביטחונית ביהודה ושומרון. כן יכללו ישובים שנמצאים במרחק של עד שבעה קילומטרים מהגבול.
בין היתר הוחלט להגדיר מחדש את אזורי העדיפות הלאומית, על-פי הקריטריונים הבאים: המצב הביטחוני באזור או ביישוב, חוסנו הכלכלי והחברתי ורמת השירותים בו, תכנון פריסת האוכלוסייה, המיקום הגיאוגרפי של האזור, מרחקו ממרכז הארץ, הצורך בצמצום פערים באוכלוסייה ונטל קליטת העלייה.
לעניין נפת יזרעאל טרם נפלה החלטה והיא מונחת לפתחו של ראש הממשלה. סך האוכלוסייה שתיכלל במפה יהיה כשני מיליון אנשים. בניגוד למפות הקודמות, שיעור האוכלוסייה הערבית יעמוד על קרוב ל-40%.
בחודשים האחרונים קיים מנכ"ל משרד ראש הממשלה עשרות מפגשים עם שרים, חברי כנסת, ראשי ערים וארגונים חברתיים - יהודים וערבים, במטרה
לגבש את המפה. זאת בין היתר על רקע פסיקות בג"ץ. מנכ"ל המשרד התחייב כי האפליה שנוצרה לא תחזור על עצמה במפה הנוכחית.
בפברואר 2006 קיבל בג"ץ את עתירת ארגון "עדאלה", שעסקה בענייני חינוך, וקבע כי על הממשלה לקבוע קריטריונים גלויים וברורים לפיהם ייקבעו אזורי העדיפות הלאומית. השופטת דורית ביניש, היום נשיאת בית המשפט העליון, כתבה אז: "חלוקת היישובים לאזורי עדיפות לאומית נעשתה ללא התחשבות באוכלוסיה הערבית ולכן פוגעת באופן בלתי מידתי בעקרון השוויון". הנשיא דאז אהרון ברק הזכיר כי "התיחום הגיאוגרפי הביא לכך שרק ארבעה יישובים קטנים קיבלו מעמד של אזור עדיפות לאומית לצורכי הטבות לחינוך לעומת כ-500 יישובים יהודים".
לפנייה לכתב/ת 
